בנימין (פואד) בן-אליעזר / צלם: תמר מצפי
שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, נעה תבור, מתחה היום (א') ביקורת חריפה ונדירה על התנהלותה של פרקליטות מיסוי וכלכלה. זאת, לאחר שהפרקליטות נמנעה במפגיע מלקיים את החלטת השופטת, שבה הורתה למדינה להעביר ליורשיו של השר המנוח, בנימין (פואד) בן-אליעזר, חומרי חקירה שנאספו בהליך הפלילי שנוהל נגדו עד לפטירתו.
את הדברים הנוקבים השמיעה תבור בדיון בהליך שיזמה המדינה, בבקשה לחלט רכוש של השר המנוח, שנתפס במסגרת הליך פלילי שבו הואשם בן-אליעזר בקבלת שוחד משני אנשי עסקים. השופטת אמרה, כי "לא מקובלת עליי שיטת המדינה אשר מתעלמת מהחלטה מפורשת של בית המשפט, לא מעבירה את החומר הנדרש, ובעת הדיון שבה ומעלה טענות שכבר הועלו ונדחו בעבר".
בדיון היום הביעה השופטת תבור את דעתה ביחס לסיכוייה של המדינה להצליח בבקשת החילוט, כשציינה: "אני לא רואה את הסיכויים הגדולים בבקשה של המדינה. אני לא רואה איך אפשר להוכיח את הבקשה על סמך חומר הראיות, ללא עדות של בן-אליעזר ז"ל, אלא אם יש שם ראיית זהב, שכנראה אין".
בהמשך הדיון, פנתה תבור לנציגת הפרקליטות, והשמיעה באוזניה דברים דומים. "יהיה לכם מאוד קשה להוכיח שמדובר ברכוש שבוצעה בו עבירה, כשמי שקיבל את השוחד לא יכול להשיב. אני לא רואה אתכם עומדים בדבר הזה, אבל אני לא יכולה לקבוע בלי לראות את חומר הראיות. תעשו מה שאתם מבינים", כך השופטת תבור.
עמדה תמוהה
כשנתיים לאחר פטירתו של בן-אליעזר, הגישה המדינה באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה, בקשה לחלט את הרכוש התפוס של השר המנוח, שלפי כתבי האישום נגדו הושג באמצעות ביצוע עבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים. בבקשה שהגישה הפרקליטות, התבקש בית המשפט להורות על החרמת מחצית מביתו ביפו, שנרכש לטענת המדינה בכספי שוחד; וכן סכום של 575 אלף דולר שנשמרו בכספת בבנק על שמו של בן-אליעזר, שעליהם לא דיווח השר המנוח.
מכיוון שבן-אליעזר נפטר בעיצומו של ההליך נגדו ולא הורשע בביצוע עבירה, כדי לזכות ברכוש של השר המנוח, על המדינה להוכיח את מקורו של הרכוש, וכן שחילוטו מתבקש בשל העבירות שביצע. יורשיו של בן-אליעזר - אשתו ובניו - ביקשו לקבל לידם את חומרי החקירה בעניינו של המנוח, על-מנת שיוכלו להתגונן מבקשת המדינה לחלט את הרכוש של בן-אליעזר שירשו.
אלא שהפרקליטות סירבה לבקשת היורשים לקבל את חומרי החקירה, בעיקר בשל העובדה כי דרורה (דולי) בן-אליעזר, אלמנתו של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, טענה כי יש לה זכויות ברכוש שחילוטו מתבקש. זאת, לא רק בשל מעמדה כיורשת של השר המנוח, אלא גם מכיוון שחלק קטן ממנו שייך לה באופן אישי, ולא לעיזבונו.
השופטת תבור דחתה את סירוב הפרקליטות להעביר למשפחה את חומרי החקירה. בהחלטה שנתנה לפני כחודש, קבעה השופטת כי עמדת הפרקליטות "תמוהה", שכן היא בעצמה זו שצירפה את דולי בן-אליעזר כמשיבה לבקשת החילוט. השופטת הזכירה, כי בקשתה של המדינה תוכרע על-סמך הראיות שנאספו נגד בן-אליעזר, וכי "אין זה מתקבל על הדעת ששאלת הראיות תובא להכרעה מבלי שליורשים ניתנת הזדמנות לעיין בחומר ולהביע עמדה".
התנהלות בעייתית
ולמרות זאת, בפרקליטות מיסוי וכלכלה נמנעו מלקיים את החלטתה המפורשת של השופטת, ולא העבירו את חומרי החקירה ליורשי בן-אליעזר. בדיון שנערך הבוקר באולמה של השופטת תבור, ניסתה שוב הפרקליטות לטעון מדוע אין להעביר את חומר החקירה ליורשיו של בן-אליעזר, כל עוד לא תוותר אלמנתו על טענותיה כי יש לה זכות ברכוש שחילוטו מתבקש, מעבר לזכותה כיורשת. טיעוניה של הפרקליטות בעניין זה נדחו על-ידי השופטת, שקבעה כי כל מקרי העבר שעליהם התבקשה הפרקליטות להסתמך אינם דומים למקרים שלפניה, שכן יורשיו של בן-אליעזר באים בנעליו של הנאשם המנוח, ולא מבקשים להצטרף להליך מיוזמתם.
עמדתה העיקשת של הפרקליטות, והתעלמותה מהחלטתה המפורשת של השופטת, עוררה הבוקר את זעמה של שופטת השלום. "בדיון הקודם אני ביקשתי להעביר את חומרי החקירה. זה לא היה משהו שנתון למשא ומתן", אמרה השופטת. "עם כל הכבוד לכם, אם יש החלטה של בית המשפט להעביר את החומר, אז אתם מעבירים את החומר, לא באים לדיון ומסבירים למה לא להעביר, כשכבר יש החלטה של בית המשפט. אני לא מכירה התנהלות כזאת", הטיחה השופטת בנציגת הפרקליטות.
לאחר מספר ניסיונות שכנוע נוספים של נציגת הפרקליטות, הבהירה שוב השופטת את החלטתה, תוך שהיא מותחת ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות: "קבעתי כי על המדינה להעביר ליורשי בן-אליעזר את חומר הראיות הנחוץ לשם הדיון בבקשה. מתברר לי כי הדבר לא נעשה. לא מקובלת עליי שיטת המדינה אשר מתעלמת מהחלטה מפורשת של בית המשפט, לא מעבירה את החומר הנדרש, ובעת הדיון שבה ומעלה טענות שכבר הועלו ונדחו בעבר".
עוד ציינה השופטת, כי המדינה, כיוזמת הבקשה, היא זו ש"גררה" את היורשים הבאים בנעליו של בן-אליעזר להליך. תבור קבעה, כי "ככאלה אין עליהם כל חובה להבהיר מה מעמדם, שכן הוא מובנה בהליך מכוח הבקשה שהגישה המדינה עצמה. "יש שאלה אחת במחלוקת: לחלט או לא לחלט. כל השאר לא מעניין אותי. אם הרכוש לא יחולט, זה לא יתברר אצלי. אני לא עוזרת למדינה להתכונן עכשיו להליך הבא".
זיכוי משוחד
לפני כחודשיים ניתן פסק הדין במשפטים של מי שהואשמו במתן שוחד למנוח. בעוד שאיש העסקים אברהם נניקשווילי הורשע במתן שוחד לבן-אליעזר, שהיה חברו הקרוב משכבר הימים; נמצא איש העסקים רוי מוצפי, זכאי לחלוטין. בנוסף, נמתחה בפסקי הדין ביקורת על התנהלות הפרקליטות והמשטרה במהלך חקירתו של מוצפי.
על אף שבית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי הכספים שהעביר מוצפי לבן-אליעזר אינם כספי שוחד, בפרקליטות עדיין לא ביקשו לעדכן את בקשת החילוט שהוגשה נגד יורשיו של הפוליטיקאי המנוח. בבקשת הפרקליטות לחילוט רכושו של בן-אליעזר, נטען כי רכישת ביתו ביפו שחילוטו מתבקש, מומנה גם באמצעות 500 אלף שקל "כספי שוחד" שקיבל בן-אליעזר ממוצפי. אולם בית המשפט כבר קבע, כי מוצפי לא שיחד את בן-אליעזר, אך בפרקליטות, נכון להיום, לא ביקשו לתקן את בקשת החילוט.
מטעם הפרקליטות הופיעה בדיון עו"ד חופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה; דרורה (דולי) בן-אליעזר יוצגה באמצעות עורכי הדין אמיר נבון ועדי ברקאי; את יריב בן-אליעזר ייצגו עורכי הדין נבות תל-צור וליה גוני.
תיק השוחד של בן-אליעזר: נניקשווילי הורשע, מוצפי זוכה
לפני כארבע שנים הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד השר והיו"ר לשעבר של מפלגת העבודה, בנימין (פואד) בן-אליעזר , בגין קבלת שוחד מאנשי עסקים בתמורה לקידום ענייניהם. בן-אליעזר הלך לעולמו באוגוסט 2016 בטרם החל משפטו, אולם התיק נגד שאר המעורבים המשיך להתנהל. מטבע הדברים כתב האישום נגד בן-אליעזר בוטל לאחר פטירתו.
השר המנוח הואשם, כי בזמן שכיהן כשר התשתיות קיבל מאיש העסקים אברהם נניקשווילי שוחד בגובה 400 אלף דולר. זאת, בתמורה לקבלת החלטות המיטיבות עם חברת שמן שבבעלות נניקשווילי וג'קי בן-זקן. בכתב האישום נטען כי הכסף שהעביר נניקשווילי לבן-אליעזר ז"ל, שימש אותו לרכישת דירת יוקרה ביפו. הכסף הוגדר כ"הלוואה" שקיבלה ביטוי בהסכם בכתב בין הצדדים, אולם בן-אליעזר מעולם לא החזיר אותה. לפני כחודשיים הורשע נניקשווילי במתן שוחד לבן-אליעזר.
עוד נטען בכתב האישום, כי השר המנוח קיבל שוחד גם מאיש העסקים רוי מוצפי , שהכיר את בן-אליעזר עוד מתחילת שנות ה-80, ונחשב לאחד מחבריו הקרובים. מוצפי, כך נטען, העביר 700 אלף שקל לבן-אליעזר, בתמורה לסיוע של השר בהוצאת ויזה למצרים לעובדי חברת הטקסטיל שבבעלות מוצפי. בניגוד לנניקשווילי, מוצפי זוכה זיכוי מוחלט מהעבירה שייחסה לו מתן שוחד לבן-אליעזר.
תגובת הפרקליטות: " הודעה שהוגשה לבית המשפט לפני הדיון ובדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים, הפרקליטות טענה בפני בית המשפט, בהתאם לפסיקה, כי חלק מיורשיו של בן-אליעזר ז"ל עשויים לשמש גם כטוענים לזכות ברכוש, בנוסף על מעמדם כיורשים כדין. זאת, משום שלפי טענת המשיבים, חלק מהרכוש שהמדינה מבקשת לחלט שייך מלכתחילה להם ולא למנוח, ולכן אינו חלק מהעיזבון. בהתאם לפסיקה, הפרקליטות טענה כי על בית המשפט להורות תחילה על הגשת תצהירים של טוענים לזכות, ככל שיש כאלו, בטרם יועבר חומר הראיות הרלוונטי למשיבים. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע כי על הפרקליטות להעביר את חומר הראיות הרלוונטי לצורך הבירור הראייתי של הבקשה לחילוט גופה".
ביחס לכך שהפרקליטות לא הפחיתה מהרכוש שחילוטו מתבקש את הסכומים שנטען שהעביר מוצפי, שזוכה מאשמת שוחד: "כידוע, הכרעת דינו של מוצפי עסקה בזיכויו כנותן שוחד ולא באשמתו של בן-אליעזר ז"ל. ככלל, הדיון בבקשה לחילוט רכוש עוסק ברכוש ולא באשמה של נאשם כזה או אחר. על פי החוק, הרף הראייתי הנדרש בבקשה מסוג זה הינו רף מקל יותר מהרף הנדרש במשפט הפלילי, "מעל לכל ספק סביר".