גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עלייתו של השכיר היזם: בעל חזון ולא מתכוון לפתוח עסק משלו

פרופ' דפנה קריב, החוקרת אקוסיסטם של יזמות, מצביעה על תופעה חדשה: יזמות פנים-ארגונית, שמאפשרת גם לשכירים לממש את הלהט היזמי שלהם ● בראיון ל"גלובס" היא מסבירה מדוע כדאי לחברה להעמיד לרשות עובדיה סוללה של מנטורים ולשתף פעולה עם אקסלרטורים

פרופ’ דפנה קריב / צילום: שלומי יוסף
פרופ’ דפנה קריב / צילום: שלומי יוסף

אקזיטים של חברות ישראליות, שהחלו מכמה חבר'ה שפיתחו רעיון מהפכני בלי תקציב ועם שעות עבודה ארוכות מהבית מציתים את דמיונם של רבים, אבל לא כל אחד שלהט יזמי פועם בו יכול להרשות לעצמו לחיות חודשים או שנים בלי משכורת או לעבוד מהמרתף של ההורים. כך, יזמים בפוטנציה מוצאים את עצמם לעתים משתעממים בעבודה מסודרת כדי לא לצאת להרפתקה שאין לדעת איך תיגמר. לאחרונה, מומחים לאקוסיסטם של עולם היזמות מתחילים להתייחס גם אל האנשים האלה, שאינם מתכוונים לפתוח עסק משלהם אבל יכולים לממש את חזונם היזמי במסגרת הארגון.

פרופ' דפנה קריב, ראש המחלקה ליזמות ולחדשנות במכללה למינהל וחוקרת יזמות בינלאומית, היא בין אותם מומחים המאמינים שגם עובדים שכירים יכולים ליהנות מאקוסיסטם יזמי. בשני ספריה שיצאו לאור לאחרונה - Educating Entrepreneurs - Innovating Models and New Perspectives, ו-The Role and Impact of Entrepreneurship Education - היא חוקרת את תפקידם של ארגונים באקוסיסטם של עולם היזמות.

יש כל מיני טיפוסים של יזמים

ספריה של קריב אינם מתמקדים ביזם עצמו אלא בסביבה שעוטפת אותו, כמו מוסדות להשכלה גבוהה, מעבדות, אקסלרטורים ואינקובטורים. היא ראיינה כמה מהמרכזיים שבהם וביקרה בהם, בדקה כיצד הם משפיעים על היזם ועל המיזם, ובחנה אילו מרכזים מתאימים לטיפוסים שונים של יזמים ומיזמים.

"המסגרות השונות האלה החלו להרחיב את יריעת ההתייחסות שלהם מהיזם בלבד לעובדי הארגונים הגדולים", אומרת קריב, "המרכזים הקיימים רואים בעובדי הארגון את מחוללי החדשנות והיזמות הפנים-ארגונית ובאקוסיסטם כולו. למעשה כשעובדים בארגון מפתחים יזמות פנים-ארגונית, הם מייצרים ערך לארגון מחד, ומאידך ערך פוטנציאלי ליזמים ומיזמים שיכולים להמשיך ולפתח את הרעיון גם מחוץ לארגון. דגמאות כאלו מובאות בספרייה של קריב, כמו פתרון פנים-ארגוני ויזמי לניהול מחסנים בארגון רפואי אירופי, שיצר השראה בקרב יזמים חיצוניים שהסכימו לפתחו כמוצר גנרי למחסנים ובכך אפשרו לארגון הרפואי להרוויח על פתרון זה ממקורות נוספים".

לטענת קריב, "עברנו את השלב שאתה לוקח מישהו ומלמד אותו להקים מיזם, אפילו יזמים ש'עשו את זה' מעידים לא פעם שאינם בהכרח מרגישים שיש להם את האסטרטגיות והטטקטיקות הנכונות להעברת מצבורי הידע שלהם. לכן, עדיף מהיום הראשון להכניס את המיזם לתוך האקוסיסטם, לייצר שיתופי-פעולה של העולם הפנימי החיצוני וליצור חדשנות שנובעת מתוך הארגונים עצמם ויש לה פוטנציאל להתפרץ החוצה".

האם יש אווירה מסוימת שכדאי לחברות לעודד כדי שלעובדים יהיו רעיונות?

"יזמות וחדשנות פנים-ארגוניים קורות לרוב בזכות 'המשוגעים לדבר', אותם עובדים שמגיעים עם רעיון מסוים שרוצים ליישם בארגון. חברות רבות רוצות לתת או אכן נותנות בפועל מענה ראשוני לחדשנות ונשאלת השאלה עד כמה יש להן מחויבות לזה. הגישה הנפוצה כיום בעולם ומחלחלת לארץ היא חבירה של ארגונים לאקסלרטורים ולמסגרות חיצוניות ובאמצעותם צוות העובדים יכולים לקבל יותר מומחיות. דרך אחרת היא לעורר תהליכים שמעודדים חדשנות בתוך הארגון. למשל, תחרות בקרב העובדים שעשתה חברת ייצור מכוניות בחו"ל לעיצוב פנים המכונית כך שתתאים לנסיעות לעבודה, לטיולים משפחתיים ועוד. העיצוב שזכה 'על הנייר' הפך למסחרי. בחברה סיפרו לי שהמהלך הזה יצר בארגון רמות גבוהות מאוד של יזמות פנים-ארגונית וחדשנות גדולה, שממנה נהנתה כל החברה".

מרכז חדשנות לעובדים בלבד

במסגרת המחקר שלה, נחשפה קריב לתהליכי יזמות רבים שהחלו בתוך הארגון ויצאו החוצה. למשל, חברה גדולה מאוד בארה"ב שאינה יכולה לחשוף את שמה, שהחליטה לבנות מרכז פנימי ליזמות וחדשנות, שמיועד לעובדים בלבד. לצורך כך שכרה החברה את שירותיהם של טובי המנטורים והמומחים בניו יורק ללוות את התהליך, שארך שנה. במסגרת התהליך הם פרסמו "קול קורא" לעובדים שהציע לעובדים המעוניינים בכך לייצר לעצמם את "משרת החלומות" שלהם בתוך הארגון. עובדים ממחלקות שונות - כספים, משאבי אנוש או אסטרטגיה - יכלו להיעזר במנטורים שהעמידה לרשותם החברה ולעצב לעצמם את המשרה שרצו.

"אמרו להם תתפרעו, אנחנו ניתן לכם את כל הפלטפורמות והתשתיות", אומרת קריב. "נניח שמישהו ממחלקת הכספים רוצה להיות מנהל הייצור. שיגיד מה הוא צריך ללמוד, עם אילו אנשים הוא רוצה לדבר, מהם הכלים. הוא נפגש עם יועצים שונים ומתחיל לבנות פאזל של איך הוא מכשיר את עצמו כדי להגיע למשרת החלומות. דרך תהליך זה הוטמעה בארגון חדשנות, החלו להתניע תהליכי יזמות פנים-ארגונית, והמוטיבציה של העובדים לייצר ולפתח נסקה".

ומה מרוויח הארגון מזה?

"הוא מרוויח אדם שמתחיל לעבוד בצוותים, שמתחיל לשאול מה אני צריך לעשות, מתחיל לדבר עם שותפים אסטרטגיים, עם מוסדות להשכלה גבוהה, מתחיל להעביר מידע, מתחיל לדבר עם מסגרות חוץ-ארגוניות. למה זה win win? אותו אדם מייצר את כל התהליכים שארגון משווע שיקרו: יותר מחויבות, יותר תקשורת, עבודה בצוותים, יותר יצירתיות, יותר למידה, יותר הכנסה של אנשים מבחוץ לתוך הארגון. הארגון הזה הפיק מהתהליכים האלו המון: נוצרה חדשנות פנים-ארגונית דרך הסללה של עובדים שיצר הארגון עצמו".

תהליך נוסף שאליו נחשפה קריב התרחש בבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן וזכה לשם "להפוך פיץ' ליזמות". החברה פועלת בתחום שנחשב שמרני יחסית ועתיר רגולציות, אבל בכל זאת ניסתה לחולל חדשנות עבור לקוחותיה. היא הקימה צוות של עובדים שבנו תהליך פנימי של חדשנות, וחברה לאקסלטורים, לאינקובטורים ולקרנות הון סיכון. במסגרת התוכנית, שנמשכה שלושה חודשים, הם ניסו להטמיע פתרונות שונים שהציעו סטארטאפים מחוץ לארגון כערך מוסף עבור לקוחותיהם. הם מיינו את כל הפתרונות שאליהם הגיעו ובררו את אלה שנבחרו כדי לסייע ללקוחותיהם. אבל גם אם לא אימצו את כל הרעיונות - הם חוללו חדשנות בעיקר בקרב הצוותים שפיתחו אותם. "המהלך הזה יצר אווירה ארגונית תוססת ושיתוף-פעולה עם אקסלרטורים. העובדים נחשפו לכל הפן היזמי וגם עשו אירועים כדי להפיץ את הבשורה", אומרת קריב.

חשיפה לתהליכים חדשניים

מסגרת נוספת שעליה כותבת קריב בספרה נועדה לעודד יזמות בקרב עובדים היא "בילדרס" (builders), מסגרת שמספקת ליזם מעטפת שמעניקה לו את כל האפשרויות כדי לקדם את המיזם שלו בצורה המיטבית, בין היתר באמצעות אספקת אנשי מקצוע והפניה לסטארטאפים אחרים. דרך נוספת שבה פועלים הבילדרס היא פנייה לחברות גדולות לקבלת פתרונות עבור היזם לפי מידתו. וכאן העובדים בחברה נכנסים לתמונה. הם נדרשים לבנות עבור היזם תהליך חדשני, ובאופן הזה "נאלצת" החברה להתחיל להבנות תהליכים חדשים לגמרי, לדבר עם היזמים, לעשות מחקר שוק ולבדוק בקרב יזמים קטנים שאולי כבר הצליחו. כך נחשפים העובדים לדרכי עבודה חדשות ונוצרות תשתיות למתודות חדשניות ויזמיות.

חברה נוספת שקריב חקרה היא SOSA, חברה ישראלית הפועלת בניו יורק ומנהלת מודל של "חדשנות פתוחה". החברה פונה לחברות גדולות ומציעה להן להשתמש במיזמים חדשניים שפיתחו טכנולוגיות שאפשר להטמיע בתוך החברה. המיזמים יכולים להשתמש בתשתיות הייצור, השיווק והמומחיות של החברה הגדולה וכן להציג את שיתוף-הפעולה שעשה עם החברה המובילה בפורטפוליו שלהם כדי לעשות רושם על המשקיעים. השתתפות בפלטפורמת כדוגמת סוסה חושפת גם את העובדים השכירים לתהליכים חדשניים.

במסגרת עבודתה על הספר פנתה קריב למגוון של אקסלרטורים מובילים בעולם, כולל Y קומבינייטור וטקסטארז. Y קומבינייטור מעודד יזמים "לחיות את הצורך היזמי" כדי להבין לעומק את הצרכים שלהם ורק אז לחזור אליו ולקבל סיוע. כך למשל היזם של חברה שפיתחה מוצר לאנשים שמאושפזים בבתי חולים, חי תקופה מסוימת בתוך בית חולים, ישן במיטת בית חולים, דיבר את הלקוחות-החולים, שאל שאלות ועקב אחרי העובדים. מעבר לנתונים שאסף לטובת המיזם שלו, האימפקט היה כפול, בבית החולים התפתחה התעוררות מחשבות על מה צריך לשפר, נוצרו צוותי עבודות וכבית החולים התחיל לייצר אסטרטגיות פנים-ארגוניות ופנה לכיוון של חדשנות.

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרים של רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריבית בישראל, בארה"ב ובסין יוותרו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%