בני שטיינמץ / צילום: אביב חופי
איש העסקים בני שטיינמץ מנהל מזה מספר חודשים משא-ומתן מול רשות המסים ופרקליטות מיסוי וכלכלה, בניסיון להגיע להסדר שיסגור את התיקים שהמדינה מנהלת נגדו, במישור האזרחי ובמישור הפלילי - כך נודע ל"גלובס".
נגד שטיינמץ מתנהל תיק אזרחי, במסגרתו דורשת מאיש העסקים מס בסכום כולל של 4 מיליארד שקל. במסגרת התיק הפלילי חשוד שטיינמץ במתן שוחד לעובד ציבור זר בגינאה וכן בביצוע עסקה פיקטיבית ברומניה.
במסגרת ההסדר שאליו הגיעו הצדדים, שתי הפרשות יסתיימו בתשלום מס בלבד וללא סנקציה פלילית חמורה.
מצד המדינה הובעה נכונות להגיע לפשרה, ואולם דרישות המס שהוצבו מצד רשות המסים עדיין גבוהות מכדי לאפשר הסכמה מצידו של שטיינמץ. זאת, כאשר ברקע שומות המס המקוריות שהוצאו לשטיינמץ נוקבות בדרישות מס של כ-4 מיליארד שקל. הסכום המוצע על-ידי שטיינמץ לתשלום כעת בתמורה לסגירת התיקים עומד על-פי הערכות על מאות מיליוני שקלים.
לדברי גורם בתיק, "מזה תקופה מתנהלים מגעים מתקדמים בין הצדדים, כשכל צד שם את דרישותיו על השולחן. אך עדיין אין פריצת דרך במשא-ומתן, אנחנו עוד לא בישורת האחרונה".
גורם נוסף בתיק אמר ל"גלובס" כי "ההתקדמות במשא-ומתן איטית, כאשר המטרה היא לסיים את כל התיקים יחד. יש הבנות, ויש כיוון כללי, יש מסר שמעוניינים להתקדם בהינתן מספר תנאים ודרישות - אבל התנאים האלה מהותיים, מורכבים, ואין עליהם כרגע הסכמה".
ההתחלה: הסתבכות בפרשה באפריקה
ההסתבכויות המשפטיות של שטיינמץ בישראל מקורן בעסקים שהוא מנהל ברחבי העולם. שטיינמץ עושה את רוב עסקיו - ממכרות יהלומים עד מכרות ברזל - מחוץ לגבולות ישראל, בעיקר במדינות אפריקה, וחלק ניכר מעסקיו אלה מוחזקים על-ידו דרך נאמנויות הרשומות, לפחות בחלקן, במקלטי מס.
בפברואר 2012 נחשפה ב"גלובס" המחלוקת בין שטיינמץ לרשות המסים, אז נודע כי הרשות דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים - סכום המהווה את ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין המס שלטענת הרשות היה עליו לשלם. התיק הגיע לבית המשפט, שם התבררה הדרישה של רשות המסים משטיינמץ - כ-4 מיליארד שקל.
מזה שנים מתנהל התיק בבית המשפט ומובל על-ידי עו"ד איריס בורשטיין-מוזס, כיום מנהלת המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות מחוז ת"א. שטיימץ מיוצג בהליך בידי עורכי הדין פנחס רובין ודניאל פסרמן.
במסגרת המחלוקת בין הצדדים, ב-2014 חייב בית המשפט המחוזי בתל-אביב את שטיינמץ למסור לרשות המסים שורה ארוכה של מסמכים על הנאמנויות והחברות שהוא מחזיק בחו"ל.
במהלך ניהול התיק והעברת החומרים משטיינמץ נחשפה בפני המדינה תמונה רחבה יותר של עסקיו והכנסותיו, דבר שהוביל כפי הנראה לחקירה הפלילית הראשונה שנפתחה נגדו בישראל בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר.
בדצמבר 2016 עצרה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל) את שטיינמץ לחקירה באזהרה, בחשד למעורבות בפרשה חובקת-עולם, שעניינה מתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה אלפא קונדה ולרעייתו. זאת, לפי החשד, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. שטיינמץ נחקר במשך מספר פעמים ביאחב"ל ב"פרשת גינאה", והפקיד ערבויות כספיות בגובה של 100 מיליון שקל.
בפרשה זו מיוצג שטיינמץ על-ידי עורכי הדין נתי שמחוני, רונן רוזנבלום ואורי קורב.
הפרשה שבגינה ניתן פסק הדין ברומניה אינה קשורה לפרשה שבה נחקר שטיינמץ בארץ, והחקירה נגד שטיינמץ בחשד לביצוע עסקאות פיקטיביות ברומניה נמשכה.
ובתוך כך, נפתחה נגד שטיינמץ חקירה פלילית נוספת: באוגוסט 2017 נעצר שטיינמץ ונחקר בחשד כי ב-2009 ביצע עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כספים שהועברו לטובת תשלומי שוחד. לפי החשד, העסקה הפיקטיבית כללה רכישת קרקע ששוויה היה 3 מיליון אירו תמורת סכום גבוה בהרבה של 9 מיליון אירו. המשטרה חשדה כי 6 מיליון האירו שנשארו נכנסו ל"קופה קטנה", ששימשה לצורך העברת כספי שוחד לגורמים שונים בעולם - בין השאר 1.5 מיליון אירו שהועברו לאשתו של נשיא גינאה לשעבר.
תשלום קנס כמו בפרשת טבע
ביוני השנה הודיע בא-כוחו של שטיינמץ ב"פרשת רומניה", עו"ד יובל ששון, כי בית המשפט של מחוז בראשוב ברומניה זיכה את שטיינמץ, את יועץ התקשורת טל זילברשטיין ושני ישראלים נוספים שנחקרו, מהאישומים בהונאה בתחום הקרקעות ברומניה. למרות זאת, חקירתו של שטיינמץ בפרשה זו נמשכת בישראל.
בשעה שמחלוקת המס האזרחית מתנהלת בבית המשפט, הגיע התיק הפלילי הראשון ב"פרשת גינאה" לפרקליטות מיסוי וכלכלה. מדובר בתיק משמעותי ראשון שמנהלת המדינה נגד גורם עסקי תחת סעיף השוחד לעובד ציבור זר.
עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר קיימת כבר עשור בספר החוקים הישראלי (מאז 2008), אך רק בשלוש השנים האחרונות הואצה האכיפה על-ידי רשויות האכיפה. בשלהי 2017 חלה קפיצת מדרגה של ממש באכיפה, כאשר 3 מתוך 5 החקירות הגיעו לשלב "הפרוץ" שלהן - בהן חקירת פרשת השוחד לכאורה באפריקה של חברת מספנות ישראל, מהחברות הבולטות והמובילות בתחום ייצור כלי שיט לצרכים אזרחיים וצבאיים; וחקירת שיכון ובינוי.
על הרקע הזה, החלו בין סנגוריו של שטיינמץ לפרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה מגעים למשא-ומתן שיביא לסיום התיק. במקביל מתנהלים כל העת מגעים, פחות אינטנסיביים, בין פרקליטיו של שטיינמץ במחלוקת האזרחית לפרקליטים מהמחלקה הפיסיקאלית בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק האזרחי מצוי כעת לפני שלב ההוכחות.
אחד הדברים שהאיצו את המגעים בין הצדדים בחודש האחרון הייתה ההודעה על הגשת כתב האישום נגד שטיינמץ בשווייץ, בפרשת השוחד לכאורה בגינאה. באוגוסט האחרון הודיעה התביעה הכללית בז'נבה כי תגיש כתב אישום נגד שטיינמץ בחשד ששיחד בכירים בגינאה וזייף מסמכים. התובע המיוחד קלאודיו מסקוטו הגיש את כתב האישום נגד שטיינמץ לאחר חקירה שנפתחה ב-2013. "החקירה דרשה שיתוף-פעולה נרחב עם רשויות חוק זרות", נכתב בהודעה. חלק משיתוף-הפעולה הזה היה גם עם ישראל.
להליך בשווייץ עשויה להיות השלכה דרמטית על סיום ההליך נגד שטיינמץ בישראל, בדומה למודל של ההסדר שנחתם עם חברת טבע אשתקד בפרשת "התשלומים המושחתים" לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו. במסגרת הסדר עליו חתמה טבע, היא הסכימה לשלם למדינה 75 מיליון שקל, בתמורה לסגירת החקירה הפלילית נגדה.
על הרקע הזה התקדמו המגעים בין סנגוריו של שטיינמץ, עורכי הדין שמחוני, רוזנבלום וקורב, כאשר במסגרתם הגיעו הצדדים להבנות כי כל הסדר שיושג צריך לכלול פתרון כולל לתיקים המתנהלים נגד שטיינמץ.
כאמור, אחד התנאים המרכזיים שהציבה המדינה הוא שהליך המס יוסדר בתשלום מס גבוה. לדברי גורם בתיק, הסכום שהציגה המדינה הוא "סכום עתק" ששטיינמץ לא יהיה מוכן לשלם.
דוברו של בני שטיינמץ מסר בתגובה: "כשם שממשלת גינאה חזרה בה מטענותיה, וכשם שבית המשפט הרומני זיכה את מר שטיינמץ זיכוי מוחלט מאישומי-השווא שהוטחו נגדו - כך גם בישראל יימצא כי לא דבק שום רבב בפעילות. המחלוקת אל מול רשות המסים בישראל היא מחלוקת אזרחית שמתבררת בהליך אזרחי. הדברים המובאים בכתבה אינם משקפים את המציאות, אך אין בכוונתנו להתייחס לשמועות על מגעים או הסדרים לכאוריים".
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לשיחות עם סנגורים, ואין בכך כדי להכחיש או לאשר קיומן של שיחות אלה".
בני שטיינמץ - כל הדרך להסדר
■ פברואר 2012: "גלובס" חושף מחלוקת מס בין בני שטיינמץ לרשות המסים, במסגרתה דרשה הרשות משטיינמץ מאות מיליוני שקלים בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות בחו"ל.
■ דצמבר 2016: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד למעורבות בפרשה, שעניינה מתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה ולרעייתו. ממשלת גינאה חזרה בה מכל ההאשמות כלפיו, אך חקירתו בארץ נמשכת.
■ אוגוסט 2017: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע ב-2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כספים שהועברו לטובת תשלומי שוחד.
■ יוני 2019: בית המשפט של מחוז בראשוב ברומניה זיכה את שטיינמץ מאישומים בהונאה בתחום הקרקעות ברומניה - לפרשה זו אין קשר לפרשת רומניה הנחקרת בישראל.
■ אוגוסט 2019: התביעה הכללית בז'נבה הגישה כתב אישום נגד בני שטיינמץ, בחשד ששיחד בכירים בגינאה וזייף מסמכים, באותה פרשה הנחקרת גם בישראל.
■ אוקטובר 2019: מתנהל משא-ומתן בין הפרקליטות לבני שטיינמץ לסגירת התיקים נגדו בתמורה לתשלום מס וקנס גבוה.