גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות

"יש לא מעט מקומות שאף יזם לא נכנס אליהם, משום שהם לא כלכליים", אומר ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר, שמכיר מקרוב את שאלת הכלכליות בפרויקטים של פינוי-בינוי.

עתידם של פרויקטים כאלה תלוי בחישוב מדויק של זכויות הבנייה שיקבלו היזמים - כמה דירות חדשות ולפעמים גם שטחי מסחר הם יקבלו תמורת כל דירה ישנה. פחות מדי זכויות בנייה יגרמו לחוסר כדאיות כלכלית לפרויקטים, ואילו זכויות בנייה רבות מדי יהיו רווחיות עבור היזמים, אך עלולות לפגוע באיכות החיים של התושבים ויעמיסו על התשתיות.

אז איך קובעים מה ההיקף הנכון של הזכויות הללו? השמאי ליאור יוסף בדש ערך לאחרונה בדיקה מקיפה של מיזמי התחדשות עירונית במרכז הארץ, וניסה להתחקות אחר נוסחאות המכפילים של אותם פרויקטים ולמפות אותם.

ליאור יוסף בדש / צילום: איתן בלאיש

מכפיל "פינוי-בינוי" הוא היחס שבין מספר יחידות הדיור המקוריות שהיו במתחם, לפני הריסתו, לבין מספר הדירות שיוקמו בפרויקט החדש. לדוגמה, אם המכפיל הוא חמש, זה אומר שעל כל דירה שהייתה בפרויקט בטרם נהרס, יוקמו חמש דירות חדשות. אחת מהן תיועד לבעל הדירה המקורי, וארבע הנוספות יימכרו בשוק החופשי.

נכון ששאלת המכפילים רלוונטית גם לפרויקטים של תמ"א 38, אך מדובר במספרים שונים לגמרי, מכיוון שבגלל אופיים של פרויקטי פינוי-בינוי, המכפילים הנדרשים לכלכליות גבוהים בהרבה.

ממצאי הבדיקה שערך בדש אינם מעודדים.

רק ממש במרכז הארץ ובלב גוש דן אפשר להסתפק בשלוש דירות חדשות על כל אחת ישנה. ברגע שמתרחקים אפילו לבת ים, מספר הדירות הדרושות "קופץ" לשיעורים שיהיה קשה לעמוד בהם.

יזם פרטי רוצה יותר, העיר רוצה פחות

לדברי בדש יש שלושה גורמים המשפיעים על המכפיל: מי יזם את הפרויקט, הרווחיות של היזם והאם יש או אין היטל השבחה.

1. הרווחיות הנדרשת ליזם

"המכפיל הוא פונקציה של רווחיות ליזם. מנסים להגיע למכפיל שהעירייה תוכל לעמוד במשמעויות התכנוניות שלו ובהשפעתו על הסביבה, על התשתיות וכו', ומצד שני לתת ליזם מספיק 'כדאיות כלכלית' ליישם את הפרויקט. בין היתר זה בא לידי ביטוי בכך, שבאזורים חלשים יותר, כמו לוד ואשדוד - שבהם ערך הדירות נמוך יותר, המכפיל הנדרש הרבה יותר גבוה מזה של תל אביב", אומר בדש.

2. מי יזם את הפרויקט

גובה המכפיל הנדרש גם מאוד תלוי במי שיזם את תכנון הפרויקט. כשהעירייה היא היזמית, המכפילים נמוכים יותר בדרך כלל, מכיוון שהיא רואה לנגד עיניה בעיקר את השיקולים שלה. כשמדובר בגורם לאומי שיוזם את הבנייה, המכפיל עולה משמעותית, שכן המדינה רוצה להשיג בנייה של כמה שיותר דירות, ומתחשבת פחות בצרכים של הרשות המקומית שאמורה לספק גנים, בתי ספר ומחלקות רווחה לכל התושבים שיתווספו. במקרה של יזם פרטי, באופן טבעי הוא ינסה להגיע למכפיל גבוה ככל הניתן, שכן כך הפרויקט יהיה יותר כלכלי עבורו.
"קח לדוגמה את התוכנית שאושרה באחרונה על ידי הוותמ"ל במתחם ש"י עגנון בנתניה", מדגים בדש. "המכפיל שם גבוה מארבע. לעומת זאת, פרויקטים אחרים בנתניה קיבלו מכפילים של שלוש. ממש רואים את הניגוד בין האינטרס הלאומי לאינטרס המקומי בתוכניות הללו".

3. יש או אין היטל השבחה

כשיזם פרטי מחליט לקדם תוכנית של פינוי-בינוי, הוא לוקח שמאי, שעושה דוח, הבודק את ההכנסות הצפויות מהפרויקט ואת העלויות של היזם שכוללות גם את הדירות שיוקצו לדיירים המקוריים בפרויקט החדש, את התמורות שיש לשלם למי מהם שאינו מעוניין להשתתף בפרויקט ואת הרווחיות שנובעת מהפרויקט, תחת מספר מכפילים, עד שמגיעים למכפיל שנראה ליזם מספיק, אך גם יעבור את הרשות המקומית.

בין לבין, קיימת שאלה גדולה, האם היזם יחויב בהיטל השבחה על ידי העירייה, או שיהיה פטור. אם יחויב - המשמעות היא הגדלת העלויות שלו, מה שיגרום לו לדרוש מכפיל גבוה יותר.

אפילו בת ים לא מספיק קרובה לתל אביב

לצורך הבדיקה שערך בדש הוא סקר 35 פרויקטים במרכז הארץ, שאושרו בוועדות התכנון והבנייה החל מאמצע העשור הקודם.

כתוצאה מהבדיקה מצא בדש "אזורים טובים" ו"אזורים נחותים". באזורים הטובים, הממוצע שהתקבל הוא 3.3, כלומר על כל דירה שתיהרס יוקמו 3.3 דירות חדשות. בין המתחמים שנכללו ברשימה הזו: מתחם לה גווארדיה בשכונת יד אליהו בתל אביב, מתחם דפנה שליד בית החולים איכילוב בתל אביב, מתחם רקנאטי בתל אביב, מתחם ההסתדרות בגבעתיים, מתחם ברנדיס ברעננה, מתחמי יוספטל והחלוץ ברמת השרון, מתחם שלמה המלך בקריית אונו ועוד.

מתחם החלוץ ברמת השרון / צילום: איל יצהר, גלובס

באזורים שאותם הגדיר בדש בינוניים/נחותים התקבל מכפיל ממוצע של 4.9. במתחמים הללו נכללים הפרויקטים במתחם הציונות בלוד, ציר יוספטל בבת ים, מתחם האצ"ל ברחובות, שכונת פוזננסקי ומתחם דגניה בראשון לציון.

שימו לב, אפילו בבת ים, הסמוכה לתל אביב ומיועדת להפוך לחלק ממנה, המכפיל גבוה בהרבה מאשר בתל אביב.

לצורך המיפוי התייחסנו כאן רק לתוכניות שאושרו בחמש השנים האחרונות, כ-20 במספר.

המכפילים, ואת זה חייבים להדגיש, משתנים לא רק מעיר לעיר, אלא גם משכונה לשכונה; המכפיל של מתחם רקנאטי ברמת אביב היה הנמוך ביותר שנמצא - 2.1 בלבד; לעומתו, במתחם לה גארדיה בדרום העיר תל אביב המכפיל הגיע ל-3.5.

ואכן, המכפילים הנמוכים ביותר מושגים בשכונות הטובות ביותר ובערים המבוקשות ביותר, ואילו המכפילים הגבוהים יותר נמצאים בשכונות ובערים מבוקשות פחות, כמו לוד ואשדוד.

בדש התמקד במרכז הארץ, אולם אם בודקים מה קורה מחוץ לגוש דן, רואים את המכפילים מטפסים עוד יותר למעלה: לפני שבועות אחדים יצא לדרך פרויקט גדול של פינוי-בינוי בשכונת נווה דוד בחיפה, של חברת אלמוג: במקום 74 דירות שיש בבניינים שנהרסו, ייבנו 437 דירות חדשות, כלומר מכפיל של 5.9 - כמעט שש דירות חדשות לכל אחת ישנה. בפרויקט סיטי פארק, של חברת בהרי, ברחוב האלון ביבנה ייבנו 920 דירות במקום 160 - מכפיל של 5.75.

כמה דירות חדשות על כל דירה ישנה

הבעיה שמכפילים אלה, שמגלמים זינוק של כמעט פי שישה במספר הדירות שיוקמו בפרויקטים הללו, ייאלצו את העיריות לתת מענה בתשתיות, והשאלה אם יש להן תמיד אפשרות לעשות זאת. כמעט תמיד לערים קטנות זה יהיה קשה במיוחד.

בעשור האחרון: המכפילים בעלייה

אחד הדברים שבדש שם לב אליהם הוא, שעם הזמן המכפילים עולים ואם בעשור הקודם ניתן היה למצוא מכפילים שקטנים משלוש - היום קשה מאוד כבר למצוא אותם.

יש כמה סיבות לתופעה הזו: האחת, הסטנדרטים של הבנייה זינקו בעשור וחצי האחרון, והצטרפו לעלויות הבנייה שעלו. סיבה נוספת היא שהראייה התכנונית של הרשויות הולכת לקראת ציפוף גדול יותר של הערים - כלומר הרשויות עצמן דורשות יותר דירות. ביטוי לזה ראינו רק בשבועות האחרונים, כשמינהל התכנון הודיע כי בכוונתו לשנות את נוסחאות הציפוף, ובמסמך המדיניות שמקדמת עיריית תל אביב, לפיו מספר הדירות בפרויקטים יגדל ושטחן יקטן.

הבעיה: בשכונות זולות אין סיכוי לפרויקטים

אחת הבעיות הגדולות ביותר בפרויקטים של פינוי-בינוי היא הכפפת עקרונות התכנון לעקרונות הכלכלה. זה נחשב מובן מאליו, אבל פרויקטים כאלה לא מקודמים רק על סמך שיקולים תכנוניים נקיים, אלא גם על סמך ניתוחי כדאיות. במצב של עליות מחירים, או בשכונות יקרות, קל יותר לבצע פרויקטים מסוג זה, כי ההיתכנות הכלכלית ליזמים - עולה. במצב של ירידות מחירים, ובשכונות זולות - צריך מכפילים גבוהים במיוחד, שמאיינים למעשה את הפרויקטים.

אם נחזור להשוואה לפרויקטים של תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בתמורה לזכויות בנייה - שם אפשר לראות היתכנות כלכלית שמוציאה פרויקטים לדרך באשדוד, בזיכרון יעקב, בקריות ואפילו בעכו. פרויקטים של התחדשות עירונית שבהם צריך להרוס את הבניין ולממן לדיירים דיור חלופי למשך שנים אחדות הם יקרים בהרבה ליזם - והסיכוי לראות אותם יוצאים לפועל באזורים אלו, קטן כתוצאה מכך בהרבה.

דידי ימין, בעל קבוצת ימין נסים וסגן יו"ר ארגון הקבלנים של אשקלון והסביבה, סיפר לפני כחצי שנה ל"גלובס", כי הוא מנסה להקים פרויקט במיקום טוב באשקלון ולא מצליח, כי הגיע למכפיל שבע. "אשקלון זו אפילו לא פריפריה עמוקה. יש אזורים מעבר לבאר שבע, או שלומי, שלא תהיה בהם התחדשות עירונית לעולם", אמר לנו אז ימין.

יש גם עניין של הזמן הרב שעובר עד שהפרויקט מאושר. כל עוד המחירים עולים, הפרויקט נשאר אטרקטיבי ליזם. אולם מה קורה במקרה של ירידה או קיפאון? "כשהמחירים ירדו, היזם ירגיש מיד בירידה בהכנסות שהוא אמור לקבל מהפרויקט, והוא יבטל אותו, או ידרוש להעלות את המכפיל. אבל העלאת המכפיל משמעה שינוי בתוכנית ושוב נכנסנו למעגל שייקח שנים", מסכם בדש.

בשורה התחתונה, הבדיקה שעשה בדש ממחישה את האתגר העצום העומד לפתח הפינוי-בינוי - מחוץ למעגל הכי מצומצם וקרוב לתל אביב, זה מגרד את הכלכליות, או לא כלכלי בכלל, והממשלה החדשה תצטרך למצוא פתרונות מעשיים.

"קל להיתפס לעניין של המכפיל, אבל הרבה דברים משפיעים על הכלכליות"

חברת אשדר היא היזמית בפרויקט במתחם רקנאטי ברמת אביב, שיצא לפני חודשים אחדים לדרך אחרי כמעט 20 שנה בצנרת התכנון והרישוי.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, סבור שהמכפיל אינו חזות הכל: "קל להיתפס לעניין של מכפיל, כמי שנותן את התוצאה המדויקת לעניין כלכליות הפרויקט. העניין הוא שכלכליות הפרויקט אינו מורכב רק מהמכפיל, אלא מהרבה מאוד גורמים נוספים שמשפיעים על העלויות וההכנסות.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר / צילום: איל יצהר, גלובס

"הראשון שבהם הוא השטח הממוצע של יחידת הדיור בתוכנית החדשה. יש מקומות שבהם אישרו מכפיל 3, אבל עם שטח דירה ממוצע של 80 מ"ר; יש מקום שבו אישרו מכפיל מכפיל נמוך יותר אבל עם שטח ממוצע של 110 מ"ר ליחידת דיור. וזה משפיע מאוד על השטח שאתה נותן לדיירים המתפנים.

"לכאורה, התמורה שאתה נותן לדיירים זה עלויות הבנייה של הדירה החדשה. ואולם ברגע שלא נותנים לך זכויות בנייה, ושטח הדירות קטן מדי, אתה משקיע בדיירים לא רק את עלויות הבנייה, אלא גם את שווי הקרקע של השטחים הללו שאתה גורע מהדירות שיש לך כיזם למכור. פרמטרים אחרים הם פרמטרים תכנוניים של הפרויקט, לדוגמה כמה קומות אישרו לנו והאם זה מאפשר להקמת ארבע דירות בקומה או חמש או שש, ובמקרים אחרים גם פחות מארבע דירות בקומה, מה שמאפשר לייצר תמהיל של דירות מיוחדות, שמאפשר לך להעלות את שווי המטר הרבוע של הדירות בפרויקט. אם אתה מייצר דופלקסים, או מספר קומות של פנטהאוזים, אתה ממקסם את שווי השטחים שנקבעו בתוכנית.

"עוד נושאים תכנוניים שקובעים את הכלכליות, בנוסף למכפיל, הם למשל חניונים תת קרקעיים. הגבלות של שטח חלחול וצמצום החניונים יכולים לגרום לזה שאתה מתחפר ל-4 ו-5 מפלסים וזה מייקר מאוד את הפרויקט".

כיצד הסתדרתם עם מכפיל נמוך בפרויקט רקנאטי?

"ערכי הקרקע שם גבוהים יחסית גם בתל אביב. ערכי קרקע בפרויקטים במזרח העיר נמוכים בהרבה ולכן צורכים מכפיל גבוה יותר. נוסף לכך, בפרויקט הזה הצלחנו לייצר דירות מיוחדות בכמות גדולה יחסית במסגרת הקומות שניתנו לנו, מה שהעלה את ערך השטחים וגם שטחי הדירות היו גדולים, בהשוואה לאלו שאושרו באזורי לה גארדיה ומזרח העיר. שם מדברים על 80-85 מ"ר שטחים עיקריים, כשברקנאטי הגענו לסדרי גודל של 110-120 מ"ר עיקרי ליחידת דיור".

תוכניות בינוי פינוי מותנות למעשה במצב השוק. האם יכול לקרות שאחרי שנים שקידמו תוכנית לפי מכפיל מסוים, יתברר שהוא כבר לא אקטואלי?

"זה בהחלט יכול להיות. הרבה פעמים יש גם פערים בין התחשיב הכלכלי של היזם לבין התחשיב שנעשה על ידי הרשויות, שנותנות מכפילים ביד קפוצה. לפעמים הזמן עושה את שלו והופך את הפרויקט לכלכלי, אבל גם בסביבה שאין ירידת מחירים, מכפיל קמצני עשוי להביא אותך למסקנה שאין כלכליות לפרויקט.

"בשלבים שבהם התחשיבים נעשים, הם לא מדויקים. ויש שם סטיות לא בגלל שהשוק משתנה, אלא משום שזה מבוסס על תכנון ברמה של תב"ע (תכנית בניין עיר). אין תכנון מפורט, אתה לא יודע בדיוק את סוג הקרקע ואת מגבלות התכנון ולפעמים חשבת שתרד ל-3 מפלסי חנייה ולפתע אתה מגיע ל-4, ופתאום מבקשים ממך שפינוי האשפה יהיה מתת הקרקע ולא מחדרי אשפה, מה שמצריך להכניס מכוניות אשפה לתוך החניון וזה מייקר בצורה דרמטית את העלויות.

"כשהשוק עולה, הפרויקט יודע לבלוע את העלויות הנוספות הללו. כשזה לא המצב, יכול בהחלט לקרות שפרויקטים שאושרו - לא יתממשו".

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%