עתירה חדשה שהוגשה היום (ד') לבג"ץ דורשת להפסיק את היחס המפלה לכאורה ממנו נהנית חברת דואר ישראל בכל מה שנוגע ליבוא אישי והפטור שנוגע להקלות מיסוי בהזמנת חבילות מחו"ל.
בשנים האחרונות הלך והתעצם זרם החבילות שנכנסות לישראל מדי שנה, בין היתר על רקע השינוי בהרגלי הצריכה וצמיחה מסיבית של המסחר המקוון מאתרים בינלאומיים דוגמת אמזון, איביי, אסוס ואחרים. בעתירה, שמאחוריה עומדים ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד לשכות המסחר וחברת געש וורלד ווייד המשמשת כסוכן מס ועוסקת ביבוא, נטען כי דואר ישראל נהנית מאי-אכיפה, שמוגדרת בעתירה כ"פטור בפועל" בכל הנוגע לנהלי המיסוי של הזמנת חבילות מחו"ל.
בעתירה שהוגשה נגד שר האוצר, מינהל המכס ברשות המסים, שר התקשורת וחברת דואר ישראל, נטען כי הדרישות החוקיות ליבוא המוטלות ונאכפות על יבואנים, סוכני מכס, חברות שילוח בינלאומי, בלדרים וכל מי שעוסק, אינן מוטלות ואינן נאכפות על חברת הדואר, וזאת "ללא כל טעם או הצדקה חוקיים או אחרים כלשהם".
העותרות מבקשות מבג"ץ להורות על מתן צו על-תנאי ועל מתן צו מוחלט לאחר דיון בעתירה. המשמעות העתידית של קבלת עתירה כזו או פיקוח הדוק יותר על הדואר באמצעים אחרים, יוכלו להביא לבקרה מקיפה יותר שעלולה להתבטא בתשלום מסים שחמק עד היום מתחת לרדאר או בעיכוב מסירת חבילות.
העותרות טוענות למעשה כי פקודת המס קובעת באופן מפורש כי מוצרים שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות המכס, אך אכיפה זו אינה מתרחשת בשטח.
כיצד מתבצע הליך יבוא של מוצרים מחו"ל באמצעות חברת הדואר לעומת מה שמיובא שלא באמצעותה? ככלל, המוצרים המיובאים לישראל בהובלה אווירית נפרקים מהמטוסים ומובלים לשטח G, המצוי בפיקוח רשות המכס בנתב"ג, ומשם מועברים לאחד משני מסופי המטען האוויריים בשטח נתב"ג, מסוף ממ"ן או מסוף סוויספורט, אשר גם הם בפיקוח רשות המכס, כאשר בשלב זה הטובין אינם משוחררים לצורך מסירתם ליבואנים. הליך יבוא דומה חל גם בטובין המיובאים לישראל בהובלה ימית.
סוכני המכס נדרשים להעביר לרשות המכס, באופן מקוון, הצהרת יבוא לצורך הסדרת השחרור המכסי של המוצרים, הכוללת, בין היתר, נתונים אודות הצדדים לעסקה, פרטי הטובין, לרבות משקלם ושוויים - הסיווג על-פיו נקבעים ומשולמים מיסי היבוא עבורם. שחרור החבילות ליבואן מותנה בהגשת הצהרת יבוא ובתשלום מיסי היבוא, בהם מע"מ, החלים על אותן חבילות. ללא עמידה בתשלום מיסי היבוא, לא ניתן לשחרר את החבילות ולהעבירן לצרכנים או ליבואנים.
אלא שלא כך הדברים בכל מה שנוגע להזמנת חבילות באמצעות דואר ישראל, נטען בעתירה. "הלכה למעשה, אין כל אכיפה או פיקוח של רשות המכס הדומים לאלה המוחלים" על גופי שילוח אחרים. כפועל יוצא, טוענות העותרות, "החבילות המיובאות באמצעות חברת הדואר, משוחררות ונמסרות ליבואנים ללא פיקוח על קיום הדרישות החוקיות ביבוא וללא תשלום מסי היבוא החלים ביבוא הטובין".
העותרות גורסות כי "בניגוד קיצוני" לאכיפה ולפיקוח של הדרישות החוקיות ביבוא, שמחילה רשות המכס על העוסקים ביבוא, "מאפשרת רשות המכס לחברת הדואר להעביר את הטובין המיובאים באמצעותה ישירות מהמטוסים למחסן לדברי דואר של חברת הדואר בנתב"ג, וממנו, למחסן דברי דואר של חברת הדואר במודיעין, וממנו מופצים ונמסרים המוצרים ללקוחות שהזמינו אותם, ללא קיום הדרישות המוחלות ומפוקחות על העוסקים ביבוא שאינם חברת הדואר".
חברת הדואר איננה מגישה הצהרת יבוא לצורך השחרור המכסי של הטובין, וממילא לא מתקיים לגבי הטובין המיובאים באמצעותה כל הליך של שחרור מכסי. חברת הדואר היא זו "המשחררת" את הטובין על-ידי הפצת הטובין ומסירתם ליבואנים, ורשות המכס איננה מונעת זאת. לטענת העותרות, לא יכולה להיות מחלוקת כי התנהלות זו, שרשות המכס מאפשרת אותה, היא בלתי חוקית בעליל ומפרה הפרה גסה את פקודת המכס, את דיני היבוא ואת הדרישות החוקיות ביבוא.
עוד נטען כי "חברת הדואר עושה דין לעצמה ו'משחררת' את הטובין ליבואנים, ללא הליך שחרור מכסי". זאת, לטענתן, "בהסכמת רשות המכס, ובהיעדר כל דרישה של רשות המכס כי חברת הדואר תקיים הליך שחרור מכסי כדין, ובהיעדר אכיפה של הדרישות החוקיות ביבוא על חברת הדואר".
העתירה מתייחסת גם למה שהיא מכנה "הסכם סודי" בין מינהל המכס לבין חברת הדואר, אותו ביקשה איגוד לשכות המסחר לקבל על-פי חוק חופש המידע: "ככל הידוע לנו, המכס פטר את חברת דואר ישראל בע"מ מדיווח על שטרי מטען, וכתוצאה מכך לא מוגשות על-ידי חברת הדואר למכס הצהרות יבוא, בניגוד לכללים המחייבים שחקנים אחרים העוסקים בסחר החוץ".
ואולם על-פי העתירה, מנהל תחום בכיר פניות הציבור חופש המידע ברשות המסים השיב כי הרשות, בתיאום עם חברת הדואר, מסרבת לגלות את ההסכם ודוחה את הבקשה לקבלת מידע, בהנמקה כי "מדובר בהסכם שיש בו כדי לחשוף מידע שיכול ויפגע בפעולות האכיפה או הביקורת של רשות המסים".
לטענת העותרות, עצם קיומו של הסכם, קל וחומר, הסכם סודי, בין רשות המסים או מינהל המכס לבין חברת הדואר, במעמדה כ"שחקן מוביל בסחר המקוון", מעלה תמיהות וספקות באשר לחוקיותו.
העתירה הזו מצטרפת לביקורת החריפה שמתח מבקר המדינה לפני כשנה על ההתנהלות של דואר ישראל. דוח המבקר שפורסם באוקטובר 2018 ציין כי החלוקה במקטע שחרור הטובין מהמכס הפועלות בתחום היבוא האישי היא בשליטה מוחלטת ומלאה של חברת הדואר עם כ-99% מהחבילות, וחברות השילוח עם כ-1%. בעוד שמינהל המכס מקבל מידע מקדים רק על החבילות המגיעות לארץ באמצעות חברות השילוח וסורק אותן במערכת ייעודית כדי לגבות את המסים הנדרשים - דווקא חברת הדואר, שכאמור שולטת בשוק, לא מקבלת מידע מקדים על החבילות המגיעות לארץ, ולכן אין ביכולתה לבצע אכיפה על רוב המוצרים המגיעים לארץ ולגבות את המסים הנדרשים עבורם.
בלשכת המסחר, המתבססת על נתונים דואר ישראל לשנת 2018, מעריכים כי הפסד הכנסות המדינה ממע"מ בשנת 2019 כתוצאה מהפטור ברכישות עד 75 דולר עומד על כ-1.5 מיליארד שקל, זאת בהתבסס על כך שכ-70 מיליון חבילות מגיעות לדואר, 95% מתוכן עד 75 דולר (כ-64 אירו), כשבעולם יותר מ-40% מהרכישות בסחר המקוון עומדות על מעל 50 אירו.
העתירה הוכנה והוגשה על-ידי עורכי הדין שמואל גרוסמן ורועי גלעד, בסיוע עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט באיגוד לשכות המסחר.
מדואר ישראל נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה בחברה. כשתתקבל, נלמד אותה ונגיב בהתאם בערכאות המשפטיות". ברשות המסים בחרו שלא להגיב לדברים.