גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תזוזות בשוק הפנסיה: בתי ההשקעות צומחים על חשבון קבוצות הביטוח, אך הרווחיות בסימן שאלה

הרפורמה מצליחה לקדם את התחרות בתחום הפנסיה, כשהיא מחזקת את בתי ההשקעות שצומחים בקצב אדיר ● אלא שניתוח "גלובס" מגלה בנוסף כי רוב הלקוחות החדשים משתכרים פחות, חוסכים פחות וכנראה גם לא רווחיים לחברות המנהלות

ארבע קרנות הפנסיה המקיפות החדשות של בתי ההשקעות, מנצלות היטב את רפורמת קרנות ברירת המחדל והן קולטות יותר ויותר חוסכים, כפי שקיוו במשרד האוצר וברשות שוק ההון כשהוציאו את הרפורמה לדרך. כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של חברות ניהול הפנסיה והגמל למחצית 2019.

אולם בעוד שקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות גדלות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה של קבוצות הביטוח, הרי שהמצטרפים לקרנות ברירת מחדל של בתי ההשקעות הם כנראה בעלי שכר נמוך יותר מאלה שכבר חוסכים שנים בקרנות של קבוצות הביטוח. דבר זה ממחיש כי הפיכת קהל החוסכים בקרנות ברירות המחדל לרווחי הוא אתגר שבלעדיו יהיה לקרנות קשה להבטיח את היותן פקטור משמעותי בשוק גם בעתיד הרחוק.

בשלהי 2016 יצאה לדרך הרפורמה להוזלת דמי הניהול בעולם הפנסיה החדשה, ביוזמת הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר. זאת עם תחילת פעילותן של שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיועדו לספק לציבור הרחב בישראל אופציה זולה לחיסכון לפנסיה. שתי הקרנות הראשונות שנבחרו אז על ידי האוצר ורשות שוק ההון היו של בתי ההשקעות מיטב דש והלמן אלדובי, שהתחייבו למחיר החיסכון הנמוך ביותר.

בשנה שעברה יצא לדרך השלב השני של הרפורמה, כשרשות שוק ההון והאוצר בחרו בשתי קרנות ברירת המחדל נוספות בבעלות בתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות. זאת בין היתר במטרה להביא בשורה של תחרות לשוק הפנסיה החדשה ולשחוק את שליטתן החד משמעית של קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח.

באפריל השנה החל השלב הסופי והמשמעותי של הרפורמה כשכל המעסיקים נכנסו תחת מטריית הרפורמה. במסגרת זו התבטלו כל הסכמי הפנסיה של המעסיקים במשק. המשמעות היא שהחל מהשנה המעסיק יחויב לצרף עובדים שלא ביצעו בחירה אקטיבית, לאחת מארבע קרנות הפנסיה המוזלות שבהן בחרו רשות שוק ההון והאוצר, או שעליו לצאת במכרז פנסיוני חדש לפי הקריטריונים שהגדירה רשות שוק ההון, ששמים דגש על דמי הניהול של המציעים. מדובר בקריטריונים המחייבים את המעסיק לפנות לכלל קרנות הפנסיה, ולהגדיר משקל של לפחות 50% מהציון הסופי לנושא דמי הניהול.

לפי שעה נראה ששתי המטרות העיקריות של הרפורמה, שאומצה ומקודמת גם על ידי יורשה של סלינגר בתפקיד, משה ברקת, מושגות לפי שעה: הוזלה של דמי הניהול הנהוגים בשוק הפנסיה החדשה, גם לעובדים לא מאורגנים או לא "חזקים"; ושינוי מורגש במבנה שוק הפנסיה, תוך החלשה מסוימת של הקרנות של חברות הביטוח וחיזוק החלופה של בתי ההשקעות.

צמיחה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים

4.25 מיליון חשבונות בקרנות המקיפות

אף שהקרנות לא מגלות כמה מהלקוחות שלהן הצטרפו במסגרת הליך ברירת המחדל, הרי שמבדיקת "גלובס" עולה כי במחצית השנה הראשונה ב-2019 התווספו לשוק הפנסיה החדשה המקיפה 103.6 אלף חוסכים פעילים חדשים, מהם 89.8 אלף חוסכים פעילים חדשים בארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות - 87% מסך הגידול בחוסכים הפעילים במחצית.

למעשה, לכל אחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל הצטרפו יותר חוסכים פעילים במחצית הראשונה של השנה מאשר לכל אחת מהקרנות הגדולות של קבוצות הביטוח, כשבקרן של כלל ביטוח בכלל היה קיטון בשורת החוסכים הפעילים.

מדובר בקצב הצטרפות מרשים שמלמד על תחילתה של תזוזת יבשות בשוק הפנסיה החדשה המקיפה, כשבמחצית השנייה של 2018 הצטרפו 50.2 אלף חוסכים פעילים חדשים לענף, מתוכם 43.4 אלף חוסכים (86%) הצטרפו לארבע הקרנות של בתי ההשקעות.

בשקלול החוסכים הלא פעילים, כאלה שהפסיקו להגיע הפקדות זורמות בגינם, עולה כי במחצית הראשונה של השנה התווספו לשוק הפנסיה המקיפה החדשה 95 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. זאת בשל קיטון של כ-8.6 אלף חוסכים לא פעילים - בעיקר בגלל איחוד זנבות וחסכונות לא פעילים בחסכונות פעילים.

למעשה, ניתוח הדוחות של חברות ניהול הפנסיה והגמל מגלה כי כל הגידול במספר החוסכים, פעילים ולא פעילים, נרשם בקרנות ברירת המחדל, כשמספר החוסכים בקרנות של קבוצות הביטוח קטן במחצית הראשונה של השנה בכ-11.3 אלף.

ב-12 החודשים האחרונים, בשקלול המחצית הראשונה השנה והמחצית השנייה אשתקד, מדובר על גידול של כ-172.9 אלף חוסכים פעילים ולא פעילים. מתוכם 165.5 אלף חוסכים, שהם 96%, נרשמו כגידול במספר החוסכים בקרנות של ארבעת בתי ההשקעות.

נכון לסוף יוני השנה יש בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות כ-4.25 מיליון חשבונות של חוסכים פעילים ולא פעילים, שמתוכם יש בקרנות הגדולות שבשליטת חמש קבוצות הביטוח הגדולות כמעט 3.67 מיליון חשבונות חוסכים, פעילים ולא פעילים. סך החשבונות של החוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות גבוה בכ-4.2% ממספר החשבונות שהיו בסוף יוני אשתקד וב-2.3% ממספר החשבונות שהיו בסוף 2018.

נכון להיום 13.1% מהחוסכים הפעילים והלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נמצאים בקרנות של בתי ההשקעות, וזאת לעומת 10.9% בסוף 2018 ו-9.6% בסוף יוני 2018. אגב, חלקן של קרנות פנסיה ברירת מחדל של בתי ההשקעות מסך החוסכים הפעילים בלבד בתחום עומד היום על 14.1% לעומת שיעורים של 10.8% בסוף 2018 ו-9.1% בסוף יוני אשתקד.

נסיקה במספר החוסכים הפעילים בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות

מכירות של 3.6 מיליארד שקל במחצית  2019

ניתוח הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה המקיפות החדשות מלמד כי חלקם של בתי ההשקעות בשוק הפנסיה עומד לגדול משמעותית וזאת גם משום שחלקם בעוגת "דמי גמולים משונתים עבור מצטרפים חדשים" גדול בהרבה מחלקם בעוגת הנכסים המנוהלים.

מדובר בנתון שמתייחס לעמיתים פעילים שהצטרפו לקרן במהלך השנה ושבגינם משולמות הפקדות חודשיות, ללא שקלול הפקדות חד פעמיות. "השינות", מלשון הפיכה לחישוב שנתי, של דמי הגמולים הללו (ההפקדות), מגיע מכך שמכפילים את ההפקדה החודשית האחרונה ב-12, כך שהתשלום החודשי העדכני מחושב כאילו לשנה שלמה. למעשה, נתון זה מספק הבנה לגבי מה יקרה במשך שנה עם ההכנסות מהחוסכים הפעילים החדשים, תוך נטרול שינויים שנובעים ממועד הצטרפות החוסך לקרן.

המכירות החדשות לחוסכים פעילים חדשים הסתכמו במחצית הראשונה השנה בכ-3.6 מיליארד שקל במונחי דמי גמולים משונתים. מדובר בנסיקה של 20% ביחס למכירות החדשות במונחים שנתיים שנרשמו במחצית הראשונה ב-2018 וזינוק משמעותי אף יותר, בשיעור של 30%, ביחס למכירות החדשות שנרשמו במחצית הראשונה ב-2017.

שליש מהמכירות בשוק כבר בקרנות ברירות המחדל של בתי ההשקעות

להוציא שתי חברות ניהול פנסיה - הראל וכלל ביטוח - שרשמו קיטון במכירות החדשות הן ביחס למחצית המקבילה אשתקד והן ביחס למחצית הראשונה ב-2017, כל יתר הענף רשם גידול בשורות אלה. אלא שהגידול במכירות החדשות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות זינקו בשיעורים חדים בהרבה, כשארבע קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות כבר אוחזות בנתח שוק מצרפי של 34% מהמכירות החדשות, וזאת לעומת נתחי שוק מצרפיים של 22% ו-17.7% ביוני 2018 וביוני 2017, בהתאמה.

אך לא רק זאת, את השעטה קדימה במונחי מכירות חדשות ניתן לראות גם בכך שמיטב דש, שמחזיקה בקרן ברירת מחדל כבר מאז סוף 2016 ושבלע לקרבו את הקרן של איילון ביטוח, מחזיקה בהיקף דמי הגמולים המשונתים הרביעי בגובהו בענף - יותר מזה של הפניקס ושל כלל ביטוח. הקרן של הלמן אלדובי, שגם היא קרן ברירת מחדל משלהי 2016, היא השישית בענף, כשאצלה הנתון גבוה מזה של כלל ביטוח. לגבי כלל ביטוח נזכיר כי היא רכשה את אחת משלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות, כשאלה נמכרו לשוק הפרטי ב-2004.

מחליפים את העבודה לעיתים קרובות יותר

נתוני החברות שופכים גם אור לגבי ההבדלים במאפיינים של הציבור שנוהר לקרנות ברירת המחדל, למול הקהל החוסך כבר בקרנות הפנסיה הגדולות של חברות הביטוח. בדיקת "גלובס" מגלה כי הקרנות הצעירות בהרבה של בתי ההשקעות, מציגות כצפוי צבירה לחוסך נמוכה בהרבה מאלה שבקרנות החדשות של קבוצות הביטוח. מציאות זו הואצה השנה, בצל השלמת הרפורמה של קרנות ברירת המחדל.

כמו כן, דמי הגמולים לעמית פעיל נמוכים מ-1,000 שקל לחודש לעמית פעיל בשתי קרנות ברירת המחדל הוותיקות - הלמן אלדובי ומיטב דש - כששתי קרנות ברירת המחדל החדשות יותר - אלטשולר שחם ופסגות - נמצאות מעל רף ה-1,000 דמי גמולים לעמית פעיל מדי חודש, אך עם מגמת קיטון.

האתגר של בתי ההשקעות

אגב, דמי הגמולים הגבוהים לחודש לעמית פעיל, שמשקפים שכר גבוה פר חוסך פעיל, נרשמו בארבע חברות ניהול: כלל ביטוח פנסיה וגמל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומגדל מקפת. נציין כי הקרן של אלטשולר שחם שונה מאלה של יתר בתי ההשקעות, דבר שמרמז על כך שבעלי שכר גבוה יחסית בחרו בה לאורך השנים.

משיחות שערכנו עם גורמים מעורים בשוק הפנסיה החדשה עולה כי המח"מ של העמית בפנסיה ברירת מחדל קצר בהרבה, וגם שיקף שכר נמוך באופן יחסי. בשוק מציינים כי מדובר בחוסכים הפחות אטרקטיביים עבור חברות הניהול. ככלל, בהרבה מהמקרים בקרנות הנבחרות עמית מצטרף לעבודה ועוזב לעתים מזומנות באותה שנה כך שלחברה המנהלת זה עולה הרבה מדי.

מכך אנו למדים שהרווחיות של העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות במסגרת הרפורמה שונה מהרווחיות של אלה שחוסכים בקרנות הגדולות יותר, כשהם עם צבירה נמוכה בהרבה ועם שכר מבוטח נמוך בהרבה - וכפועל יוצא הם כנראה הרבה פחות רווחיים לחברות המנהלות.

לדעת רבים בשוק הפנסיה החדשה מדובר בכלל בלקוחות הפסדיים, שהצטרפותם תכביד בעתיד הנראה לעין על החברות המנהלות. למציאות זו עלולה להשפיע גם על רמת השירות בקרנות. בינתיים ברור שמדובר בהשקעה לעתיד שנסמכת על הרווחים מניהול הגמל וההשתלמות.

אגב הממשק בין ניהול גמל והשתלמות לניהול פנסיה חדשה בבתי ההשקעות: הלמן אלדובי הפסיד במחצית הראשונה של השנה 10.1 מיליון שקל מניהול פנסיה חדשה וזאת לעומת הפסד של 3.4 מיליון שקל במחצית הראשונה ב-2018. תחום הגמל הניב לבית ההשקעות רווח של כ-8.5 מיליון שקל ושל כ-2.9 מיליון שקל, בהתאמה.

במקביל, בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש ואלטשולר שחם רשמו במחצית הראשונה של השנה רווח לפני מס של 1.1 מיליון שקל, 3.6 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל, בהתאמה, מניהול פנסיה חדשה, כשאצל כל השלושה מדובר בשיפור ביחס למחצית המקבילה ב-2018.

יש רק שתי חברות ניהול גמל ופנסיה שהפסידו במחצית הראשונה של 2019 - זו של הלמן אלדובי וזו של כלל ביטוח. לצדן נציין את החברה של מיטב דש שהייתה היחידה שהציגה רווח כולל לאחר מס בשיעור חד ספרתי, ואת החברה של פסגות שרשמה ירידה ניכרת ביחס למחצית המקבילה אשתקד. עם זאת, חברות ניהול הגמל והפנסיה של פסגות, הפניקס, מגדל, הראל, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים הציגו רווח כולל לאחר מס בשיעורים דו ספרתיים - ובסדר עולה.

ימים יגידו האם המהפכה שהובילו בתי ההשקעות הפרטיים בשוקי הגמל וההשתלמות במהלך העשור הקודם, תחזור על עצמה גם בשוק הפנסיה החדשה. על פניו המספרים מלמדים שמתחת למעטה הנכסים המנוהלים, שמושפע מאוד מצבירות עבר, יש שינוי של ממש בכל הנוגע לתזוזות של לקוחות בין הקרנות, וזאת על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לחוסכים החדשים שמצטרפים לעולם הפנסיה. אלא שבניגוד למהפכה שנרשמה בשוקי הגמל וההשתלמות, הרי שהפעם מדובר במציאות אחרת ומאתגרת הרבה יותר מבחינת בתי ההשקעות, ולו רק בגלל שהצורך במתן שירות ללקוח גבוה בהרבה מאשר בגמל ובהשתלמות ונמשך על פני הרבה יותר שנים. 

עוד כתבות

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו