רכב של כארמור / צילום: אתר החברה
כארבעה חודשים לאחר שמונו כונסי נכסים ליצרנית הרכבים המיוחדים כארמור, עלולה החברה התעשייתית הוותיקה להגיע לסוף דרכה אגב "תספורת" של עשרות אחוזים לנושיה, על חובות בהיקף מוערך של כ-80 מיליון שקל. זאת לאחר שבאחרונה הגיעו כונסי הנכסים שלה לפשרה מול רשות הכבאות וההצלה בנוגע לפעילות ייצור הכבאיות שהייתה בידיה של כארמור, והיא עברה צמצום ניכר עוד טרם כניסתה להקפאת הליכים, שכחלק ממנו עברה כארמור לפעול במודל של קבלנות משנה במסגרת הסכם מול חברת מרכבים, הפועלת גם היא בתחום ייצור הרכבים.
ייצור הכבאיות היה אחד מפעילויות הליבה של כארמור, נוסף על ייצור כלי רכב משוריינים, שגם הוא גווע בעקבות התדרדרות מצבה הפיננסי של החברה, שמפעלה ממוקם באזור התעשייה ציפורית הסמוך לנצרת. כך, כיום נותרו בידי החברה כ-10 רכבים משוריינים שכבר יוצרו, נוסף לידע שנצבר לה בתחום המיגון, וכן מערכות IT, שכולם יחד עומדים למכירה ועשויים במימושם המלא לייצר הכנסות בהיקף העשוי להצטבר לכמה מיליוני שקלים. עוד בין הנכסים העומדים על הפרק נמצאת החברה עצמה, לה הפסדים צבורים, והמוניטין שנצבר במהלך שנות פעילותה. אולם, הוצאת עסקת מכירה לפועל במקרה זה היא מורכבת, ובשלב הנוכחי לא ברורה הסבירות להיתכנותה.
מכירת הרכבים הקיימים, המוערכים בשווי של מאות אלפי דולרים כל אחד, עשויה לייצר סכום משמעותי, אולם מכיוון שאותם רכבים מיועדים לגורמים ביטחוניים זרים, עסקה שכזו נדרשת לאישורים שונים, ולמימושה יידרש לא מעט זמן. מכירת החברה עצמה לשחקן הפועל בתחום, עשויה כאמור גם היא לצאת לפועל, אולם הרוכש הפוטנציאלי יידרש להגיש הצעה אטרקטיבית דיה לנושים כדי שיאשרו אותה.
גידול בהפסדים, סכסוך עם חברת BMC
מינוי כונסי הנכסים של כארמור, עוה"ד רונן מטרי וישראל בכר, נעשה בחודש יוני האחרון, בעקבות חוסר יכולתה של החברה להתמודד עם התחייבויותיה, ובהסכמתה פנו שני הבנקים הנושים שלה, מזרחי-טפחות ודיסקונט, בבקשה לביהמ"ש למינוי הכונסים, במטרה "למקסם את שווי נכסי החברה". הבקשה חשפה כי חובה של כארמור למזרחי-טפחות עומד על כ-18 מיליון שקל ולדיסקונט על כ-4 מיליון שקל. נוסף לחובות לבנקים, לכארמור חובות של כ-35 מיליון שקל לספקים, וכ-20 מיליון שקל לבעלי מניות החברה, כך שסך חובותיה מתקרבים על פי ההערכות לכ-80 מיליון שקל, שכאמור, נראה כי עיקרם לא יושב לנושיה.
הבקשה למינוי כונסי הנכסים של כארמור הוגשה "בדחיפות בעטיה של התדרדרות קשה במצבה הכלכלי של החברה, תוך שאין ביכולתה לפרוע את חובותיה", וזאת לאחר שעברה תוך כמה חודשים "מספר אירועים אשר הביאו במצטבר לפגיעה כלכלית קשה בחברה, אשר אף לפניהם הייתה במצוקה כלכלית". אותם אירועים כללו גידול בהפסדים, שתוכנית התייעלות ושינוי המודל העסקי לא סייעו לשנות, וכן סכסוך מול החברה הטורקית BMC, בנוגע לפרויקט בתחום הרכבים בהיקף של כ-25 מיליון דולר עליו חתמו הצדדים ב-2015, וכל אלה יחד דרדרו את מצבה.
מבאב אל וואד ועד חברת ברנד
כארמור, כאמור, היא אחת מחברות התעשייה הוותיקות בישראל, שנוסדה כבר בשנת 1947, ובמהלך מלחמת העצמאות נעשה שימוש ברכבים משוריינים שבנתה לתנועה בדרכים. אולם כבר שנים ארוכות שהחברה לא מצליחה להיות רווחית, מה שהעביר אותה מיד ליד, והוביל אותה תוך 15 שנה לשלושה הסדרי חוב.
בעליה האחרונים, טרם קריסתה, הייתה החברה הבורסאית ברנד שבשליטת קרן ההשקעות KCPS, שרכשה את כארמור במסגרת הסדר חוב ב-2011 לאחר שנקלעה למשבר גם תחת בעליה הקודמים, דוד אורון (אז פעלה החברה תחת השם "התכוף"). אורון בעצמו רכש את השליטה ביצרנית הרכבים המיוחדים ב-2004 בעקבות כניסתה להקפאת הליכים בגין חובות של כ-50 מיליון שקל, אז תחת ידיה של משפחת מהרשק.
פרידתה של ברנד מכארמור עשתה טוב למאזניה, וסייעה לה לעבור בסיכום הרבעון השני של 2019 לרווח נקי של 4 מיליון שקל, אחרי הפסד של 7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018 - שנה אותה סיכמה בהפסד של כ-14 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת פעילות הרכבים. בסיכום מחצית השנה הראשונה, הפסדיה של ברנד צומצמו כמעט ב-40% ועמדו על פחות מ-6 מיליון שקל, לצד צמצום התחייבויותיה ושיפור ההון העצמי.
לאחר הפרידה מכארמור נותרה חברת ברנד בעיקר עם פעילות של ייצור, עיבוד והרכבת מוצרי מתכת (מגזר המתכות) ופעילות של הקמת תשתיות מתכת ומתקנים תעשייתיים שונים (מגזר הקמות). בשורת ההכנסות הציגה ברנד טיפוס רבעוני של 27%, ל-50 מיליון שקל, ובמחצית השנה הכנסות החברה עלו ב-8% ל-105 מיליון שקל, בזכות שיפור הפעילות בשני המגזרים.
השיפור בפעילות טרם בא לידי ביטוי בתשואת מנייתה של ברנד, שנשחקה ב-27% מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-65 מיליון שקל.