גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרונות שיסייעו "לצוד" ולהכשיר את עובדי העתיד

אינטל, טבע, סיסקו, אמדוקס, התעשייה האווירית וחברות גדולות נוספות מקדמות בישראל תוכנית להיערכות לשוק העבודה העתידי ● כדי שזה יקרה, הן בונות על שיתוף הדוק עם המגזר הציבורי והמגזר השלישי

הפתרונות שיסייעו “לצוד” ולהכשיר  את עובדי העתיד/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
הפתרונות שיסייעו “לצוד” ולהכשיר את עובדי העתיד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מה תהיה ההשפעה של האוטומציה, אילו משרות ייעלמו ואילו יצטרפו, האם העסקים יצליחו להתאים את עצמם, ומה העובדים צריכים לעשות כדי להתכונן? לכל אלו ועוד יש פוטנציאל לשנות סדרי עולם - להשפיע על כוחן של כלכלות, על פערים חברתיים ומגדריים, ולחזק או להחליש חברות עסקיות. זאת גם הסיבה שהם מעסיקים קובעי מדיניות, גופים להכשרת עובדים, אוניברסיטאות ומכללות, עמותות, העובדים עצמם והמעסיקים.

האתגרים הם רבים. זו לא רק כניסת הטכנולוגיה והיעלמותם של מקצועות, אלא גם שינויים תרבותיים וסוציולוגיים, כמו העדפות שונות של הדור הצעיר לגבי תעסוקה. עבור המיליניאלס, למשל, הישארות של 20-30 שנה במקום עבודה אחד היא כבר לא אופציה. הדבר יוצר אתגר לחברות, שגם אם הן רוצות להשקיע בהכשרת עובדים כדי להיערך לשינויים הטכנולוגיים, הן חוששות שההשקעה לא תשתלם, כי מי שיקטוף את הפירות יהיו המעסיקים הבאים של אותם עובדים.

לכך צריך להוסיף אתגר נוסף, שבישראל הוא אף גדול יותר בהשוואה למדינות אחרות: המיומנויות והכישורים של העובדים הם מוגבלים, ולא מתאימים לשוק העבודה העתידי ולשינוי באופי המקצועות.

באמצעות תהליך שאותו מרכזת לשכת המסחר ישראל אמריקה, החלו לפני כחצי שנה החברות הגדולות במשק - חברות כאינטל, טבע, אמדוקס ,סיסקו, התעשייה האווירית ועוד - בגיבוש רעיונות בנוגע להכשרת עובדים ולהיערכות לשוק העבודה העתידי.

לצורך כך נרתמו מגזרים נוספים למשימה, ובין היתר הוקם צוות שכולל את מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה; אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי; דניאל הרשקוביץ', נציב שירות המדינה; נעמי קריגר כרמי, ראשת הזירה החברתית-ציבורית ברשות לחדשנות; ומוהנא פארס ודסי בארי, ממשרד החינוך.

"אירוע הסיום תוכנן בתחילה כתחרות בין הקבוצות השונות", אומר עודד רוז, מנכ"ל לשכת מסחר ישראל אמריקה. "אך עם התפתחות הרעיונות והתייעצות עם השותפים שלנו מהמגזרים השונים, התבהר לנו כי התשתית הנדרשת להתמודדות אפקטיבית עם האתגר הלאומי היא רחבה ודורשת התגייסות של יותר ממגזר אחד על מנת לבחון את הרעיונות לעומק".

רוז מציין, כי "בנוסף, מרבית הרעיונות משתלבים בפרויקטים קיימים, ולכן עלינו לאפשר את המשך העבודה על הרעיונות בסביבה מקצועית יותר. לכן מונה צוות עבודה ייעודי לנושא שיגבש בתקופה הקרובה תוכנית פעולה בין-מגזרית - הכוללת את המגזר העסקי, החברתי, הממשלה והאקדמיה - להתמודדות עם הנושא".

היוזמה של לשכת המסחר ישראל אמריקה כוללת 15 חברות אמריקאיות וישראליות שפועלות בישראל. כל אחת מהחברות שלחה נציגים שהיוו חלק מקבוצות חשיבה. לנציגי החברות הצטרפו נציגים של משרד העבודה, משרד החינוך והג'וינט. לאחרונה נערכו במשרדי מיקרוסופט בהרצליה פרזנטציות של ההצעות השונות, שבסופן הוכרז המיזם הזוכה. ההצעה הזוכה תקבל פרס כספי, וחברת ייעוץ תלווה את הפרויקט. עם זאת, בלשכה מדגישים כי הם פועלים לקדם את כל ההצעות הזוכות.

לפני שיצאו לדרך קבעו בחברות מספר הגדרות למיזמים: הפתרונות שיוצעו צריכים להיות ממוקדים בפיתוח המיומנויות והיכולות הנדרשות מקהל היעד להצלחה בשוק העבודה העתידי; להציע פוטנציאל השפעה על לפחות חצי מיליון אנשים בשלוש השנים הקרובות; להתייחס לאתגרים בעשר השנים קרובות, כולל התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים ועוד; להיות ניתנים ליישום על ידי חלק או כל השותפים בתהליך; ולהציע החזר על ההשקעה של פי עשרה בתוך שלוש שנים (במונחי תרומה למשק הישראלי).

נראה שלא כל ההצעות עמדו בהגדרות האלו, בעיקר כי שלוש שנים הן זמן קצר כדי לראות השפעה על המשק הישראלי. כך או כך, ההצעות האלו מעניינות מכיוון שהחברות הגדולות במשק עומדות מאחוריהן, וכי מעניין ללמוד מהן על מה מציבים במגזר העסקי את הדגשים. "המטרה לנגד עינינו הייתה לייצר תהליך משמעותי של פיתוח, תיקוף וקידום של רעיונות אופרטיביים שיהיה בכוחם לחזק את העובדים היום ובעתיד, מתוך שיתוף פעולה בין החברות המובילות במשק, ומתוך ההבנה של המציאות ושל הצרכים המשתנים", אמר שי לוי, מנהל אמדוקס ישראל.

אז מה הן תשע ההצעות שאמורות לסייע לעמוד באתגרים של שוק העבודה העתידי:

1. מרחבי התנסות לבני נוער

הקמת מרחבי התנסויות והשראה שיתופיים לבני נוער, במטרה להגדיל באופן משמעותי את כמות תלמידי התיכון המתנסים בפעילויות המקנות מיומנויות המתאימות לשוק העבודה העתידי. התלמידים ייחשפו לתהליכים כמו בחירת תחומי עניין, למידת עצמאית ובניית תוכנית פעולה, משלב הייזום ועד הוצאת פרויקטים לפועל. התוכנית מיועדת לכיתות ט-י"א, כשתלמידי י"ב ישמשו כמנטורים. מי שיהיו המנטורים של תלמידי י"ב הם אנשי חינוך וגורמים מהתעשייה. התוכנית מצריכה שיתוף פעולה של משרד החינוך, שייתן תגמול בעבור הפעילות, למשל כמקצוע בחירה. בתקופה הקרובה יחל לפעול מרחב ראשון בקריית אתא.

2. דירוג הכישורים של העובד

פיתוח מערכת להערכה של כישורים מקצועיים ברמת העובד וברמת הארגון. חברי הקבוצה ציינו כי קרוב למחצית מגיוסי העובדים הם לא מוצלחים, וכי כל גיוס כושל עולה למעסיק 15 אלף דולר.
מנגד, הם ציינו כי מעסיקים לא יודעים להעריך מיומנויות שקופות. הם נתנו כדוגמה מועמדת לעבודה שהתנדבה במכבי אש במהלך התיכון והייתה במועצת תלמידים, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בקורות החיים שלה.

הרעיון שלהם הוא ליצור מערכת שתדע לתקף כישורים שקופים ומיומנויות, לייצר מדד השוואתי בין חברות עסקיות לגופי הכשרה, ולנהל ולתעד את סט הכישורים של העובד לאורך חייו המקצועיים. כלומר, גם בגופים שהמועמד התנדב בהם במהלך החיים יש יכולת להשפיע על הדירוג.

המערכת משתמשת בכישורים וביכולות כמטבע בעל שווי, והדבר ישפיע גם על ארגונים. לדוגמה הם מציינים, כי ארגון הכשרה שבוגריו אינם מסוגלים לעבוד בתום ההכשרה המקצועית, ידורג נמוך וככה גם בוגריו.

3. מערכת להתאמת עובד למשרה

פיתוח מערכת שתנתח את הכישורים, הניסיון וההעדפות של העובד, ותציע לו את הדרך לגשר על הפערים להשגתם, כשכיר וכעצמאי. מאחורי הרעיון עומדת ההבנה כי יותר משליש מהעובדים אינם מועסקים בתחום שאותו למדו, וכן שיעור העצמאים הולך וגדל. גם ההכשרה משתנה, וכבר ניתן להשתלב בשוק העבודה בלי לסיים לימודים של ארבע שנים.
המועמד יעלה את ההעדפות שלו לתעסוקה בעזרת שאלון מנחה, מבוסס על שגרות יומיום של תפקידים שהוגדרו על ידי מעסיקים. המערכת תציג לו לאילו עבודות הוא יכול להתאים, אילו כישורים והכשרות חסרים לו, ואיך ביכולתו להשלים אותם.

מאחורי האפליקציה יש מערכת טכנולוגית שמבוססת על ביג דאטה ובינה מלאכותית, והתוצאה היא תחזית לגבי המקצועות הרלוונטיים לעולם העתיד שמתאימים לאותו עובד. המערכת מסייעת לו בהמשך להבין את התהליך שאותו הוא צריך לעבור כדי לעבוד בתפקיד שבו בחר, מראה לו אילו חברות מחפשות עובדים בתחום, ואיך נראית אותה משרה בחברות השונות.

4. הכשרת נוער מקהילת יוצאי אתיופיה

ישראלים מקהילת יוצאי אתיופיה כמעט אינם מיוצגים בתעשיית ההייטק המקומית. במטרה לענות על חוסר זה, החליטה אחת מהקבוצות להשיק תוכנית הכשרה שנתית לנוער מהקהילה הזאת בגילאים 15-18. מטרת התוכנית היא לאפשר להתנסות באופן עצמאי בטכנולוגיות, כמו למשל בניית רובוטים, הטסת רחפנים וכדומה. בקבוצה קיבלו החלטה שלא להמתין להשתתפות משרד החינוך ביוזמה, וחברו לעמותת פידל, שפועלת לחינוך ולשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה, ולחברת מונא, שמאפשרת התנסויות כאלו ופועלת ליצירת מציאות חברתית וכלכלית טובה יותר בפריפריה. מי שידריך בפרויקט הם בני הנוער, אך בקרב החברות ישלחו גם מנטורים שיסייעו לחניכים ולמדריכים. בקבוצה ציינו כי הם מתחילים את הפעילות עם 90 חניכים, והשאיפה היא להגיע תוך עשור ל-4,000.

5. בית ספר לאורך החיים

הקמת רשות שתהיה אחראית על למידה לאורך החיים - נושא זה הוא אחד מהנושאים המרכזיים בהקשר של היערכות לשוק העבודה העתידי, מכיוון שהוא מנסה להתמודד עם קצב השינויים המהיר והדרישות בעולם העבודה המשתנה. הרעיון בלמידה לאורך החיים הוא בכך, שהאדם לא מפסיק ללמוד ולעבור הכשרות כדי שלא יישאר עם ידע מיושן.

הפתרון המוצע הוא מסלול הכשרה גמיש שמתחיל בתיכון ונמשך בכל גיל, לפי רצון וצורכי הלומד. התוכנית תיבנה בשיתוף האקדמיה ובהובלה של המגזר העסקי ברמת התכנים והמנחים המקצועיים. בשלב ראשון הם מציעים להתחיל עם פיילוט בתחום אחד.

6. "בוטקאמפס" לנשים חרדיות

הקמת מחנות תכנות (בוטקאמפס) שיסייעו בהכשרת נשים חרדיות. התוכנית היא חלק מניסיון של תעשיית ההייטק להרחיב את שורותיה, הן כדי למלא את המחסור בעובדים והן כדי לשפר את מצבן הכלכלי-חברתי של אוכלוסיות נוספות. יוזמי התוכנית מציינים כי בכל שנה מסיימות כ-1,000 נשים סמינר במגמת הנדסאיות תוכנה, אך הן לא משתלבות בתעשייה בצורה מיטבית, בין היתר בגלל חוסר בידע ופערי תרבות.

לאחר שיחות עם עשרות גורמים, הגיעו יוזמי ההצעה למסקנה כי יש להקים מחנות תכנות משותפים לחברות העסקיות. הם ציינו כי קיים היום בוטקאמפ כזה שמופעל על ידי "קמא-טק", ויש לו מעל 90% השמה. לדבריהם, אפשר להרחיב את התוכנית באופן משמעותי ולהגיע למאות ואף לאלפי בוגרים בשנה. בעתיד, הם מציינים, יורחבו הבוטקאמפס הללו לאוכלוסיות נוספות שנמצאות בתת-ייצוג בתעשייה.

7. גיוס על בסיס אופי

מערכת שתציע למעסיקים ולמוסדות השכלה חיבור למועמדים על בסיס כישורים ואופי, ולא רק על בסיס השכלתם. המערכת תשתמש בבינה מלאכותית ולימוד מכונה, ותבצע אבחון תעסוקתי ואקדמי באופן מקוון. כך תדע להציע מסלולי קריירה והכשרה מיטביים לצעירים. בנוסף, המשרות וההכשרות יונגשו בצורה שוויונית, והמערכת תזהה פערים בין צורכי מחפשי העבודה וצורכי המעסיקים, וכך תוכל למנוע כשלי שוק.

8. מאיץ תעסוקתי מבוסס רשת

פתרון נוסף שמסייע לצעירים בבחירת מקצוע והכוונה אישית הוא מערכת שמהווה מעין מאיץ תעסוקתי. התהליך מבוסס רשת, כולל מילוי שאלון, שיחה עם פסיכולוג ומעקב באמצעות אפליקציה. המערכת מסייעת לצעירים בני 21-25, שלא מכירים את המקצועות הקיימים בשוק, לבחור מקצוע מתאים על פי פרופיל אישיותם ודרישת המשק. המערכת תפעיל אלגוריתמים של מכונת למידה, כדי לסייע במיקוד המועמד. לאחר מכן בוחר המועמד מסלול הכשרה מובנה עם הכוונה למעסיק בסופה, כשההכשרה כוללת לימודים אונליין והתנסות בתעשייה. יוזמי הרעיון מציינים כי התוכנית תכשיר למקצועות מגוונים כמו פיננסים, מכונאות, הנדסה, חומרה, תוכנה ו-QA.

9. מודל העסקה גמיש לעובד ולמעסיק

ההצעה שהוצגה בפרויקט ונראית על פניה כמהפכנית מכולן, היא מודל העסקה גמיש, שבמסגרתו עובדים יוכלו לעבוד בארגונים גדולים, לצד התנסויות בסטארט-אפים. לכל אחד מהארגונים יש יתרון, ולעובדים יש גם שיקולים של ידע טכנולוגי שונה בין הארגונים, היכרות עם אנשי מקצועי אחרים, שילוב עם חיים פרטיים, וחיפוש אחר אתגרים חדשים. אלו בין היתר הסיבות לכך שצעירים עוברים מקום עבודה באופן מהיר יחסית, והמודל המוצע מאפשר לחלק ימי עבודה בין כמה ארגונים וניוד בין פרויקטים בחברות שונות.

המעסיקים נהנים גם הם מגמישות, מתחלקים בהוצאות על עובדים יקרים, וקולטים עובדים שאולי היו מתקשים לגייס בדרך המסורתית.

יוזמי הרעיון מציינים כי בעת קבלת עובד, מנהלי משאבי אנוש ששותפים בהעסקת העובד מסכמים ביניהם את התנאים, והעובד יקבל תלוש אחד. מציאת העבודה תיעשה באמצעות מאגר שאליו הארגונים יזינו משרות, יציינו את העדפותיהם, והמערכת תוציא פלט משרות או חבילות עבודה אפשריות. 

עוד כתבות

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו, ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

באפט שוב בראש: פורבס מדרג את הפילנתרופים הגדולים בארה״ב, ומקנזי סקוט שברה שיא שנתי

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, כך למשל אילון מאסק ולארי פייג׳, מהאנשים העשירים ביותר כיום, אינם נכללים ברשימה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: בלי הסכם - אפשר לפעול צבאית באיראן

לפני ביקור נתניהו - באיראן משגרים מסר לטראמפ: "להישאר ערניים" ● מבלי שיש עם אינדונזיה יחסים - אלפים מחייליה יפעלו ממש ליד הגבול עם בסיס ייעודי ● שר החוץ של טורקיה אמר אמש בריאיון כי ארה"ב העבירה דרך אנקרה אזהרה לטהראן לפני מלחמת 12 הימים עם ישראל ● איראן כיסתה את פתחי המנהרות באתר הגרעין באספהאן בעפר, כך עולה מתצלומי לוויין של המכון למדע ולביטחון בין-לאומי (ISIS) ● דיווחים שוטפים

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בבורסת ת"א; מניית הבורסה מזנקת ב-10%, זו הסיבה

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

עפ"י דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה במאות מיליוני שקלים

חברת בינוי חוות השרתים של צחי נחמיאס הודיעה כי נחתם ההסכם, וחוות השרתים תוקם בפארק התעשייה מבוא כרמל ● ע"פ ההערכות, אנבידיה תשקיע כ-1.5 מיליארד שקל והחווה שתיבנה תהיה אחת הגדולות בישראל

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?