נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ
שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, כפי שהראינו במדור הזה, מגזים לפעמים בהישגים שלו במשרד. אבל הפעם הוא הצביע על מגמה ממשית: "הזנקנו את מספר הסטודנטים במדעי המחשב ובהנדסה והקטנו את מספר הסטודנטים למשפטים", הוא כתב בטוויטר, בתגובה לנתונים שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) פרסמה לכבוד שנת הלימודים האקדמית שנפתחת השבוע. "המחסור במהנדסים והעודף בעורכי דין בישראל פוגע בכלכלה ובחברה".
כדי לבדוק את התמורה הזאת פנינו לדוחות המל"ג, שם מעודכנים מספר הסטודנטים הרשומים לתואר ראשון, ומה הם לומדים.
ובכן: המספר הכולל של הסטודנטים לתואר ראשון טיפס בהדרגה לכ-190 אלף בשנת 2012, ומאז התייצב. בשנות כהונתו של בנט, 2018-2015, השינויים נגעו בעיקר להתפלגות בין המסלולים. בחוגים למשפטים, שמייצרים בישראל מספר חריג של עורכי דין, למדו בשנתו הראשונה בתפקיד כ-15,900 סטודנטים וסטודנטיות - 8.3% מהלומדים לתואר ראשון. המספר הזה הלך וירד, והגיע בשנתו האחרונה של בנט לכ-12,200, שהם 6.4% בלבד.
במקביל התחזקו המסלולים הטכנולוגיים. בתשע"ה (2015) היו כ-32,600 סטודנטים וסטודנטיות להנדסה וכ-12,500 למדעי המחשב ומתמטיקה; בתשע"ט (2019) - כ-35 אלף ו-16,800, בהתאמה. כפי שמראה הגרף, מספר תלמידי המשפטים היה עד לפני חמש שנים גדול בשליש ממספר תלמידי המחשבים. היום המצב הפוך.
אלא ששתי המגמות לא התחילו עם בנט. עיקר העלייה בפופולריות של לימודי ההנדסה התרחשה מסוף שנות ה-90 עד 2010. אחרי התייצבות, המגמה התחדשה ב-2013. בלימודי משפטים, הנסיקה נבלמה בתחילת העשור הנוכחי, ומאז נרשמת ירידה.
■ בשורה התחתונה: דברי בנט נכונים ברובם. בימיו במשרד החינוך ירד ברבע שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במשפטים, ובמקביל עלה שיעור הסטודנטים למחשבים והנדסה. אבל המגמות החלו עוד לפניו.
תחקיר: דרור שרון