גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי
אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

קטונתי מלהיכנס לדיון עם עו"ד דוד חודק על ההיבטים המשפטיים של ממשל תאגידי, ואני כמובן מסכימה עם חלק משמעותי מההיגדים במאמרו שפרסם השבוע ב"גלובס" ("תכלית החברה העסקית תחת התקפה"), אבל בדיון הציבורי הער המתנהל בנושא אחריות תאגידית הייתי רוצה להוסיף 3 היבטים לדיון:

1. תכלית - אני הייתי מגדירה את התכלית העסקית של בית השקעות, לדוגמה, כחברה המטפלת בכסף של אנשים אחרים, ואת התכלית של משרד עורכי דין כחברה המספקת ייעוץ משפטי או המטפלת בהיבטים המשפטיים של לקוחותיה.

אם בית ההשקעות ומשרד עורכי דין לא ירוויחו כסף מטיפול בכסף של אנשים אחרים או בצרכים המשפטיים שלהם, הם יפסיקו לפעול. אם הם ירוויחו, הם יצמחו, ירחיבו את הפעילות, ירחיבו את מעגל הלקוחות, העובדים הספקים וכו'.

אם התכלית של החברות בדוגמה תהיה רווח בלבד, איך מתקבלות החלטות של רווח בטווח הקצר תוך הגדלת הסיכון לטווח הארוך? אם רווח הוא אמת-המידה היחידה או העיקרית, טובת הפירמה נגזרת מכך שהגדלת המכירות של מוצר פיננסי חדש גם ללקוחות שהוא לא מתאים להם ראוי ונכון, כי זה יגדיל את הרווח.

הטיעון כי טובת הפירמה היא לדאוג כי לכל לקוח יהיה תמהיל מוצרים פיננסים שהכי מתאים לו גם אם זה לא התמהיל האופטימלי לרווחיות, נשמע לי כטיעון מחויב המציאות, כי אחרת בטווח הארוך היא תישאר ללא לקוחות. כשמפעל מתיישן, וההנהלה והדירקטוריון דנים בסגירתו ובפיטורי עובדיו, הייתכן שלא תילקח בחשבון ההשפעה על הלקוחות, העובדים והספקים בדיון על העלות האלטרנטיבית של העברת הייצור לסין או חידוש המפעל שהתיישן? האומנם אלה החלטות פוליטיות ולא החלטות עסקיות המשפיעות על היציבות וההתפתחות של הפעילות לאורך זמן ולא רק על הרווח ברבעון הקרוב.

הדוגמה המתבקשת היא הדוגמה של טבע ומספר חברות תרופות נוספות. החברות מכרו אופיואידים שיצרו לחברות רווח ענק לאורך מספר שנים, אבל הנזקים שהפעילות הזו יצרה (הגם אם הן פעלו במסגרת החוק) שמה סימן שאלה גדול על עצם המשכיותן העסקית.

2. אי-אפשר להתעלם מהמציאות שבה יש כיום חברות שהן גדולות ממרבית המדינות. אפל יכולה לממן את כל תקציב מדינת ישראל במשך שנתיים מהכסף שכבר נצבר בקופתה. פייסבוק, גוגל אמזון שולטות בתודעה, בפוליטיקה ובהיבטים של הכלכלה. בגודל כזה, בהיקף פעילות שכזה, בהשפעה שכזו אי-אפשר להסתפק בהגדרה שתכלית החברות הללו היא להרוויח.

ההנחה שמערכות החוק ישמרו שפירמות לא יפגעו באנשים, במדינה ובסביבה, הייתה ההנחה הרווחת שנים רבות, כשמדי פעם תקלות חייבו עדכון של ספר החוקים. במציאות הנוכחית שבהן מערכות המשפט לא יכולות להדביק את קצב ההתפתחות של טכנולוגיה וחברות לצד הגלובליזציה של התפתחות החברות מייצרות לאקונות שאנחנו צריכים כלים חדשים לטפל בהם.

נדמה לי שגם פרופ' מילטון פרידמן היה מסכים שכיום השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית, היות שאין דרך להבטיח שהיא תפעל במסגרת כללי המשחק בשוק תחרותי, כללי המשחק משתנים בקצב שהרגולציה לא יודעת עדיין להדביק. לדוגמה חוקי הפרטיות - מה מותר לפייסבוק, לטוויטר וללינקדאין לעשות עם המידע שאנחנו מספקים להן - מייצרים סימן שאלה גדול.

נקודה נוספת היא שכשיש לחברה מאות מיליארדי דולרים המאפשרים לה לסלק כל מתחרה עתידי פוטנציאלי בעולם מהדרך, צריך להגדיר מחדש שוק תחרותי מהו. בסביבה כזו הרלוונטיות של הממונה על ההגבלים העסקיים (התחרות), כפי שהיא מוגדרת כיום, מוטלת בספק.

3. התפתחות המידע והידע שזמינים לנו כמשקיעים היא מהפכה שמאפשרת לנו לבחון ולהעריך את איכות הניהול ונותנת לנו סט כלים משופר לבחון את הסיכון והסיכוי הגלומים בעתידן של חברות. אין ספק כי ניהול העובדים, הספקים, הלקוחות, ההשפעה על הסביבה - אלה תהליכים ומשימות מורכבות לניהול, אבל הן אלה שיקבעו במידה רבה את הרווחיות והשרידות העתידיות של החברה.

לראייתי, יש ערך מוסף רב בדירקטוריון שמורכב לא רק ממומחים פיננסים ויועצים משפטיים אלא גם מאנשים שהמומחיות שלהם היא במשאבי אנוש, רכש, ויחסי ציבור לדוגמה. בהיבט של משקיעים, העולם המתפתח במהירות של דירוג ESG לצד מערכות דירוג פיננסיות נותן לנו כלים פשוטים להערכה ראשונית אבל מעמיקה למדי של הבריאות הניהולית וההתנהלותית של חברות.

הימים בהם הכלי היחיד שעמד לרשותנו לבחון חברות היה הרווחיות שלהן בעבר, חלפו מהעולם. משקיעה שאיננה משתמשת בכלים המשופרים העומדים לרשותה, מתרשלת בתפקידה. עוד משתמע גם שמנכ"לית, שמתייחסת רק לרווחיות ולא מתייחסת לשלל ההיבטים המורכבים המשפיעים על רווחיותה ושרידותה העתידית של החברה אותה היא מנהלת, מתרשלת בתפקידה.

אנחנו חיות וחיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים. ההגדרות של ימין ושמאל כלכלי, שאפשרו למדינות שונות להתפתח ולפעול במסגרת דוגמה כלכלית חברתית ברורה, מתקשות לאפשר לנו לנהל באופן תקין לא את החברה ולא את הכלכלה, לא ברוסיה ולא בארה"ב. אי-אפשר להתעלם מאי-השוויון בתוך ובין מדינות, ואי-אפשר להתעלם מהכלים החדשים שעומדים לרשותנו לנהל השקעות, פירמות ואולי בעתיד גם מדינות בצורה טובה יותר. בעידן של היום אולי עדיף לבחון התורה הכלכלית של פרופ' אסתר דופלו ולא להסתפק בפרופ' מילטון פרידמן. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות. ל־IBI יש תיק השקעות אחראיות

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע / צילום: רויטרס

איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת את חודש "שאגת הארי", מה השיא שהצליחה לשבור? ● היזם שבנה כמעט לבדו אימפריית תחנות כוח בשווי 10 מיליארד שקל ● המניה שממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר ● וגם: מה מטריד את נביא הזעם של השווקים?

בכירי האוצר בהצגת המתווה, 11 במרץ / צילום: אלעד זגמן, לע''מ

מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: משרד האוצר בזמן חירום ● למרות שני עשורים של מצבי חירום, הליקויים המשמעותיים עדיין כאן

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

כותרות העיתונים בעולם

שיחת הטלפון שהגיעה ברגע האחרון ודחפה את איראן להפסקת אש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התפקיד של סין בהגעה להפסקת האש עם איראן, איך נראית הכלכלה האיראנית בעקבות המלחמה, ומדינות המפרץ מבינות שההגנה האמריקאית לא מספיקה • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלו הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי–תל אביב החל מ־15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים

הפגנות תמיכה באיראן באירופה / צילום: Reuters, ZUMA Wire

שעת המבחן של מתנגדי המשטר

משטר האיתוללות יצא מהמערכה כשהוא מסמן "וי" בידו, ומנסה לשדר ניצחון כלפי חוץ ● אבל מתחת לפני השטח הוא ניצב בפני משבר עמוק מול הפגנות הענק שמאיימות להתעורר מחדש ● "זו לא שאלה של אם, אלא מתי", מעריכים מומחים. עד כמה אנחנו קרובים לחידוש המחאות, ואיך השלטון נערך כבר אליהן?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; השקל מזנק ל-3.05 שקלים

מדד ת"א 35 זינק ב-2.5% לשיא חדש ● אל על ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק טיפסו בחדות ● מניות התוכנה ירדו בחדות ● מדד הביטחוניות הוא היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית ● איום של טראמפ לחדש את הלחימה מעיב על האופטימיות ועל השווקים הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט מטפסים

פיל אוכל מעץ המרולה / צילום: Shutterstock

שותים כדי לשרוד: על חיות שנהנות מדי פעם מאלכוהול ומה זה עושה להן

כשפירות מתחילים להירקב, תהליך טבעי יוצר שיכר באחוזי אלכוהול נמוכים, שקורץ למגוון רחב של בעלי חיים ● למה הם נמשכים אליו והאם זה פוגם להן בתפקוד?

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

תשתית אינטרנט של בזק / צילום: אייל מרגולין

כשהבית הופך למשרד, בית ספר וקולנוע: זינוק בצריכת האינטרנט במהלך המלחמה

במהלך מבצע "שאגת הארי" היקף הגלישה היומי עלה ב-30% לפי בזק, לצד קפיצה של 60% בשיחות מהטלפון הביתי ועלייה במתקפות הסייבר הישירות על נתבי בתים ● עינת שרוף חגגה מימונה עם לוחמים בבסיסי צה"ל ביוזמת שופרסל ● וגם: רקפת רוסק עמינח ודין לייטרסדורף השתתפו בכנס AI יוקרתי בסן פרנסיסקו ● אירועים ומינויים

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

מה הסיכוי שארה''ב תקבל את דרישות איראן? / צילום: Shutterstock

ימים של הכרעה: מה איראן דורשת מארה"ב, ומה סביר שהיא תקבל?

ישראל מחוץ ללבנון, ארה"ב מחוץ למזה"ת ופיצוי כספי על התקיפות ● אלה עשר נקודות הפתיחה של איראן במו"מ, והתגובות האמריקאיות הצפויות ● חלק מהנקודות סותרות את הצהרות טראמפ, אבל האם מקורביו ירוויחו מהן? ● המשרוקית של גלובס

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

עשן מיתמר באזור תעשייה בדובאי. תשתיות על הכוונת / צילום: ap, Altaf Qadri

במשך שנים הן סייעו לאיראן להלבין כספים. ואז היא התהפכה עליהן

במשך שנים נתפסו המפרציות כמדינות חדשניות עם עוצמה כלכלית, שלא נשארו מאחור גם במרוץ החימוש ● אלא שהמלחמה הנוכחית עם איראן חשפה את הבטן הרכה שלהן ● כעת הן מסרבות לקחת חלק במערכה - אבל פועלות מתחת לרדאר ● וגם: מיהי הנפגעת העיקרית?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס עושים התאמות למלחמה ● ההפסד על הנייר של בנק ישראל ● והעסקה שכן מתהווה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

אחרי האזהרה לציבור: צה"ל החל לתקוף אתרי שיגור בלבנון

ישראל ולבנון יחלו במו"מ ישיר בשבוע הבא: "נתמקד בפירוק חיזבאללה ויחסי שלום" ● ירי בלתי פוסק לצפון: עשרות רקטות שוגרו מהבוקר, ולדברי צה"ל ייתכן ירי לאזורים נוספים במדינה ● דיווח: טראמפ ביקש מנתניהו לצמצם את התקיפות בלבנון. לפי הדיווח - ישראל הסכימה להיות "שותפה מועילה" ● סגן נשיא ארה"ב ואנס: "האיראנים חשבו שהפסקת האש כוללת את לבנון, אבל הם טעו" ● עדכונים שוטפים

17 Xiaomi Ultra / צילום: יחצ

במחיר גבוה במיוחד, שיאומי תנסה להתחרות בענקיות

עם מערך צילום מתקדם ועיצוב יוקרתי, דגם ה־17 Ultra של שיאומי נוחת בישראל ● בניגוד למסורת הסינית, המחיר לא נמוך כלל ● האם המפרט המשופר יספיק כדי לשכנע את הצרכנים?

סגן נשיא ארה''ב ג'יי.די. ואנס נוחת באסלאמאבאד לקראת המו''מ עם איראן. לצידו ראש הצבא הפקיסטני אסים מוניר, משמאל, וסגן ראש ממשלת פקיסטן ושר החוץ מוחמד אסחאק / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בתיווך פקיסטן: החל המו"מ בין ארה"ב לאיראן

המו"מ בפקיסטן החל והאיראנים דורשים עוד היום ויתורים מהצוות האמריקאי ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז - ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה, ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום? / צילום: GEMINI-AI

מה פירוש המילה הלטינית אולטימטום?

איך נקראת יחידת המידה להתנגדות חשמלית, איזו יצרנית רכב ישראלית ייצרה את המכונית סוסיתא ומה צבע הפריחה של העגבנייה? ● הטריוויה השבועית

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?