ביום שישי שעבר בבוקר הפגינו תושבים מכפר סירקין ופתח תקווה בכניסה לעיר החרדית אלעד במחאה על סיפוח שטחי המושב לעיר אלעד; ביום ראשון התקיימה פגישה של נציגי תושבי שכונת דדו עם ראש העיר; ביום שני בערב התקיימה פגישה של מטה "בינוי שפוי" עם ח"כ מיקי חיימוביץ' ממפלגת "כחול לבן" על עניין פינוי המחנה הצבאי סירקין; ביום שלישי הגיעו פעילים לדיון בוועדת הגבולות על ההתרחבות הפוטנציאלית של העיר אלעד על חשבון השטחים החקלאיים שמעבר לכביש 6 - כל האירועים הללו הם רק חלק קטן מהתרחשות אינטנסיבית שמתקיימת בימים אלה ונוגעת לבנייה באזור כפר סירקין ובעצם, להתרחבות של העיר פתח תקווה לכיוון מזרח.
המאבק על הבנייה המסיבית הצפויה באזור סירקין מגלם בתוכו שורה ארוכה של קונפליקטים - טענות על פקקים ומחסור בתשתיות, מלחמה על שטחים בין חרדים לחילונים, דאגה לעצים ולשטחים הפתוחים ועוד.
פתח תקווה ממוקמת בטבעת השנייה של מטרופולין תל אביב. ב-2018 חיו בעיר כ-245 אלף איש, והצפי הוא שעד 2040 תגיע אוכלוסיית העיר ל-340 אלף איש. מ-80 אלף יחידות דיור בהווה ל-125 אלף יחידות דיור ב-2040.
תוכניות הבנייה באזור מזרח פתח תקווה כוללות את שטח המחנה הצבאי סירקין ובו 8,070 יחידות דיור בתוכנית תמ"ל 1076 מערב; ועוד 4,000 יחידות דיור בתוכנית סירקין מזרח; ועוד 4,000 יחידות דיור בשטח שבין השכונות הדר גנים ועמישב וההרחבה של כפר סירקין - בסך הכול יותר מ-12 אלף יחידות דיור. לצד אלה מתוכננים עוד עשרות אלפי שטחי מסחר.
למספרים אלו יש להוסיף עוד אלפי יחידות דיור שיתווספו בשכונות הדרום מזרחיות של העיר לכשיעברו הליך התחדשות. אין ספק שמדובר בשינוי משמעותי, מבחינה פיזית ותפקודית, לאזור שהיה עד כה אזור קצה, העורף של גוש דן.
אם המחאה של תושבי כפר סירקין ותושבי פתח תקווה עצמה נגד הבנייה המואצת נשמעת לכם מוכרת, זה משום שהם חוזרים על אותן הטענות שנשמעות בהוד השרון, בכפר סבא, בהרצליה, בקריית אונו ובערים רבות אחרות: קודם תבנו תשתיות, ואז תתנו היתרי בנייה לדירות; שמרו על השטחים הפתוחים; ותמצו קודם את הבנייה בתור שטחי העיר.
ראש העירייה: "תהליך מובנה, לא בבום"
ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, רואה את המשך תהליך התרחבות העיר כטבעי ואפילו חיובי: "כל הבנייה בסירקין (במחנה הצבאי - ג.נ) זו החלטה של הממשלה. פתח תקווה ניסתה להתנגד לאורך השנים, אך שום דבר לא עזר. במקביל, העירייה תמיד פעלה כדי להשיג את התוצאות הכי טובות עבור העיר. הבנייה בסירקין נועדה לשמש זוגות צעירים וגם התחדשות עירונית לעיר. כשאני מאפשר לנייד חלק מהזכויות כלפי סירקין, זה מאפשר לחדש את השכונות הוותיקות כמו רמת ורבר, יוספטל, תקומה ואחדות, שבהן חיה אוכלוסייה מוחלשת. בסירקין יהיה מחיר למשתכן, יהיה שם דיור מוגן. התהליך הזה הולך להיות מובנה. לא בבום".
גרינברג מצהיר שהוא עצמו מתנגד לבנייה בשטחים החקלאיים של כפר סירקין, אך אם זה מה שהמדינה מעדיפה - הוא מעדיף שהשטח ינוהל על ידי פתח תקווה ולא יועבר לאלעד. "בכותרות העיתונים דיברו על זה ש'סירקין הקטנה' (השטח החקלאי שמדרום להרחבה של כפר סירקין - ג.נ) עובר לאלעד. בקדנציה הקודמת היה ראש עיר חלש ואיימו עליו שייקחו את זה. אני נכנסתי לתפקיד וישבתי עם ראש הממשלה ושרי הממשלה ואמרתי, שאם יש תכנון לבנות, אז שזה יהיה במסגרת פתח תקווה. זה גם הכיוון של רשות מקרקעי ישראל ושל ועדת הגבולות".
באלעד, מטבע הדברים, דווקא מעוניינים בשטחים החדשים, אף שהם מרוחקים מהעיר ונמצאים מעבר לכביש 6. ראש העיר אלעד, הרב ישראל פרוש, שהגיע אף הוא להפגנה שנערכה בשבוע שעבר, אמר ל"גלובס" כי "ישנן כמה וכמה אפשרויות להרחבת העיר, וכולן נידונות בימים אלה בוועדות התכנון השונות.
"חשוב להבהיר שהתכנון לבנייה בשטח כפר סירקין הגיע הרבה לפני שדובר על סיפוחו לאלעד. הוא עוד אופציה שנבחנת להרחבת אלעד. כפי שהבהרתי למפגינים בשטח. חשוב לי לגנות את שלטי ההסתה בגנותם של החרדים שהונפו בהפגנה. אין מקום לשיח של שנאה בשום ויכוח לגיטימי בארץ. כך או אחרת, לאלעד יתווספו אלפי יחידות דיור כי בסוף גם המתנגדים יבינו שאי אפשר לחנוק עיר ולא לאפשר לה להתרחב".
בין אם השטחים של מושב כפר סירקין יסופחו בסוף לאלעד או לא, שאלה אחרת היא האם העיר פתח תקווה מסוגלת להתמודד מבחינה כלכלית עם הכמות הגדלה של האוכלוסיה, לאחר שכבר אוכלסו בה בעשור האחרון אלפי דירות בשכונות אם המושבות והדר גנים.
גרינברג: "חלק מההתניות של כל הפרויקט הזה (הבנייה במחנה סירקין - ג.נ) היא שתהיה בנייה של תעסוקה ומסחר. במסגרת הבנייה בסירקין יש 500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. המינהל הולך לבנות עוד מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר בקריית אריה. במקביל, הרצנו התחדשות של אזור התעשייה קריית אריה".
לדברי גיא קפלן, מתכנן מחוז מרכז, "במקרה של סירקין התעסוקה חשובה לפיתוח העירוני של המקום. לא מדובר על אזור תעסוקה נפרד, אלא יותר על משרדים והייטק. אני מאמין שהרצון של המעסיקים והמסחר להתמקם בשכונות האלה יהיה גבוה כי בסופו של דבר, רוב האנשים ירצו לגור ולעבוד באזור על מנת לחסוך את היוממות למקומות אחרים".
אז למה אנשים כל כך מתרגשים מהתוכניות החדשות? אנחנו רואים הפגנות, מחאות.
גרינברג: "אנשים מתרעמים כי בסופו של דבר יש שם שכונות וילות, גם בסירקין וגם בשיכון בילינסון בפתח תקווה, שהופכות עכשיו לפרבר בהתפתחות של העיר הגדולה הזאת. הם היו בסיפור כפרי וזה ילך וייעלם. הם אלה שמנהלים את המאבק והם מסיתים את התושבים בשכונות האחרות".
הפעילים: "אנחנו ממש לא נימבי"
אחד ממנהיגי המרי נגד התוכניות הוא רועי סער, יליד פתח תקווה שהתחתן עם בת כפר סירקין ועבר לגור במקום. סער הוא השותף הישראלי בקרן ההון סיכון האירופית מנגרוב קפיטל פרטנרס, שנותנת את חסותה לקבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה. בין יתר עיסוקיו הוא יו"ר הוועד המקומי של כפר סירקין.
"המודל שלנו הוא של מושב עובדים", אומר סער. "פעם הקהילה שלנו הייתה מחוברת סביב ענייני החקלאות. בבוקר היו נפגשים במפעל התערובת, ובצהריים בהעמסה לתנובה. היום אנחנו נוסעים לתל אביב לעבוד וחוזרים בערב. אבל שמנו לעצמנו ליעד לייצר קהילה: יש כאן קבוצות ריצה וכדורגל וסטודיו ליוגה ופרויקט שבו בנות הכפר מבשלות במשך חודשיים לאם היולדת ויש לנו גם אירועי שבועות ופורים".
אז מה בעצם הבעיה אם יבנו למגורים ליד כפר סירקין?
"אנחנו ממש לא נימבי. את כביש 6 ואת כביש 471 בנו על השטחים החקלאיים שלנו. את שכונת הדר גנים והשיכונים הדרומיים של פתח תקווה, בנו בחלקם על אדמות כפר סירקין. כשעשו את צינור הנפט, את המכפלה של הרכבת המזרחית - הכל עלינו. צמוד לכפר הם רוצים לשים קו מתח עליון, מצפון לכפר לשים תחנת משנה להשנאה של חברת חשמל (תחמ"ש). אם תשים סביבנו מחוגה ברדיוס של קילומטר וחצי אתה תמצא לא פחות מ-20 אלף התחלות בנייה. אם יקחו מאיתנו את האדמות החקלאיות האחרונות שלנו אנחנו נמצא את עצמנו כשכונה עירונית בפתח תקווה".
"אבל יש פה כריתה מטורפת של 3,700 עצים בוגרים, בני מאה שנה. מחנה סירקין היום מייצר טונות חמצן בשנה. אנחנו רוצים לצמצם את הכריתה של העצים. יש לנו בעיה עם התשתיות. התוכנית נותנת מענה למחנה סירקין, אבל לא לכל האזור. זה שבסוף הדרך יהיה פה מטרו זה נהדר, השאלה היא מה יקרה עד אז. אנחנו מבקשים לעצור את השגעת. עד עכשיו היה לחץ אדיר לתכנן. שר האוצר משה כחלון הרי רק מסתכל על טבלאות אקסל. אפילו הוועדות המחוזיות התחילו לאחרונה להשתולל עם מספר התוכניות שהן מקדמות כדי להראות שהם מתכננים יותר מהוותמ"ל. בסופו של דבר אם בונים באלעד, בראש העין, בהוד השרון ועוד בפתח תקווה תהיה פה קטסטרופה. אנחנו נשלם את המחיר. ברור לנו שיבנו, אבל אנחנו מבקשים שלביות, התאמה של התשתיות לאיכלוס המגורים".
"שלא נצטער שלקחנו את הריאה הירוקה האחרונה במרכז"
כפר סירקין מתנהג אולי כמו זרוע כפרית של העיר פתח תקווה, אך סטטוטורית הוא שייך למועצה האזורית דרום השרון. ראשת המועצה, אושרת גני-גונן, מוטרדת מאוד מהשינויים שחלים בשטח השיפוט שבאחריותה: "מושב זה לא רק החקלאות, זה גם צביון. ברור שאם לוקחים למושב את האדמות החקלאיות, אז הוא הופך לשכונת וילות בעיר. על זה המלחמה שלנו. אנחנו טוענים ששטח שלוקחים לפיתוח, לעולם לא יישאר פתוח.
"הבעיה הכי גדולה היא שאין תכנון מתכלל של מרכז הארץ. אני מבינה שיש מצוקת דיור וגם אנחנו מוכנים להיות מתחת לאלונקה, אבל בוא נסתכל על זה בצורה רחבה. שלא נצטער שלקחנו את הריאה הירוקה האחרונה באזור המרכז.
"רוצים לקחת את האדמה האחרונה שנשארה למושב ולהפוך אותה לשכונה של אלעד? קודם כל שימצו את מה שיש. אם בעוד 20 שנה תהיה מצוקת דיור יכול להיות שזה יתאים. נראה כאילו מישהו תכנן לבנות שם ועכשיו, וזה לא משנה באיזה מתודולוגיה, יקחו את זה לפיתוח. ואני שואלת, מה הרעיון? העיר אלעד נמצאת במרחק של ארבעה קילומטרים ובאמצע יש כביש ומסילת רכבת ושטחים חקלאיים. מישהו חשב שאפשר לקיים עיר בלי רציפות טריטוריאלית?"
