גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסיון לטעון שהרווח משרת את כולם הוא מיתמם ומטעה

פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס
181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס

במאמרו שפורסם ב"גלובס" ב-27.8.19, טוען בועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל וממייסדי התנועה הליברלית החדשה, שהצהרת 181 מנכ"לי העל בארה"ב לא הובנה נכון, וגם אם היא הובנה נכון, אזי היא פורשה באופן מוטה אג'נדה. הוא מפרש את ההצהרה ככזו המתייחסת למשמעות הרחבה של השיטה הקפיטליסטית וככזו שמשתלבת היטב עם תפישת העולם של מילטון פרידמן, ולא ככזו המעידה על שינוי כיוון, כפי שהיו כאלה, ואני בתוכם, שייחסו לה.

בתוך כך, בועז ארד מתעלם מהעובדה שההצהרה הזו מגיעה כ-20 שנה אחרי שאותו גוף - השולחן העגול (הראונדטייבל) של אנשי העסקים המובילים בארה"ב אימץ אחד לאחד את תפישתו של מילטון פרידמן ושההבדלים בין שתי ההצהרות ברורים לעין.

המכנה המשותף לי ולכותב הוא האמונה בקפיטליזם ובתרומתו הברוכה לאנושות, אבל הקפיטליזם שחזה מילטון פרידמן כבר לפני יותר מ-50 שנה, כזה שאכן מבוסס על חירות, יוזמה ותחרות, זה, מה לעשות, לא הקפיטליזם שהתפתח בפועל. זה שהתפתח בפועל, הוא זה, שלצד תרומתו הבלתי ניתנת לפקפוק לאנושות, ייצר לא מעט עוולות. הוא זה, שבהרבה מאוד חלקים שלו, לא ייצג באמת שוק חופשי. השוק החופשי שהתפתח היה שוק חופשי מדי, כזה שאיפשר ללא מעט חברות לפעול שנים רבות בדרך של הונאה, רמייה ועושק צרכנים ו/או עובדים, תוך ניצול כוח עודף ופערי מידע, ואוזלת ידם של הרגולטורים.

זה קרה בישראל, למשל, בתחום הסלולר, וזה קרה עוד הרבה יותר בעולם הרחב, ובראש ובראשונה בארה"ב, שהיא בעיניי התנועה הניאו-ליברלית הדוגמה המובהקת להצלחת הקפיטליזם.

משבר 2008 האיר באור הזרקורים את חולשות המשטר הקפיטליסטי, לא בחברה עסקית אחת כזו או אחרת, אלא בכלל המערכת הפיננסית והכלכלית, וגם מה שקרה מאז לא מבשר טובות. מי הציל את כל הגופים העסקיים, אלה שעומדים בחזית היוזמה הפרטית, מקריסה? בעלי המניות שלהם? גופים עסקיים אחרים? לא. מי שהציל אותם ברגע האמת היו הממשלות, אותן ממשלות שהתנועה הניאו-ליברלית כל כך מתנגדת באופן כמעט מוחלט למעורבות שלהן בחיים הכלכליים.

ומה קרה מאז? התאגידים העסקיים, ובראשם תאגידי העל, דווקא התחזקו על חשבון הממשלות. ומה התברר? שנוצרו כשלי שוק כאלה שהמגזר העסקי, או שאין בכוחו לפתור, או שאין ברצונו לפתור, כי הסטטוס קוו הרבה יותר נוח לו.

אין ספק שהמטרה להשיג רווח היא מטרה ראויה. כל חברה עסקית שואפת להרוויח. בועז ארד קובע שהתגובה להצהרת המנכ"לים היא יח"צנית, ומטרתה להציג באופן מובלע את הרווח כמניע לא מוסרי, בלתי מצפוני או חסר הוגנות. אז, אני יכול לומר, לא מיניי ולא מקצתיי. אין שום כוונה להציג את הרווח כמניע לא מוסרי. להיפך. כולם מבינים שרווח הוא כמו כדוריות דם אדומות לגוף, הוא חיוני גם כדי שהחברה תשגשג וכדי שתוכל להגשים את הייעוד שבו היא בוחרת. אבל, התפישה של מילטון פרידמן וממשיכיו, זו שבאה לידי ביטוי בחוקי החברות הנוכחיים, איננה שחברה צריכה להרוויח, אלא שזה הכול. היא צריכה למקסם את רווחיה. ברגע שאתה קובע שזו המטרה, זה בהכרח יבוא על חשבון שאר מחזיקי העניין. זה יוצר פיתוי לנצל עובדים, לעבוד על לקוחות וכד', וזה מה שאכן קרה במציאות העסקית בעשרות השנים האחרונות. וגם אם הרווחים הגדולים של החברות איפשרו, למשל, לשפר את שכרם של העובדים, הרי שזה נעשה באופן לא פרופורציונלי בעליל. פערי השכר בין המנכ"לים לבין חציון העובדים בארה"ב, שעמדו לפני כ-50 שנים על פי כ-20, עומדים כיום על פי כ-250. מדוע? המנכ"לים הם בני אלים? נכון, מגיע להם יותר מהעובדים בחברות שהם מנהלים. עבודתם מלווה באחריות גדולה יותר וגם בשעות עבודה ארוכות יותר. ועדיין - פער כזה סביר?

הניסיון של בועז ארד לטעון שהרווח משרת את כולם היא, איפוא, טענה מיתממת ומטעה. אפשר, כמובן, לבוא ולטעון, כפי שהגישה הניאו-ליברלית אומרת, שאין כל רע בפערי השכר האלה. כל אדם צריך להיות מתוגמל על כשרונותיו ועל יצירתו. אבל, האם הפערים האלה נוצרו במה שנקרא "שוק חופשי"? ברור שלא, כמו שברור שהתיאוריה של הזדמנויות שוות נשארה תיאוריה של החלום האמריקאי. יתרה מזו, גם כאשר אנחנו מתעלמים מנקודת הראות החברתית-מוסרית, ומתייחסים להיבט הכלכלי-משקי בלבד, מה יותר נכון מהבחינה הזו, שיהיה מנכ"ל אחד שמרוויח 15 מיליון דולר בשנה, ו-500 עובדיו ישתכרו כל אחד 60,000 דולר בשנה, או שהמנכ"ל ירוויח 5 מיליון דולר בשנה, וכל אחד מעובדיו ישתכר 80,000 דולר בשנה. העלות לחברה העסקית היא אותה עלות, אך התועלת למשק שונה בתכלית.

זהו חישוב כלכלי פשוט. אבל , לא באמת ניתן להתעלם מן ההיבט החברתי, שכן פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי. מי שימשיך ויתמיד בגישה שהכול טוב, שהרווח הוא הכול, שאין שום רע בפערים כלכליים עמוקים ככל שיהיו, כורה קבר עמוק מאוד לקפיטליזם.

אם חסידי הגישה הזו ימשיכו לעצום את עיניהם מול המציאות הכלכלית והחברתית המתהווה, הם ימיטו אסון על עצמם, ובעיקר על השיטה הקפיטליסטית, שגם אני מחסידיה, אבל לא זו שהם ממליצים עליה, אלא שיטה שהיא הרבה יותר מאוזנת, וכככזו תבטיח שהשיטה הקפיטליסטית לא תעבור מן העולם, והתחליף שלה עלול להיות סיוט, קודם כל, למי שמקדש את גישתה של איין ראנד.

הגישה, שאני יחד עם אנשי עסקים נוספים מייצגים בישראל, זו של הקפיטליזם הקשוב, היא הגישה המאוזנת והנכונה שתציל את הקפיטליזם מעצמו ו"מחסידיו" בסגנון הנוכחי. 

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות שערים באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס עולה ב-0.3% ● הניקיי ירד ב-0.6% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בעליות קלות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות