גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה אתם לא מוצאים עובדים טובים?

מעסיקים רבים לא מצליחים למצוא מועמדים טובים או מתאימים באמת. למה זה קורה?

ראיון עבודה / צילום: Shutterstock
ראיון עבודה / צילום: Shutterstock

לא מעט מעסיקים פונים אליי בתלונה שהם אינם מצליחים למצוא מועמדים טובים או מתאימים באמת, ומקווים שאוכל לעזור.

במקרים רבים מאלה אני מוצאת שהבעיה נעוצה בכמה טעויות בתהליך האיתור והגיוס. למעשה, אף על-פי שהמעסיקים משקיעים רבות בגיוס, הם בבחינת פועלים על פול גז בניוטרל, משום שהם מחמיצים את מה שבאמת חשוב למחפשי עבודה טובים בימינו.

האדם מחפש משמעות

לפי המחקר של חברת mercer, מסתבר כי מועמדים טובים נמשכים פי שלושה לעבוד בחברה עם תחושה חזקה של מטרה ומשמעות, בעוד שלמרבה הצער, רק 13% מהחברות שנסקרו מדגישות ערך זה בערוצי הגיוס השונים.

כך למשל יכולה חברה לשווק בעמוד הקריירה שבאתר החברה, בכנסים מקצועיים או בגיוס אקטיבי ערכים כגון "חברה צעירה", "פוטנציאל צמיחה", ולהחמיץ את מה שחשוב למועמדים למצוא במסריה: משמעות.

משמעות, למשל, בצורת שיווק חזון החברה המלהיב, המטרות והמוצר הייחודי שלה, חשיבות התפקיד המיועד והאופן שבו הוא יכול לתרום ליעדי החברה הגדולים או לחברה כולה (למשל - בשיפור חייהם של אנשים או בפתרון בעיות עסקיות או חברתיות קיימות).

ונוכחות וירטואלית

לפי מחקר שערכה לינקדאין, "Inside the Mind of Today's Candidate", 53% מהמועמדים מחפשים מידע על החברה דרך אתר האינטרנט שלה בפרט, ודרך סריקת הנוכחות המקוונת שלה בכלל.

הרעיון הוא שאנשים שקוראים את המידע על החברה מחפשים להתחבר עמו בקלות, ולרצות להיות חלק מהארגון. אולם למרבה הצער, חברות רבות חוטאות באי-השקעה בנוכחות הווירטואלית שלהן ובהצגת המוניטין שלהן.

למשל, חברה יכולה לחשוב שהיא משקיעה ברצינות בקידום החברה ברשת החברתית - אך בפועל היא עושה זאת ברשת הלא נכונה, ונעדרת לחלוטין מרשתות ספציפיות שמתאימות לתחומה (כגון לינקדאין). חברה אחרת יכולה להשקיע לא מעט בקידום בפייסבוק, למשל, אך במסגרת פרופיל אישי ולא בדף מקצועי או בקבוצה, וכן מבלי לדעת כיצד להביא לחשיפת התוכן שלה לאנשים הנכונים, בכמות המספקת. חברה נוספת יכולה להשקיע רבות באתר האינטרנט שלה, אך לא לקדם אותו בשום רשת חברתית או באמצעי קידום ופרסום אחר - מה שמוביל למספר מועט למדי של כניסות לאתרה, ולחשיפה ירודה למועמדים הטובים שלקשר עמם היא מייחלת.

מה עם מזומנים ומרשרשים?

מחקר אחר, של חברת GlassDoor, מראה כי מועמדים מחפשים שקיפות מידע מקסימלית בתהליך חיפוש העבודה שלהם, ומעדיפים להתחבר למעסיק שמספק להם, בלא טשטוש והסתרה, רשימה עשירה ומפורטת ככל האפשר של נתוני רקע הכוללים מידע על הטבות, חוות-דעתם של העובדים, תכונות המנהלים והמעסיקים וכדומה.

ואם להיות יותר ספציפיים - מחקר זה, כרבים כמותו, מוכיח כי אחד הגורמים שמועמדים מחפשים שקיפות לגביו מהר ככל האפשר בתהליך הוא הכסף וכל הנלווה אליו: 67% מהם מבקשים לדעת בשלבים מוקדמים מה השכר המוצע, ומבחינתם ככל שנתון זה יהיה שקוף - כך יעיד הדבר גם על שקיפות ביתר התחומים בחברה. שקיפות כערך. אחרי השכר, 48% מהמועמדים מציינים את המידע על הטבות ויתרונות אטרקטיביים אחרים כחשובים.

בפועל, מעסיקים רבים שומרים מידע זה לסוף התהליך, ובכך מאבדים נתח נכבד וטוב של מועמדים פוטנציאליים.

משחק של תרבות

גורם חשוב אחר שמשפיע על היכולת לגייס הוא ההיבט התרבותי. מועמדים רבים שואלים את עצמם - "האם איהנה לעבוד שם? האם אתחבר לתרבות? האם זה מקום שמתאים לי לאופי?".

כדי לשקף למחפשי העבודה את התרבות הארגונית, חשוב להדגיש בתהליך הגיוס (לאו דווקא במודעות הדרושים - זה יכול להיות בולט מספיק גם באתר האינטרנט, או להיות מתוקשר כהלכה בראיונות) את היתרונות, ההטבות והבונוסים הכלולים בעבודה: חדר כושר? ארוחות חינם? לוחות זמנים גמישים? הזדמנויות עבודה מרחוק? כדאי לתקשר זאת בבירור.

בהקשר זה, אגב, נמצא במחקר של חברת Mercer כי ערך תרבותי שחשוב במיוחד למועמדים טובים הוא גמישות: 51% מייחלים להצעות עבודה גמישות, מה שכולל לוחות עבודה גמישים, אפשרות לעבודה מהבית ושאר גורמים מפחיתי לחץ ומעודדי איזון עבודה-חיים, לצד חשיבה גמישה לגבי העבודה (כיצד היא נעשית? באילו שעות? באיזה סדר פועל העובד במשימתו? כיצד הוא מתעדף את משימותיו?).

חברים או עובדים טובים?

מצב אחר שבו מעסיקים יורים לעצמם ברגל הוא חיבתם הרבה ל"מבצעי גיוס" דוגמת "חבר מביא חבר", שבהם הם משקיעים לא מעט.

הבעיה היא שבפועל, לפי מחקר שפורסם בכתב-העת "American Behavioral Scientist", גיוס בשיטה זו הוא בבחינת הטיה שיפוטית. במחקר זה מתברר כי עובדים שמגויסים דרך השיטה אמנם מקבלים הערכות ביצועים גבוהות יותר, אך למעשה הם אינם פרודוקטיביים יותר ממתחריהם.

יתרה מזו, גיוס עובדים חדשים על סמך חברותם עם עובדים קיימים משמעו העדפת אנשים המשויכים לאותה רשת חברתית של אותם עובדים קיימים. עובדה זו מסכנת בסופו של דבר את הארגון בציוותים הומוגניים למדי (טעם לפגם בכל הקשור ליצירתיות, לפוריות ולמגוון בצוות), וביצירה מראש של "קליקות" בצוות.

מעסיקים, שאלו את עצמכם:

  • משמעות: האם תכני השיווק של החברה ושל המשרות מעוררים התלהבות ותשוקה? האם הם מבטאים את המשמעות העומדת מאחורי מטרות החברה והתפקיד הספציפי?
  • נוכחות ותקשורת: כמה קל או קשה לאתר מידע על אודותינו ברשת? כיצד אני מפרסם את המשרות שלי? האם נוכחותי ברשת מספרת לנמענים מי אנחנו, כחברה, מה אנחנו מייצגים, מהי המשימה העיקרית שלנו? האם ברור מה אנחנו מחפשים, ובמה כרוכה העבודה אצלנו? כיצד אפשר להעריך את המוניטין שמתקבל מקריאת התכנים המפורסמים עלינו באינטרנט?
  • שכר, הטבות: כמה שקוף המידע שאני מספק בתהליך הגיוס (במודעות, בשיחות עם המועמדים, בראיונות העבודה)? באיזה שלב אני חושף את השכר המוצע לעבודה, את ההטבות המסופקות לעובד, ואת שאר היתרונות האטרקטיביים? (ביטוחי בריאות, הנחות לעובדים, חופשה בתשלום, גמישות ועוד).
  • שיטות גיוס "ייחודיות": האם בדקתי וחקרתי לעומק את שיטות הגיוס הייחודיות שאני משתמש בהן? האם הן יעילות? האם אני מגוון בשימוש בהן ומשלבן בשיטות אחרות?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה. את ספרה "המועמד הנבחר" אפשר לקנות בחנויות סטימצקי

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי