יום כיפור בת"א./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בין כסה לעשור, מציינים את עשרת ימי תשובה שתחילתם בראש השנה וסיומם ביום הכיפורים. הפעילות הפיננסית בבורסה המקומית בת"א נפסקת לחלוטין לשתי יממות, בעוד הבורסה בניו-יורק מתנהגת כהרגלה. האומנם?
בחינת נתוני נפח המסחר במניות מדד S&P 500 בין השנים 1950-2018 מראה כי ימי הכיפורים מלווים בדרך כלל בירידה חדה בנפח המסחר (ירידה של כ-15% בממוצע). מחזורים נמוכים וחריגים נרשמו בשנים 1986 וב- 1989 אז נרשמו נפילות של כ- 50% במחזורי המסחר בימי כיפור.
מתברר שירידה משמעותית בנפח המסחר ביום זה אינה תופעה חדשה כלל. תופעה זו תועדה כבר לפני כמאה שנים. העדות הראשונה לרגיעה בנפח המסחר בימי הסליחות/תשובה פורסמה ב- 19 בספטמבר 1915 ב "The New York Times", ותיארה את השקט ששרר בבורסה בלונדון בתקופת החגים (ראש השנה) " The London Market Quiet - Jewish Holidays Cause Small Attendance on the Exchange…". עדות נוספת לאפקט פורסמה ב- 17 בספטמבר 1935 ב"The Chester Times", היוצא לאור בפנסילבניה, בו הוסבר שהלחץ במכירות הגיע מכיוון הסוחרים היהודים שרצו לצאת לתקופת החגים המתחילה בראש השנה. עשרה ימים לאחר מכן, פורסמה דוגמה נוספת ב"The Altoona Mirror", שאף הוא יוצא לאור בפנסילבניה, תחת הכותרת "Sell before Rosh Hashana, and buy before Yom Kippur".
האם די במשקל האוכלוסייה היהודית בארה"ב בכדי להסביר את האפקט?
ובכן, קבוצות אתניות רבות מרכיבות את בסיס האוכלוסייה האמריקאית. ע"פ דוחות סטטיסטיים שהתפרסמו בארה"ב -2014, משקל האוכלוסייה היהודית בארה"ב הוא 1.9% - שיעור כמעט קבוע בעשורים האחרונים. זהו שיעור דומה למשקל האוכלוסייה ההודית והסינית בחברה האמריקאית. יחד עם זאת, ולמרות המשקל הנמוך של היהודים באוכלוסייה האמריקאית, ניכרת ההשפעה של יום הכיפורים כפי שמשתקף מנפח המסחר. ע"פ מחקר של National Jewish Population Survey משנת 2013, 53% מהיהודים האמריקאים צמים ביום הכיפורים, ו-27% מהם הולכים לבית כנסת פעם בחודש או יותר. סקר מקביל משנת 2013 מצביע על כך ש-73% מהישראלים צמים ביום הכיפורים.
ממצא מענין נוסף מגיע מכיוון חברות העוסקות "בחטאים" - כלומר, חברות מתעשיות אלכוהול, נשק, הימורים, וטבק. מניתוח נתוני ענף זה בין השנים 1926-2017, עולה כי חברות אלו לא רצויות בתקופת זו כפי שמסתמן מהירידה בנפח המסחר במניות אלו, לצד נטיה מובהקת לירידות במחיר שלהן (עד 0.2% בממוצע לכל יום בתקופה א' עד י' בתשרי).
חברות אלו ידועות כחברות המנודות ע"י אנליסטים ומשקיעים מוסדיים. הן מקבלות סיקור מוגבל בקרב אנליסטים, והתקשורת הפיננסית פחות עוקבת אחריהן. בנוסף, ניתן למצוא שמשקיעים מוסדיים מתרחקים מבעלות על חברות אלו, ובדרך כלל הן נסחרות במחיר זול יחסית כפי שמשתקף ממכפיל ההון שלהן (שווי שוק מחולק בשווי ספרים) או ממכפיל הרווח הנמוך שלהן (שווי מניה בשוק מחולק ברווח למניה).
האם רמת הדתיות קובעת את פרופיל המשקיע?
ממצאים אלה מתלכדים עם ממצאים מחקריים חדשים הקושרים בין רמת הדתיות של האוכלוסייה לבין שנאת הסיכון. מחקרים רבים מצביעים על כך שככל שמידת הדתיות של המשקיע גדלה, כך שנאת הסיכון שלו מתחזקת יותר. בהשוואה בין אוכלוסייה קתולית ופרוטסטנטית בארה"ב, נמצא שהקתולים נחשבים לסלחניים יותר בנושאי הימורים, וששנאת הסיכון שלהם נמוכה יותר (נוטים יותר לקחת סיכונים) ביחס לפרוטסטנטים. לכן, במדינות בהן שיעור האוכלוסייה הקתולית גבוה, נמצא כי ההוצאה לנפש על הימורים הינה גבוהה יותר, והמשקיעים נוטים לכלול בתיקי ההשקעה שלהם מניות מסוכנות - בדרך כלל, מניות קטנות הנוטות לעלות בשיעורים ניכרים ביום אחד.
בתי ההשקעות בארץ ובעולם החלו להפנים כי לא ניתן להפריד בין רמת הדתיות של הציבור לבין מאפייני ההשקעה שלו, ולכן החלו לאמץ ולהציע תיקי השקעות ערכיים דוגמת תיקים "כשרים" או "חלאל" או "ירוקים" ללקוחות הרלוונטיים. מכאן שרמת הדתיות או הערכיות של הציבור והמשקיעים אינה זניחה ויכולה להוות גורם משפיע על השווקים הפיננסיים הן במונחי נזילות והן במונחי ערך.
הכותב הוא מרצה וחוקר במימון ושוק ההון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה