מנכ”ל הדסה, פרופ’ זאב רוטשטיין / צילום: ליאור מזרחי
קבוצת בתי חולים בישראל, ובראשם המרכז הרפואי הדסה, צפויים לספוג ב-2019 פגיעה כלכלית בגובה של כ-100 מיליון שקל בשל הירידה החדה במספר המטופלים הפלסטינים המגיעים לישראל.
הירידה התרחשה בין היתר על רקע חוק קיזוז משכורות למחבלים, שיישומו החל בפברואר השנה, ובמסגרתו קוזזו מכספי המסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית יותר מ-500 מיליון שקל בשנה. מדובר בכספים המיועדים למשכורות עבור אסירים ביטחוניים ומשפחותיהם ואסירים משוחררים. בשל החוק, פחת דרמטית מספר ההפניות -התחייבות לתשלום - שמספקת הרשות לחולים מורכבים, רובם ילדים, המבקשים להגיע לישראל, כדי לעבור כאן טיפולים שאינם בנמצא בשטחיה.
מדיניות זו החלה מסביבות חודש מאי, "כשהמצור התהדק יותר ויותר, עד שחולים חדשים כמעט שהפסיקו להגיע להדסה", אמר ל"גלובס" מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. לדבריו, "מדובר בחולי סרטן מורכבים, אנשים בעלי מומים מולדים, חולים במחלות המטולוגיות קשות ואנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קשות". ב-2018, הגיעו ההכנסות של בתי חולים בישראל מטיפול בפלסטינים לקרוב ל-300 מיליון שקל.
"קיצצנו בהוצאות ונגדיל תיירות מרפא"
בשל הקרבה הגאוגרפית לגדה, המרכז הרפואי הדסה קיבל אליו עד היום את מרבית החולים הפלסטינים והיקף הכנסות שלו מפעילות זאת הגיעה ל-140 מיליון שקל בשנה. סכום זה צפוי להיחתך בחצי עד סוף 2019 - הפסד צפוי של 70 מיליון שקל עבור בית החולים.
עבור הדסה, המצוי בשלהי תוכנית הבראה, מדובר בהפסד כלכלי משמעותי. אם הקפאת ההפניות למטופלים פלסטינים לבתי חולים בישראל תימשך גם לתוך 2020, "אנחנו מדברים על אובדן הכנסה בהיקף של תקציב הקניות בהדסה של קופת חולים קטנה, כמו לאומית", מוסיף רוטשטיין.
איך הדסה תתמודד עם הפגיעה הכלכלית?
"קיצצנו בהוצאות ונגדיל את ההיקפים של תיירות המרפא. מדובר ב-140 מיליון שקל מתוך תקציב שנתי של כ-2.5 מיליארד שקל, כך שתוך כמה שנים נוכל לאזן את ההפסד, אם הוא יימשך לטווח ארוך".
עם זאת, לדבריו, הבעיה ההומניטרית קשה יותר מהבעיה התקציבית, שכן מדובר במטופלים שבחלק מהמקרים נשלחים אל מותם. הרשות אמנם טוענת שהמטופלים נשלחים לבתי חולים במדינות ערביות אחרות, כמו ירדן ומצרים, אולם מגורמים עמם שוחחנו כלל לא ברור אם כך אכן קורה ובחלק מהמקרים גם טיפולים שכבר החלו בביתי החולים בישראל - נקטעים.
לדברי רוטשטיין, "נתתי הנחיה ברורה לכך שחולים פלסטינים המגיעים למיון שלנו ומצויים בסכנת חיים, יטופלו פרו-בונו, גם ללא הפניה. החיים חשובים מכל דבר אחר. אנחנו גם ממשיכים להדריך ולהנחות רופאים ואחיות פלסטינים, אף שעוד לא ברור אם נקבל על כך תשלום. חשבנו שנוכל לסדר את העניין בדרכים שקטות".
לצד הדסה, בתי חולים נוספים המקבלים אליהם חולים פלסטינים מהגדה ומרצועת עזה הם שיבא, איכילוב ורמב"ם. שיבא ספג ירידה של 23% בהכנסות ממטופלים פלסטינים ב-2018-2019, מהיקף ש 113 מיליון שקל ב-2018 ל-87 מיליון שקל ב-2019 (הערכה, עד לסוף השנה).
ההפסד למדינה: 20 מיליון שקל בשנה
במפתיע, ברמב"ם ובאיכילוב הייתה דווקא עלייה קלה בהכנסות ממטופלים פלסטינים ב-2019 לעומת אשתקד. באיכילוב, העלייה בהכנסות מ-15 מיליון שקל ב-2018 ל-20 מיליון שקל ב-2019, מיוחסת להמשך טיפול בחולים משנים קודמות - חולים שנדרשים לטיפולים מורכבים, המלווים באשפוזים ארוכים - ולפי בית החולים "החל מיולי מורגשת ירידה במספר ההפניות החדשות, כשהפעילות מול הרשות ירדה כמעט לאפס". ברמב"ם העלייה בהכנסות היא מ-11 מיליון שקל ב-2018 ל-15 מיליון שקל ב-2019.
בשורה התחתונה, ההפסד הכלכלי למדינה - לא כולל ההפסד של הדסה שאינו בית חולים ממשלתי - נכון לסוף 2019 מוערך בפחות מ-20 מיליון שקל. סך הסובסידיה השנתית שמעניק משרד הבריאות לכלל בתי החולים הממשלתיים הוא כ-2 מיליארד שקל, סכום שתידרש עליו תוספת בשל אירועים לא צפויים, לרבות הירידה במספר החולים הפלסטינים.
לפי הערכות במשרד, אם "החרם" הפלסטיני על בתי החולים הישראליים יימשך, ההפסד הכלכלי עלול להיות כ-50 מיליון שקל ויותר מכך ב-2020. "אנחנו עובדים עם תקציבים הדוקים מאוד, וכל ירידה בהכנסות, גם הקלה ביותר, מחייבת אותנו בהתאמות", מסביר גורם בכיר במשרד. "לב העניין הוא המטופלים, רובם ילדים, שכן בהיעדר הטיפול הרפואי בישראל או טיפול אחר, הם עלולים למות. יש לנו תקווה שהעניין יסתדר והמטופלים הפלסטינים ישובו לישראל".