גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האינטרנט הוא ניסוי כלל עולמי בבני אדם, עשינו עסקה עם השטן"

היא הייתה חלק מקבוצת פורצי הדרך שיילדו את האינטרנט ושינו את העולם לבלי הכר. היום מבקשת פרופ' וונדי הול, מהאנשים החזקים בעולם הבינה המלאכותית, לעצור הכול ולחשוב מחדש ● "צריך להמציא את הרשת שוב", היא אומרת בראיון ל"ליידי גלובס"

פרופ' וונדי הול / צילום: איל יצהר
פרופ' וונדי הול / צילום: איל יצהר

וונדי הול הוטסה לישראל במיוחד כדי לדבר במשך 12 דקות על בינה מלאכותית. המארחים, המרכז למחקר הסייבר באוניברסיטת תל-אביב ומערך הסייבר הלאומי, אמנם לא חסכו במאמצים לארח אותה, אך למרות זאת, נשלחנו, הול ואני, לחדר לא נקי בקצה אולם, שכלל גם שירותי גברים. ישבנו שם נבוכים כמה דקות ארוכות, צופים בלית ברירה ברכבת של פועלי במה ואורחי כנס שמיהרו לשירותים, והתפלאו לראות שני אנשים לא צעירים יושבים זה מול זה ומדברים, שולחן מאובק וטייפ מנהלים ביניהם.

"אתה יודע", אמרה הול פתאום, "אני ממש שונאת שמכניסים אותי למגירה הנשית. אני מתרגזת בכל פעם שמציגים אותי כאחת הנשים החשובות והמשפיעות ביותר בתחום מדעי המחשב, אז אל תעשה את זה גם. לא, באמת: אני אחד האנשים הכי משפיעים בתחום הזה. כמה נשים כבר יש במדעי המחשב?".

היא צודקת, כמובן. לא כל יום מוטס לישראל מישהו שהיה שם ממש ברגע הלידה של הווב, אותו מרחב אינסופי של מסמכי הייפרטקסט מקושרים, שכולנו גולשים בו כבר שנים כאילו היה הדבר הכי מובן בעולם. לא בכל יום רואים כאן גם מישהו שנחשב מוביל עולמי בכל מה שנוגע לבינה מלאכותית. ומתי רואים כאן מישהי שהיא גם וגם?

"חשוב מאוד שנלמד את הלקח ממה שהשתבש בווב, בהתמודדות שלנו עם התפתחות הבינה המלאכותית", אומרת הול בראיון ל'ליידי גלובס', "קריטי שנוודא שאנחנו בונים מערכות טובות לאנושות שיקשו מאוד על כל מי שירצה להשתמש בהן לרעה. אין ספק ש'הרעים' בעולמנו - הפושעים, הנוכלים, הבריונים, המדינות התוקפניות - כולם ינסו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לעשות מעשים זדוניים לאנשים אחרים. אנחנו חייבים למנוע את זה, או לפחות לצמצם את זה, באמצעות רגולציה בינלאומית".

למה את מתכוונת?

"אם גנבת ממני כסף ונתפסת, ברוב המדינות יש חוקים שלפיהם אתה תישפט ותשב בכלא. אם תציק לי ותאיים עליי ברשת, ממש לא בטוח שיקרה לך משהו. קשה מאוד להוכיח את זה, ויותר מזה, הנורמות החברתיות שונות בכל מדינה ומדינה. לכן, אחד האתגרים הגדולים שעומדים היום בפני העוסקים בבינה מלאכותית הוא האם לאפשר ייצור כלי נשק שמסוגלים לקבל החלטות אוטונומיות, כמו את מי להרוג ואת מי לא, ומתי".

רובוט סיני מחקה תנועה של אדם הלבוש בחליפה חושית / צילום: Gettyimages ישראל

לא מחליפים רופאים

הול, פרופסור למחשבים, מדברת על השינויים שנראה בשוק העבודה בעקבות חדירת הבינה המלאכותית. "אם העבודה שלך חוזרת על עצמה, רוב הסיכויים שתוחלף על ידי מכונה. עם זאת, התהליך, לדעתי, יהיה יותר איטי ממה שחושבים. בגלל ההייפ כולם בטוחים שכל החברות יתחילו להשתמש בבינה מלאכותית מחר או מחרתיים, אבל זה לא בדיוק ככה".

נראה מורים רובוטיים?

"לא כל-כך מהר".

פסיכולוגים?

"גם לא".

רופאים?

"רובוטים מבוססי בינה מלאכותית בהחלט יכולים לסייע לצוות הרפואי, אבל לא נראה בקרוב דחיקה של בני האדם ממערכת הרפואה. אי-אפשר ללמד עדיין את המכונות איך להיות רופא מומחה.

"יהיה אובדן של מקומות עבודה, אבל זה קרה גם בכל המהפכות הטכנולוגיות שידענו עד היום. המהפכה התעשייתית הגדולה הביאה לעולם, בין השאר, שבוע עבודה של חמישה ימים. אולי נקבל שבוע עבודה של ארבעה ימים, אם נשחק נכון בקלפים של הבינה המלאכותית. המדינות חייבות להשקיע גם בלימודי בינה מלאכותית, כולל ההזדמנויות והאתגרים שהיא תביא לשוק העבודה. ההחלטות הללו צריכות להתחיל להתקבל מגיל צעיר. בבריטניה אנשים מחליטים בערך בגיל 14 אם יהיו מדענים".

מה דעתך על הרעיון של שכר מינימום שישולם לכל האנשים, בלי קשר לשאלה אם הם עובדים או מובטלים?

"יש יתרונות ברעיון כזה, אם נדע ליישם אותו נכון. חדירת הבינה המלאכותית לחיינו והשינויים שהיא עומדת לחולל יציבו בפנינו מגוון רחב של אפשרויות חדשות, של חיים שבהם המכונות עושות בשבילנו יותר ויותר פעולות ושירותים. נצטרך לחשוב מה עושים עם האנשים שיאבדו את עבודתם, ונצטרך גם לוודא שלא נהפוך מתישהו לעבדים של המכונות".

את צופה שהצ'טבוטים מבוססי הבינה המלאכותית יחליפו את נציגי השירות האנושיים?

"כיום עדיין קל מדי לשטות בהם".

סין יכולה, לדעתך, להפוך למעצמה בתחום הבינה המלאכותית?

"הם כבר במעמד הזה. יש כיום שתי מעצמות בינה מלאכותית בעולם: ארה"ב וסין. הסינים משקיעים בתחום המון כסף וכן, יש בזה סיכון, משום שלממשלה הסינית יש ראייה שונה לחלוטין משלנו על פרטיות ועל פרטיות הנתונים. עולה השאלה איך ממשיכים להתנהל מול גורם שלא מאמין בזכויות הפרט ושאין לו שום בעיה לנצל לשם כך את היכולות המדהימות שמביא תחום הבינה המלאכותית.

"בדבר אחד הסינים בטוח מצליחים: האזרחים שלהם אכן מתנהגים יפה יותר ברשת. כמובן, הבעיה היא שהממשלה היא זו שמחליטה מי בסדר ומי לא. בתחום האינטרנט הם מיישמים שם את רעיונות דירוג האשראי, שאנחנו מיישמים בתחום הכלכלי. זה בעצם אומר שאם תתנהג יפה בגלישה שלך באינטרנט, תצבור יותר נקודות ותקבל מהממשלה הסינית דירוג גבוה יותר".

נשמע רע מאוד.

"כן, אבל סין הולכת ומחזקת את מעמדה כמעצמה של בינה מלאכותית, וזה לא הולך להשתנות. לכן אני חושבת שאנחנו לא יכולים כל הזמן לבוא ולהגיד שמה שהם עושים רע רק בגלל שאנחנו לא מסכימים עם ראיית העולם שלהם. הם חייבים להיות סביב השולחן שבו ייקבעו הסטנדרטים לגבי עתיד הבינה המלאכותית".

איך נוכל להבטיח שהבינה המלאכותית והרובוטים לא יהיו נחלתם של העשירים והמשכילים בלבד?

"זה כמעט כמו לשאול איך נבטיח שלא יהיו עניים ושכולם יקבלו טיפול רפואי נאות. צריך ליצור מערכת שתאפשר את זה. בארה"ב, למשל, אין מערכת כזו, ולנו הבריטים יש. רובוטים יהיו יקרים בהתחלה, כפי שקורה עם כל טכנולוגיה חדשה. אבל לכולנו, אפילו לעניים ביותר, יש סמארטפונים. וזו התחלה".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ורובוט 'אכפתיות' במינכן / צילום: Gettyimages ישראל

לעבוד עם האיש ששינה את העולם לחלוטין

בתחילת דרכה עבדה הול, 66, עם טים ברנרס לי, שחתום על המצאת הווב (World Wide Web) באוניברסיטת סאותהמפטון, על מחשבים של IBM. "אלו היו הימים הראשונים של ‘חלונות' של מיקרוסופט", היא מספרת, "טים המציא את פרוטוקול HTTP ואת ה-HTML, שאפשרו, למעשה, שימוש בלינקים באינטרנט ואת לידת הווב, אותו מרחב אינסופי של מסמכי היפרטקסט מקושרים.

"אני עבדתי אז על פיתוח מערכת הייפר מדיה, שהייתה מערכת ממוחשבת עם לינקים שאפשרו לעבור באופן ממוחשב ממסמך למסמך, ולא רק מטקסט לטקסט, אלא גם מטקסט לתמונה ומתמונה לווידאו.

"פגשתי אותו לראשונה בוועידה ב-1990, וכבר היו לו אז רעיונות רבים, אבל הוא עדיין לא העלה לווב את אתר האינטרנט הראשון שלו (והראשון בכלל, ד"א). הדבר הכי גדול שטים עשה היה לייסד סטנדרטים, ולפתוח לכולם אפשרות להשתמש בחינם בווב. הוא אפשר לאנשים להקים אתר אינטרנט משלהם, ולגלוש ברשת באמצעות דפדפן. בכך הוא שינה את העולם לחלוטין. התזה שלו הייתה ‘או שכולם ישתמשו בזה - או שאף אחד לא'. לכן, בעוד שחוקרים אחרים התמקדו בפיתוח מוצרים שיוכלו למכור לאנשים, טים התעקש על החינם ועל שימוש פתוח לכולם".

אותו ברנרס לי חשף לאחרונה את Solid - פרויקט שאפתני שהקים בשיתוף עם חוקרים מ-MIT במטרה לשים סוף לפריצות, זיופים וגניבת מידע אישי ברשת. זהו פרויקט קוד פתוח, ששואף להחזיר לגולשים את השליטה על המידע האישי שלהם, היישר מידיהן של ענקיות הרשת השולטות במידע כיום. "באיזשהו שלב כולנו מסרנו את השליטה על הנתונים שלנו במסגרת איזושהי עסקה עם השטן. צריך לשנות את זה", אומרת הול. "הרשת היא, למעשה, ניסוי כלל-עולמי בבני אדם. כבר היו ניסויים דומים, למשל, המצאת המכונית, אבל זה אף פעם לא קרה בכל-כך מעט זמן. הרי פייסבוק הומצאה רק לפני 15 שנה. זה מדהים".

בתחילת הדרך הרשת הייתה איטית באופן מחריד, שקשה לתאר לאנשים צעירים שלא חוו את הניינטיז.

"זה נכון, בהתחלה קראנו לה The World Wide Wait. צריך לזכור שלא היו תקשורת בפס רחב או ווי פיי בתחילת שנות ה-90, ולמעט מאוד אנשים היו מחשבים אישיים בבתים. הבום הגדול של חברות הדוט.קום הגיע מאוחר יותר, החל מאמצע שנות ה-90. צריך לזכור שגם גוגל לא הייתה בסביבה עד בערך שנת 2000, והאייפון הראשון של אפל פותח רק בסביבות 2006. אני זוכרת שעוד אפשר היה לספור את האתרים בווב במאות בודדות. היום יש מיליארדים".

במבט לאחור, הצלחת לצפות כמה גדולה תהיה הרשת?

"לא. נדמה לי שכולם נכשלו בזה, פשוט בהתחלה התקשורת הייתה כל-כך איטית ומסורבלת. היינו צריכים רשת עם תקשורת מהירה כדי להבין לגמרי מה קורה כאן - ולאף אחד עוד לא הייתה ממש רשת מהירה. אתה זוכר מה אמרו על הטלפונים הניידים הראשונים, שאף אחד לא ירצה אותם? עכשיו כמעט לכל אחד יש שניים או שלושה מכשירים. כשהם יצאו לשוק, הטלפונים הניידים שימשו אך ורק לשיחות טלפון, כיום הם הסיבה מס' אחת להתפתחות המהירה והמטורפת של הווב. לא הערכנו נכון מה אנשים ירצו לעשות באינטרנט, כמה זמן הם ירצו לשהות ברשת וגם - וזה לא פחות חשוב - מה הדברים הרעים שהם יעשו שם".

מה היו ההערכות הראשוניות שלכם?

"זה נשמע קצת משונה להגיד את זה כיום, ואני לא רוצה להישמע כמו איזו ילדת פרחים מהסיקסטיז, אבל בימים הראשונים עדיין האמנו שכולם יתנהגו בנימוס ובג'נטלמניות ברשת. לא הצלחנו לדמיין מצב שבו כל החברה האנושית, כולל הכיעור והחולי שבה, נמצאים באינטרנט. לא הצלחנו לדמיין מצב שבו הרשת מאפשרת לאנשים לקחת את הדברים האיומים והנוראיים שהם עושים בחיים האמיתיים, ולהעלות אותם מדרגה ברשת".

90% מהמתכנתים - נשים

אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום הבינה המלאכותית כיום היא שאלת הגיוון (diversity). כל מבט שתעיפו בחבורה העולמית של החוקרים, המפתחים ואנשי הקוד, שיוצרים את הטכנולוגיות של הדור הבא, יבהיר לכם מיד מה כמעט אין בה: נשים (וגם מיעוטים אתניים, אבל במידה פחותה). מספרן של הנשים בעייתי בכל תחום מדעי המחשב, אך נמוך בצורה מבהילה במחקר הנוגע בבינה מלאכותית.

איך כל זה משפיע על הטכנולוגיה שמייצרת אותה חבורה, שמורכבת ברובה מגברים לבנים צעירים?

"הם למעשה כופים את ראיית העולם שלהם על התחום. כל-כך הרבה דברים עוברים ללא עין נשית, ומתגבשים כמשהו שנשים היו רואות אחרת לגמרי. גם בנתוני המחקרים, שמתבססים בעיקר על גברים, יש בעיה. למשל, השאלות שמעלות הסייעניות הווירטואליות מבוססות הבינה המלאכותית, ‘סירי' של אפל ו'אלקסה' של אמזון, שלא מעט אנשים טוענים כי הן מגיבות שונה לגברים ולנשים. אנחנו, כולנו, מוטים לחלוטין, ואם לא דואגים לגיוון, ההטיה עוברת גם לפיתוחי הבינה המלאכותית.

"כיום, בינה מלאכותית עוסקת יותר בלמידת מכונה, מה שמשייך את כל התחום למדעי המחשב, שבעולם המערבי נשלט במידה רבה מאוד על ידי גברים.

"היו ניסיונות רבים לשנות את המגמה הזו, אבל כולם נכשלו. ההנחה היא שזה תחום מאוד טכני, מאוד ‘גיקי', ושנשים פשוט לא נמשכות לכתיבת קוד. הבעיה היא שאם אין כמעט נשים בצוותים שחוקרים את הבינה המלאכותית, זה אומר שהפיתוחים בתחום זה עשויים להתאים פחות לנשים, או לא לייצג אותן כראוי. לכן חוסר הגיוון הוא בעיה גדולה".

אנחנו לא מדברים רק על גברים־נשים.

"נכון, אבל היעדרן של הנשים הוא בעיה עצומה משום שהן 50% מהאוכלוסייה. עם זאת, כמובן שהכוונה היא גם לגיוון מבחינת דת, גזע, גיל ועוד. אגב, בהודו, במלזיה ואפילו במזרח התיכון, אפשר למצוא הרבה יותר נשים מתכנתות. באחד מביקוריי בקטאר נכנסתי לכיתה של מדעי המחשב באחת האוניברסיטאות ונדהמתי לראות ש-90% ממנה היו נשים. כששאלתי איפה הגברים, אמרו לי: ‘הם נסעו ללמוד בארה"ב, לנו לא מרשים'. בהודו יש הרבה יותר מ-50% נשים במדעי המחשב, השאלה הגדולה יותר היא כמה מהן גם מוצאות אחר-כך עבודה במקצוע".

איך אפשר לפתור את בעיית הגיוון?

"גיוון יהיה חלק מהאחריות החברתית שנצטרך לכפות על התחום הזה".

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

תקיפה באיראן: ישראל הרשמית שותקת - אין שינוי בהנחיות לעורף

מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר