רשות המים מתכננת להעביר פרויקט של מאות מיליוני שקלים לגוף פרטי ללא מכרז

עימות בין רשות המים ומשרד האנרגיה בשאלה לידי מי יימסר ביצוע פרויקט לאומי, בהיקף מאות מיליוני שקלים, לחיבור יישובים חקלאיים למערכת המים הארצית. לידי "גלובס" הגיעו חילופי מכתבים בין בכירים בשני הגופים ובהם מביע מנכ"ל משרד האנרגיה תמיהה על רצונה של רשות המים למסור את ביצוע הפרויקט ותפעולו, ללא מכרז וללא התחייבויות לעמידה בלוחות זמנים ובעלויות, לידי גופים פרטיים שאינם מפוקחים. המשנה למנהל רשות המים טוען מנגד כי עמדת משרד האנרגיה מהווה התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הרשות.

ברקע העימות, הכוונה לחבר למערכת המים הארצית אזורים שאספקת המים בהם נשענת עדיין על קידוחי מים ומקורות עצמיים. מדובר בין היתר ביישובי עמק המעיינות שליד בית שאן וביישובי בקעת הירדן הצפונית (חלק מהשטח שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי יספח למדינת ישראל אם ירכיב את הממשלה הבאה).

הצורך בחיבור האזורים למערכת הארצית נוצר בעקבות תקלות רבות באספקת המים ותלונות חוזרות ונשנות מצד התושבים על תשתיות שלהן אחראית רשות המים, בראשותו של גיורא שחם. ל"גלובס" נודע כי מועצת רשות המים צפויה לאשר בקרוב חיבור של יישובי צפון בקעת הירדן למערכת המים הארצית. מדובר בפרויקט לאומי שהיקפו הכספי הכולל מוערך בכ-300 מיליון שקל.

לאחרונה נערך דיון בנושא בהשתתפות שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, בכירי משרדו ובכירי רשות המים. במשרד האנרגיה הופתעו לגלות כי רשות המים תומכת במסירת הפרויקט הלאומי לידי אגודות מים ללא מכרז, וללא דרישה להתחייבות מצידן לעמידה בלוחות זמנים ובעלויות. מדובר בגופים היסטוריים שבהם חברים היישובים החקלאיים שהוקמו לפני קום המדינה. מאחר שאגודות המים קדמו למדינה ומסווגות כאגודות עות'מאניות, הרי שאין פיקוח ממשלתי על התנהלותן ועל פעילותן הכספית. באגודות טוענים כי הן יעילות יותר מחברת "מקורות" ומסוגלות לבצע את הפרויקט בעלות זולה בהרבה מכפי שתגבה חברת המים הלאומית, שכן העלות של הפרויקט תמומן על-ידי כלל צרכני המים בישראל באמצעות העלאת תעריף צריכת המים באופן זמני.

"איך אפשר לבחור גוף מבצע בנוכחות 'מקורות'?"

"ברצוני להעלות בפניך את התחושה המאוד לא נוחה שיש לי מהאופן שבו התנהלה הפגישה שבנדון", כתב זאב אחיפז, המשנה למנהל רשות המים, למנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי בעקבות הישיבה. "אני סבור שמעורבות השר בקביעת זהות הגורם המבצע, בפרט כאשר חברת מקורות נוכחת בדיון, וזאת לפני בחינה מעמיקה של נושא זה והשלכתו על משק המים, על ידי מועצת רשות המים, לפי הכללים שקבעה, אינה נכונה ויש בה פוטנציאל לפגיעה במשק המים". אחיפז הוסיף כי "איני מצליח להבין כיצד ניתן לקבל החלטה מושכלת על בסיס מצגת שהכין גורם שיש לו עניין ישיר בהחלטה שתתקבל, ללא בחינה מקצועית ותוך דיון שיוצר, לכאורה, מצב של עקיפת מנגנוני השיפוט שקבעה מועצת רשות המים בכללים".

במכתב התשובה שלו, אדירי הזכיר לאחיפז כי "הצורך בחיבור היישובים המנותקים נוצר על רקע תלונות חוזרות ונשנות של תושבים ורשויות באזור, שתיארו מצב בלתי נסבל של תקלות באספקת המים בבקעת הירדן, על רקע תת-פיתוח של האזור - כשהטענה היא כלפי רשות המים שלא קידמה במשך שנים תוכנית פיתוח לאזור". בהתייחס לטענות שמעלה אחיפז כותב אדירי כי "שר האנרגיה לא הכריע בדיון מי הגורם שיבצע את הפיתרון אלא הכריז את הידוע והמובן לכל - כי קווי מים ראשיים, בעיקר קווים עתירי השקעה, יבוצעו על-ידי חברת מקורות. נכון הדבר שקיימת אפשרות חריגה לביצוע פרויקטים מעין זה על-ידי גורמים פרטיים, אך כידוע לך אפשרות זו מחייבת העמדת מקורות מימון שקופים, אחריות והתחייבות של הגורמים המבצעים לאיכות תוצרים שייקבעו על-ידי רשות המים. אף לא מן הנמנע שבמקרה כזה היה נדרש הליך תחרותי".

אדירי מציין עוד במכתבו כי "כל הידוע לי, פעילותם של ספקי המים האזוריים (אגודות המים, ע"ב) טרם הוסדרה. מטיוטת הכללים אשר הופצה לשימוע, אך טרם אושרה במועצה, עולה כי הנחת תשתיות מים שפירים על ידי גורמים אלו, הינה חריג לכלל".

מרשות המים נמסר כי "תהליכי התכנון והאישור של תוכנית מוביל העמקים המזרחיים טרם הושלמו. מדובר על פרויקט רב-תחומי שנועד, בין היתר, לשפר את איכות המים בכנרת, לשקם את מורד הירדן ולספק מים לכלל הצרכנים במרחב העמקים המזרחיים. מועצת הרשות תשקול את מתווה הפיתוח המתאים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של התוכנית, והוא יאושר ויבוצע בתהליכים תחרותיים, בהתאם לנהלי הרשות".