שדה התעופה רמון / צילום: דוברות רשות שדות התעופה
שדה התעופה רמון התעורר לחיים. אחרי שהיה שומם בעונת הקיץ, אלפי נוסעים חולפים בשדה מדי יום. מתנועה של 22 טיסות בינלאומיות בחודש ספטמבר, עובר השדה לכ-180 טיסות בחודש (45 טיסות שבועיות) הודות לקמפיין החורף המביא לרמון טיסות ישירות מיעדים שונים באירופה. טיסות אלה יימשכו עד חודש מרץ.
חברות בהן ריאנאייר, וויז אייר, פינאייר, טראנסאוויה, אוראל אייר ואפילו לופטהנזה יביאו כ-150 אלף תיירים שאמורים להציף את העיר אילת שתציע להם משב רוח חמים ומרענן מהחורף האירופי. מדובר בירידה מהשנה שעברה, אז תדירות הטיסות עמדה על כ-55 טיסות שבועיות בממוצע.
האופטימיות לעונת החורף בעיר אילת נסמכת על התיירים שלא יזנחו את אילת לטובת נופש בסיני או בעקבה ועל הישראלים שימשיכו להוות עוגן עיקרי בנופשים בזכות הכנסים שנערכים בעיר, חרף איומים שנשמעו בזמנו לבטלם עם סגירת שדה דב.
זו השנה הראשונה שבה ינחתו כל הטיסות הבינלאומיות לאילת בנמל התעופה רמון שנפתח בתחילת השנה, ולא בנמל התעופה עובדה כפי שהיה בחורפים האחרונים. התמריץ שמביא את חברות התעופה הזרות לכאן הוא כסף. ברמון החברות פטורות מתשלום אגרות ובנוסף, כל חברה מקבלת סבסוד של 60 אירו לנוסע, בלי קשר למחיר שהוא שילם על כרטיס הטיסה ובלי קשר לכך שהוא עשוי לנחות בישראל ולעבור למדינות השכנות.
ויש גם בונוס: חברה שמפעילה לפחות 14 טיסות בשבוע בסימן של גידול בשתי טיסות שבועיות ביחס לעונה קודמת, תקבל מענק מוגדל של 66 אירו - וויז אייר עמדה בתנאי הזה. היא וריאנאייר מפעילות 16 טיסות שבועיות, אלא שרינאייר תשכח מבונוס: החברה האירית צמצמה משמעותית את תדירות הטיסות לרמון, מ-26 טיסות בשבוע ל-16.
מי שמככבות על לוח הטיסות הן גם החברות הרוסיות: פובדה איירליינס, שתפעיל 4 טיסות שבועיות ממוסקבה, ואליה תצטרף חברה נוספת. 10 טיסות ינחתו ברמון ממוסקבה בשבוע. בתחשיב של כ-165 אלף נוסעים שהגיעו בעונת החורף שעבר בטיסות ישירות לרמון, המענקים ששילמה המדינה הגיעו להיקף של 9.8 מיליון אירו. במשרד התיירות מגדירים את הקמפיין הזה כ"פרויקט לאומי ששם את אילת על מפת התיירות העולמית". כאן נשאלת השאלה - האם ההשקעה משתלמת?
"תיירים עממיים מאוד"
אילת היא עיר קיץ קלאסית במובן של העונתיות המובהקת עבור הנופשים. חלק ניכר מ-60 אלף התושבים בעיר מתפרנס מתיירות, וכשזו שוקעת בתרדמת החורף, אילת גוועת. לפני שלוש שנים נולד הקמפיין לעידוד התיירות בעיר דרך תמריץ כספי במימון משרד התיירות, לצד קמפיינים בערים האירופיות הקפואות.
את רוב התיירים המגיעים בטיסות המוזלות מאירופה מגדיר מנכ"ל מלונות דן באילת ויו"ר התאחדות המלונות בעיר, ליאור מוצ'ניק, כ"תיירים עממיים מאוד", אשר רובם לא מגיעים בפורמט של משפחות. בשיחה עם "גלובס" הוא מנסה להשיב לשאלה האם הקמפיין אפקטיבי.
חברות התעופה מקבלות מענק - והנוסעים עוברים לנפוש במדינות השכנות בגלל המחירים היקרים באילת. מה עשינו בזה?
"ערכנו בדיקה בפועל ומצאנו כי 13%-15% בלבד עוברים למצרים או לירדן. השאר נשארים בארץ (לפחות ללילה אחד). זה גם יכול להיות טיול משולב באילת, בים המלח ובירושלים. רובם לא מגיעים לבתי המלון אלא מוצאים פתרונות לינה מוזלים. אם כל ה-165 אלף הללו היו נשארים ללון בבתי המלון, לא היו לנו חדרים פנויים בכלל, אבל הם מייצרים תנועה שהיא בבחינת שמיים וארץ לעומת מה שהיה לפני הקמפיין".
"הגיעו בהמוניהם - אבל לא בטיסות"
אילת זכתה לככב בכותרות לא מעט במחצית הראשונה של 2019 במסגרת המאבק נגד סגירת שדה דב, אותו הגדירו כ"עורק הראשי המחבר את אילת למרכז". המאבק לא צלח, וב-1 ביולי נסגר השדה התל-אביבי והצטרף לשדה התעופה של אילת שנסגר עוד לפניו.
עד כמה ניזוקה התיירות באילת בעקבות זאת? כ-10,000 חדרים של בתי מלון פזורים באילת. "2.5 מיליון מבקרים באילת בשנה, 90% מהם ישראלים", אומר מוצ'ניק. לדבריו, "הטיסות שכיום ממריאות מנתב"ג הורידו את מספר הטסים אבל לא את מספר הנופשים. יולי-אוגוסט היה אחד הטובים בעשור האחרון מבחינת תפוסת החדרים, אבל הרגשנו את זה היטב בכבישים עם מצוקת חניה ופקקים. אנשים הגיעו בהמוניהם אבל לא בטיסות".
הכנסים והתיירים שמגיעים מחו"ל שומרים על מחירי הלינה הגבוהים של אילת גם בחורף. לילה בסוף שבוע מגיע בקלות ל-1,000 שקל לזוג, זה לא מידתי לעומת מחירי החופשה בחו"ל בעונה הזו.
"זה לא מדויק, כי יש מנעד מחירים - מ-50 דולר ועד 400 דולר ללילה. במלון דן אילת, רק כדי לפתוח את הדלת כל יום אנחנו מוציאים 250 אלף שקל. אם אני גובה 1,000 שקל ללילה על 250 חדרים, אני לא מרוויח. ההוצאות הקבועות של המלונאים עולות, אנחנו כפופים לרגולציה, לכשרות ולארנונה יקרה. אז לא כולם חייבים ללון במלונות 5 כוכבים".
לא רק חברות תעופה זרות ימלאו את לוח הטיסות ברמון, גם החברות הישראליות ימשיכו להפעיל לוח טיסות בדומה לזה של הקיץ, כך לפי מנכ"ל ארקיע אינטרנשיונל, עוז ברלוביץ'. "בחלק מהשבועות אפילו נתגבר את לוח הטיסות", הוא אומר. "בנובמבר ובדצמבר נערכים כנסים גדולים, יש ביקוש, ונציע מושבים בהתאם".
למרות הביקוש, ברלוביץ' מציין כי מחירי הטיסות ומחירי החופשה באילת זולים בתקופה זו בעשרות אחוזים לעומת מחירי הקיץ לאור מבצעים ושיתופי-פעולה עם רשתות המלונות. "מחירי החורף של אילת מיישרים קו עם המלונות בעקבה שבקיץ ובסוכות משכו עשרות אלפי ישראלים", אומר ברלוביץ', שמתייחס גם לסגירת שדה דב בנימה דרמטית פחות מזו שנשמעה ערב סגירת השדה. לדבריו, "חצי מהנוסעים שלנו טסו ממילא מנתב"ג, כי המחירים שם זולים יותר לאור יכולת הטסה גדולה יותר עם מטוסים גדולים. היה הלם בהתחלה, וראינו את זה במספרים, אבל מתחילים להתרגל לרעיון. מבין הטסים, הנוסעים הקבועים הם עדיין המאסה לעומת תיירי הפנים".
לא רק לואו קוסט
אתמול (א') נחתה טיסת לופטהנזה מפרנקפורט ברמון כסנונית הראשונה של החברה הגדולה במסגרת קמפיין החורף. לופטהנזה יוצאת דופן מבין חברות הלואו קוסט שמככבות בלוח הטיסות. החברה אומנם צמצמה השנה את תדירות הטיסות שלה משתיים בשבוע לאחת בלבד, אבל היא מתכוונת להתמקד לא רק באילת. בין היתר היא מציעה טיסות מרמון לבנגקוק כולל עצירה בגרמניה ב-655 דולר ולהונג קונג מ-685 דולר.
מנכ"ל קבוצת לופטהנזה בישראל, עופר קיש, מסביר כי "אנחנו בונים על נוסעים ישראלים שיעדיפו לשלם פחות ולהמריא מרמון. הביקוש יהיה אינדיקטור לשנה הבאה: ייתכן שנוסיף עוד טיסה או שנפתח טיסות גם ממינכן".
עד כמה המענק של משרד התיירות מהווה שיקול בפתיחת הקווים?
"זה משהו שנתן לאנשים שלנו בפרנקפורט ביטחון, אבל זה קטליזטור ולא יותר - המטרה היא להטיס קווים רווחיים".
ומה אם שר התיירות הבא יפסיק את מדיניות הסבסוד לחברות התעופה? מוצ'ניק משוכנע כי חברות תעופה יפסיקו לטוס לרמון. "נרד מ-45-50 טיסות בשבוע ל-6-8. זה יהווה מכה אנושה לאילת".