יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: איל יצהר
דניאל בירנבאום לא לבד. בירנבאום, דמות מוערכת בשוק ההון, מצטרף לשורת חשודים בכירים החשודים או מואשמים בימים אלה בשימוש או מסירת מידע פנים. הרשימה הזו כוללת אישי ציבור, אנשי עסקים ופעילים בשוק ההון.
החקירה החדשה בפרשת החשד למידע הפנים בסודהסטרים מלמדת יותר מכול על הנחישות של יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, לחשוף את הקשרים האסורים בשוק ההון ולצמצם את יחסי התן-וקח והשימוש במידע פנים כדי "לפרגן" לחברים ולהשיג רווחים אסורים. היא עושה את זה בשקט, לא יוצאת בהצהרות מפוצצות על כך שהיא תנקה את האורוות או תבער את השחיתות, אבל המעשים של הרשות תחת שרביטה מדברים בעד עצמם.
מאז נכנסה לתפקידה, בינואר 2018, נפתחו ברשות ניירות ערך שמונה חקירות גדולות בחשד לשימוש במידע פנים, אשר חלקן כבר התגבשו לאישומים. בחלק מהפרשות הללו מככבים בכירים בשוק ההון, וחלקן יצרו טלטלה ממשית בשוק.
אחת מפרשות מידע הפנים הדרמטיות שנחקרו ברשות לאחרונה היא פרשת מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, אשר קיים קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח או מכהנים כנושאי משרה בכירים באותן חברות, והוביל חלק מהם אל צילה הכבד של עננת חשדות פליליים. החקירה סבבה סביב החשד כי מידע פנים רב מאנשי פנים בחברות השונות הועבר אל וינברג. תיק החקירה נגדו ונגד החברות אליום, מיקרומדיק, קדימהסטם וסאמיט הועבר לאחרונה למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום נגד מי מהמעורבים בפרשה.
פרשה נוספת שהועברה לאחרונה להכרעת הפרקליטות היא חקירת השימוש במידע פנים בחברת התעופה אל על, שבמסגרתה נחקר פנחס (פיני) גינזבורג בחשד לשימוש במידע פנים ביחס לפרטים מהותיים הקשורים למצבה הפיננסי של אל על, וזאת טרם פרסום הדוח הכספי השלילי של החברה לרבעון השני של 2017.
חקירה נוספת שסובבת סביב אותו חשד היא חקירת חברת אירונאוטיקס ובכירים בה, אשר רוב פרטיה חוסים תחת צו איסור פרסום. גם חברת ארית נקלעה לאותה ביצה, לאחר שבאוקטובר אשתקד, היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רענן בר-זוהר, נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, עבירות דיווח וכן עבירות הלבנת הון. זאת במסגרת ייעוץ שנתן לחברה במסגרתו נחשף למידע פנים טרם פרסום דיווחים מהותיים בפברואר ובנובמבר של שנת 2016. מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך סיימה לאחרונה את חקירת הפרשה והעבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, לשם קבלת החלטה האם להעמיד לדין את המעורבים בפרשה.
בין החשודים הנוספים הממתינים להכרעה אם יוגש נגדם כתב אישום בגין שימוש במידע פנים או עבירות נלוות לשימוש כזה, לא אחר מאשר שר הרווחה חיים כץ, החשוד בעבירות הפרת אמונים, במסגרת יחסים שקיים עם איש שוק ההון מרדכי בן-ארי, ששימש יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, החברה האם של חברת נצבא.
גם זאב קלימי, לשעבר מנכ"ל טרה, מנכ"ל גלידות נסטלה (שהייתה בבעלות מלאה של אסם) וכן מנכ"ל חברת אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ (עד אוקטובר האחרון), מתמודד בימים אלה עם אישומים שהוגשו נגדו בגין שימוש במידע פנים בעסקת מיזוג בין חברת נסטלה לאסם.
כל אלה וחקירות נוספות מהווים את התוצרים של החלטת ראש רשות ניירות ערך לשים את עבירות מידע הפנים במוקד. הפרשות הללו, גם כשהן סובבות סביב רווחים בסכומים נמוכים (לעתים עשרות אלפי שקלים, ואף פחות), נתפסות ברשות ניירות ערך כחקירות משמעותיות, שיש לדרוש בגינן מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, וברשות מתייחסים אליהם באפס סובלנות.