ב-2009 השיקה קבוצת פיג'ו סיטרואן את המותג "DS" עם ייעוד מוצהר להיות "האאודי הצרפתית". במילים אחרות, מותג פרימיום שמבוסס על פלטפורמות ומכלולים שמשותפים לכל הקבוצה של הקבוצה, אבל עם ערך מוסף תדמיתי-יוקרתי, וקצת הנדסי, וכמובן עם שולי רווח גבוהים משמעותית.
עשר שנים מאוחר יותר המותג DS (הפעם בלי הקידומת "סיטרואן") לוקח כיוון שונה לחלוטין: לא עוד מדיניות "גם אני גרמני", אלא נסיון ליצור זהות מובחנת של מותג הייטק, שמתמקד ברכבי פנאי "טכנולוגיים" ואמור להוביל את הקבוצה כולה לעבר העתיד של רכב חשמלי.
הסנונית החשמלית הראשונה של המותג מושקת בימים אלה באירופה בדמות גרסה כל-חשמלית של ה-DS3 "קרוסבק" עם טווח של כ-320 קילומטרים בין טעינות וייעוד מוצהר של של "טסלה עם סטייל צרפתי".
הגרסה החשמלית הזו עדיין די רחוקה מהשוק הישראלי, ובינתיים משווק כאן DS3 קרוסבק בגרסת טורבו-בנזין מקובלת, שמכוון לטריטוריה של אאודי Q2 ושות'.
במחלקת העיצוב של DS לא מאמינים באיפוק והכלי רחוק מקו העיצוב החרישי של אאודי ככל שרק ניתן. יש לו פרופורציות קצרות-רחבות-גבוהות, שמשוות לו מראה של עכביש עתידני, והוא עמוס בגימיקים חזותיים שובי עין - כולל גריל "כוורת" ענק, שלא היה מבייש את בנטלי, כונסי אוויר נוסח מפציץ חמקן, פנסי LED מרצדים-ממוחשבים, חישוקי ענק בצבע תואם לגוף, חיפויים פלסטיים על החלק הקדמי העליון של הדלתות האחוריות שיוצרים אפקט של מכונית קופה, זנב מדורג וכמובן ידיות דלתות אלחוטיות שקופצות החוצה מהמרכב כאשר בעל הרכב מתקרב לרכב ומספקות נושא לשיחה עם עוברי אורח מזדמנים. בקיצור, כלי שלא משעמם להסתכל עליו.
אם את עיצוב החוץ ניתן לכנות "מוחצן אלגנטי", הרי שעיצוב הפנים הזכיר לנו קצת את השיר המפורסם של הביטלס "לוסי ברקיע היהלומים", שנכתב על פי השמועות בהשראת סם ההזיות אל.אס.די. זו לא רק מטאפורה: צורת היהלום כה חביבה על מעצבי הפנים של ה-DS3, עד שניתן למצוא אותה בעיצוב פתחי האוורור והמתגים סביבם, מסגרת לוח המחוונים, לחצני התפעול שמסביב למוט ההילוכים, מתג ההתנעה, בוררי התפעול על ההגה, דיפון הקונסול, ריפוד המושבים בדגמים העיליים ואולי החמצנו עוד כמה.
בקיצור, גן עד לחובבי מעוינים, אם כי גם הנדסת האנוש דורשת לעיתים תקופת הסתגלות (או LSD) - למה למקם את מתג בלם היד החשמלי בצמוד למתג תפעול החלונות, שעיצובו כמעט זהה?
פרט לכך, מצויד התא במערך פיקוד טכנולוגי מתוחכם, שמוכר לנו מהאח הגדול DS7. לוח מחוונים על בסיס מסך LCD מציע תצוגה עשירה שניתן לשנות את עיצובה, מערכת מולטימדיה ופיקוד מלבנית גדולה ניצבת לצד הנהג, מוט הילוכים מעוצב בתצורת ג'ויסטיק כמו בפיז'ו 3008, ההגה פחוס וקומפקטי, תאורת הפנים בגוונים משתנים לבחירה ועוד.
מערכת קול שעושה את ההבדל
ההשקעה באיכות חומרי הדיפון ובאיכות הייצור מרשימה כמו ב-DS7. בידוד הרעשים אפקטיבי מאוד, ולמעט תחושה קצת פלסטיקית מדי של חלק מהמתגים, התא בהחלט מצליח להצדיק את מיצוב הפרימיום.
הדגם הבכיר שבו נסענו מאובזר תקנית בצורה די טוטאלית, כולל מערכות בטיחות ושליטה סמי-אוטונומיות מתקדמות, מגנון עיסוי במושב הנהג, טעינה אלחוטית, ריפוד משובץ עור ועוד שלל פריטים, שעליהם הגרמנים אוהבים לגבות אקסטרה. אהבנו במיוחד את החוויה הקולית שהעניקה מערכת הקול מבית מותג האודיופילים הצרפתי הנודע פוקל, שהרמקולים הביתיים שלו עולים אלפי אירו.
בכל הנוגע למרווח הפנים צריך להתאים ציפיות. זה עדיין רכב באורך של מכוניות סופר-מיני טיפוסיות עם בסיס גלגלים של 2.56 מ', כמעט 10 סנטימטרים פחות מהממוצע במשפחתיות עדכניות. סף הכניסה גבוה ונוח, מציב את הנהג והנוסעים מעל התנועה ויוצר אשליה של רכב גדול מכפי מידותיו.
הרוחב המכובד מספק די מרווח כתפיים לשני מבוגרים פלוס נספח במושב האחורי, אבל מרווח הרגליים מאחור עונה למינימום ההכרחי, מרווח הראש לא יותר מסביר ותא המטען קטן יותר מזה של פיז'ו 308. גם חלונות הצד הצרים מאחור, שחלק משטחם הוקרב לטובת משטחי הדלת המעוצבים, יוצרים תחושה סגורה מאחור בנוסח טויוטה CH-R.
חסכוני, אבל לא מספיק קרבי
בחזית ממוקם מנוע הטורבו-בנזין המוכר של פיז'ו-סיטרואן עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר. הוא משווק בשתי גרסאות - עם 130 כ"ס ו-156 כ"ס - וגרסת המבחן הייתה החזקה מבין השתיים. אאודי כבר פרצה את מחסום התדמית של שלושה צילינדרים ונפח קטן בפלח הפרימיום, והיא ומשווקת בהצלחה את ה-Q2 עם מנוע 1 ליטר טורבו.
גם ה-1.2 ליטר של PSA יענה על הדרישות של נהגים עירוניים נטולי אמביציות, ובסיוע תיבה בת 8 מהירויות ומשקל עצמי נמוך הוא מייצר דחף הולם בעליות, שיוט מהיר ורגוע בכבישים בינעירוניים ותאוצה מכובדת מאפס ל-100 ב-8.2 שניות.
ובכל זאת, עם עיצוב חיצוני כה נמרץ, והתחשב במחיר שחוצה את רף ה-200 אלף שקל בגרסה הבכירה, ניתן היה לייחל למנוע יותר קרבי וחלק, שיכול להאיץ במרץ גם בלי שנצטרך להעניק דחיפה לא מבוטלת לדוושה, לחוש השהיית טורבו ולטפס לסל"ד גבוה וקולני. אפשר להתנחם בצריכת דלק של כ-15 קילומטרים לליטר בנהיגה נמרצת.
מתחת לכסות של ה-DS3 מסתתרת הפלטפורמה הגלובלית החדשה של הקבוצה, שתשרת בשנים הקרובים הרבה מאוד דגמים של החברה. על סמך ההיכרות עם ה-DS3 יש בהחלט למה לחכות.
זוהי שלדה נעימה לנהיגה נמרצת בכבישים מפותלים, עם היגוי נעים, מהיר ומאוזן היטב (לאחר ניתוק מערכות הסיוע), שמגיבה בצורה קלילה ומדויקת לפקודות ההגה והדוושה. למרות הגובה נטיית הגוף בפניות הדוקות מזערית, הצמיגים הגדולים מספקים אחיזה רצינית והרכב היה יכול להסתדר בקלות עם עוד איזה 50-80 כוחות סוס. השילוב של ממדים קומפקטיים, מרווח גחון גבוה ונוחות נסיעה מצוינת הופכים אותו גם לנשק יעיל מאוד בקרב ההישרדות העירוני.
המחיר של DS3 CROSSBACK מתחיל בכ-180 אלף שקל לגרסת ה-130 כ"ס ונוסק עד כ-215 אלף שקל לגרסה החזקה והאולטרה-מאובזרת. זהו תמחור שמציב את המכונית ישירות בטריטוריה של אאודי Q2 ובהתחשב שבמחירים כאלה אפשר לרכוש רכבי קרוס-אובר הרבה יותר גדולים וחזקים, שחלקם גם מאובזרים היטב, אין ספק שהתמחור מבוסס לא במעט על היכולת לבסס תדמית פרימיום. אובייקטיבית יש לו את כל המרכיבים של רכב פרימיום. האם תדמית המותג כבר שם? ימים יגידו.
חלק מהמתחרות:
אאודי Q2
אאודי Q2 דומה מאוד במידותיה החיצוניות והפנימיות ל-DS3 וניצבת על בסיס גלגלים של 2.58 מ'. עיצובה החיצוני והפנימי מתון יותר, השלדה מאוזנת ונעימה והגרסאות הבכירות מצוידות במנוע 1.5 טורבו עם 150 כ"ס, שמאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-8.5 שניות. מחיר הגרסה הבכירה מתחיל ב-202 אלף, ועם חבילות אבזור שמיישרות קו עם ה-DS המחיר נוסק ל-230 אלף
מיני קאונטרמן קופר S
גרסאת הקאונטרימן שומרת על העיצוב הייחודי של המותג פלוס שימושיות של קרוס-אובר עירוני קומפקטי. יש לה תא נוסעים מרווח יותר משל המתחרות, עיצוב פנים מסוגנן וייחודי, מרווח גחון מוגבה ושלדה חדה ונמרצת. הגרסה עם מנוע טורבו 1.5 ליטר עם 192 כ"ס מתחילה ב-217 אלף שקל
ג'יפ רנגייד
גם המותג ג'יפ טוען בשנים האחרונות לתואר פרימיום והנציג שלו בפלח הקומפקטי הוא הרנגייד, אורכו, רוחבו ובסיס הגלגלים דומים למתחרים אולם הוא גבוה יותר בכמה סנטימטרים. העיצוב החיצוני מוחצן ומעניין, תא הנוסעים צעיר וב-206 אלף שקל מקבלים מנוע 1.4 טורבו עם 170 כ"ס, הנעה כפולה ופוטנציאל שטח מכובד