גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהרוח הופכת לסכנה ממשית: מי אמור לשמור על הבטיחות שלנו ברחוב

ילד נופל מערימת סלעים, אדם נכנס לבריכת נוי ומתחשמל, אישה מועדת על מדרכה שבורה ונפצעת קשה • מי אמור לשמור עלינו בחופים, בפארקים וברחובות - והאם זה בכלל אפשרי

הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות
הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

טימופיי אשורטיה היה בן 9 בלבד כשנפל ממצוק בחוף בת ים, ונהרג. סלימאן נאיף ג'בארין, גם הוא בן 9, נהרג בקייטנה כשעץ קרס עליו באקשן פארק שליד קריית גת. איתמר יוסף פוקס בן ה-20 התחשמל למוות כשנכנס לבריכת נוי ברמת החייל. כולם נהרגו בחודשים האחרונים.

תאונות במרחב הציבורי אינן מקרים יוצאי דופן, אבל כשהן נגמרות ללא הרוגים, אנחנו כמעט ולא שומעים עליהן. בין אם מדובר באישה שנקעה את רגלה בשל בור במדרכה, באופנוען שהחליק כי עובדי העירייה שטפו לכלוך מהמדרכה לכביש או באישה שהפכה למשותקת אחרי שנפל עליה עץ בפארק. רבות מהתאונות האלה ניתן היה למנוע על ידי פיקוח, גיזום, טיפול בתלונות או הצבת גידור.

סיפורו של אושרטיה מדגים כמה מסוכנת אוזלת היד הזו. ביולי האחרון נהרג אשורטיה לאחר שסלע שעליו עמד הידרדר ביחד איתו מגובה של חמישה מטרים. בתביעה שהגישה המשפחה נגד העירייה, נגד משרד הפנים ונגד גורמים נוספים, נכתב כי הסלעים "נערמו במקום בגובה המצוק בגיבוב, באופן מאולתר ללא אחיזה או עיגון בקרקע או בין אחד לשני והיו תלויים על בלימה. הנחת הסלעים נעשתה ללא תכנון מוקדם, ללא רישיון או היתר כדין וללא פיקוח של מהנדס או מומחה בטיחות. למרות זאת הגישה למצוק הייתה חופשית, בלתי מסומנת ובלתי מגודרת". חקירת המשטרה נמצאת כעת בשלביה הסופיים והממצאים צפויים לעבור לפרקליטות בשבועות הקרובים. בין הנחקרים בחשד לרשלנות נמצאים גורמים בכירים בעיריית בת ים בהווה ובעבר.

"זו דוגמה לאיך הראש הישראלי עובד ולמה תמיד יהיו תאונות", אומר אשר אסבן, מומחה בטיחות וחוקר תאונות, שחקר גם את התאונה שבה נהרג אושרטיה. "יש תקן שקובע בפירוש מה הפתרונות במקום ציבורי שיש בו הפרשי גבהים, והתקן נותן הרבה פתרונות. אבל הקבלן בבת ים לא עשה את זה. אף אחד לא בדק שהוא עומד בתקן או אישר שהמקום בטוח. השאירו את זה עד שבא הילד המסכן ונהרג בגלל משהו שהיה אפשר לפתור ב-10 דקות עבודה".

חוף בת ים שבו נהרג טימופי אשורטיה ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

מעיריית בת ים נמסר: "לאחר האסון הנוראי בחוף הים בו מצא את מותו הילד טימופיי אשורטיה ז"ל הורה ראש העיר לשכור את שירותיו של יועץ בטיחות חיצוני אשר יבדוק וימפה את כל הכשלים הקיימים בחוף הים שנגרמו מהזנחה במשך 15 השנים האחרונות ויפעל מיידית לתיקונם. ההליך נמצא כעת בעיצומו ובשנה הקרובה תפעל העירייה לתקן את כלל הליקויים הבטיחותיים בהתאם לסטנדרט הגבוה ביותר כפי שהורה ראש העיר. הנושא מצוי בחקירת משטרה המתמקדת בפעולות שנעשו בראשית העשור הנוכחי. אנו סומכים על חוקרי המשטרה שיבצעו את עבודתם במקצועיות וביסודיות".

אסבן מספר על מקרה נוסף שבו תשומת לב הייתה מונעת אסון. "בחורה בת 27 הולכת ברחוב, פתאום אבן שפה זזה, הרגל נכנסת לה בחריץ של המדרכה, היא מועדת ומרסקת את האגן. הריסוק של האגן גורם לכך שהיא לא תוכל ללדת. מגיע אליי התיק, ואני מתחיל בחקירה, ומה מתברר לי? שליד המדרכה יש מכולת אשפה, וכל פעם שהמשאית אשפה הגיעה כדי להרים את האשפה, היא גררה את המכולה על הרצפה ומרוב שהיא גררה אותה בסוף אבן השפה התנתקה".

נראה כי המרחב הציבורי לא באמת בטוח לעוברי האורח, ועולה השאלה האם הרשויות המקומיות עושות מספיק כדי להגן עלינו? כנראה שלא.

חלק א': מה היקף הפגיעות?

כדי להבין את היקף התופעה, "גלובס" ניסה להשיג נתונים לגבי כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות שמתרחשות במרחב הציבורי בשל רשלנות הרשויות המקומיות, אלא שפילוח כזה לא נעשה על ידי אף גוף.

על היקף התופעה ניתן ללמוד באופן חלקי מדוחות מבקרי העיריות ומבחינת כמות תביעות צד ג' (פגיעה בגוף או ברכוש של תושבים) איתן הן התמודדו. כך, למשל, עיריית תל אביב התמודדה בשנת החיתום 2015-2016 עם 771 תביעות. בחולון ב-2016 נפתחו 161 תיקים בשל נזקי גוף שנגרמו לכאורה. לפי דוח המבקר של עיריית באר שבע, ב-2016 הוגשו נגד העירייה 236 תביעות צד ג' ורכוש.

חלק ב': מי אחראי

"כשבודקים אחריות של רשות מקומית, פסיקות בתי המשפט אומרות שעירייה מוגבלת באמצעים ובתקציבים, וזה שהמפגע קורה בתחום של העירייה לא בהכרח יוצר אחריות", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין.

הוא מוסיף כי "בודקים שני דברים: אם לעירייה יש מספיק תקציבים, ואם היא ידעה על המפגע ולא טיפלה בו. יש גם ציפייה שהעירייה תפקח בצורה יזומה ואגרסיבית יותר במקומות שהסיכון בהם גדול יותר, כמו גינות משחקים של ילדים. במקומות שמחליפים מדרכה, למשל, העירייה לא יכולה להגיד 'שמתי מחסומים ובזה נגמר העניין'. היא צריכה גם לוודא שהמחסומים נשארים במקום. העירייה לא יכולה לעצום עיניים, אבל לא בהכרח שמכוח האחריות על פיקוח יחליטו שהעירייה גם אחראית על המפגע. יש רצון להטיל אחריות על מי שיש לו קשר ישיר שגרם לנזק".

כך למשל, במקרה של פוקס, המשטרה לא חקרה גורמים מעיריית תל אביב בחשד לרשלנות, אלא נחקרו גורמים מחברת הניהול של מגדלי זיו, שהייתה אחראית על תחזוקת הבריכה מכיוון שמדובר בשטח פתוח - אבל פרטי.

הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

לפי חוק, כל רשות מקומית שיש בה יותר מ-50 עובדים מחויבת למנות ממונה בטיחות בעבודה, שידאג לשלומם של העובדים. עם זאת, ממונה לבטיחות הציבור הוא גורם נדיר בהרבה, ולרוב הרשויות אין אחד כזה.
ד"ר אמיר פרי, מרצה בכיר ומרכז לימודי הנדסת בטיחות באוניברסיטת אריאל, מציין כי "כדי שידאגו לבטיחות, צריך שיהיה מישהו שמודע לעניין, ושלא נאמר אפילו משוגע לעניין - מנהל אגף שהנושא הזה בדמו ושאכפת לו ושנכווה בעבר - כי ברשות המקומית אף אחד לא יעשה את זה אם ראש הרשות המקומית לא מוביל כזה קו".

בעיה נוספת היא היעדר חשיבה על בטיחות במכרזים של הרשויות המקומיות. במסמכי המכרזים אמנם יש נספחי בטיחות, אך העיריות לא תמיד מפקחות שהקבלן עומד בדרישות. אסבן מוסיף כי "בשלבי המכרז מה שקובע זה המחיר. לבטיחות אין בכלל ציון בשקלול. הרשויות לא דורשות ליווי של יועץ בטיחות, הן לא מבקשות חברת פיקוח הנדסית שתאשר שהכול בוצע לפי התוכניות ולפי התקנים. והכי חשוב, כשיש אירוע, הן משתפות פעולה בלצמצם את הנזק. שתבוא עירייה, ותגיד ' זה חמור מאוד, אנחנו מצטרפים לתביעה נגד האחראיים'. אז כולם יפחדו".

"צריך תאונה קטלנית כדי שמישהו יתעורר ויחליט שהוא צריך לעשות את עבודתו כנדרש", מסכים ד"ר פרי. דוגמה למעשה כזה, היא התאונה הקטלנית שבה נהרג ב־2012 אלון רונן בן ה־15, לאחר שנפל עליו עמוד שלא תוחזק כראוי במגרש כדורסל. "עיריית תל אביב בדקה ופירקה 3,000 עמודי סל שהיו במצב אחזקתי רעוע", מספר ד"ר פרי. עם זאת, גם הפקת הלקחים הזו לא תמיד מתרחשת כי לעתים זול יותר לספוג גם את התביעה הבאה.

חלק ג': המגזר הערבי

במגזר הערבי הבעיה היא החריפה ביותר. גם במקרה הזה לא ניתן היה למצוא מספרים לגבי היקף המדויק של הנפגעים, אך עו"ד ורשה מעיד כי "במגזר הערבי הפגיעות רבות וחמורות יותר כי המפגעים העירוניים הרבה יותר קיצוניים".

פרופ' ראסם ח'מאיסי, מתכנן ערים מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי "ברשויות המקומיות הערביות עדיין אין מספיק משאבים, והניהול של המרחב הציבורי הוא לא בסדר הקדימות. בהרבה מהיישובים מחלקות ההנדסה עמוסות או שהן אינן ערוכות להתמודד עם הסוגיה הזו כבעיה מרכזית".

גם אינה ברנזבורג, מתכננת ערים ומרכזת פרויקט התחבורה בחברה הערבית בעמותת סיכוי, מציינת את מיעוט כוח האדם ברשויות הערביות כגורם שמקשה על פיתוח תשתיות. "בעוד שברשויות היהודיות והמעורבות בדרך כלל יש מהנדס, סגן ועוד כמה אנשי מקצוע, במרבית הרשויות הערביות יש בדרך כלל רק מהנדס אחד שאמור לטפל במגוון רחב של נושאים - דיור, תחבורה, ועוד. לאחרונה התחילו להיכנס יותר מתכננים אסטרטגיים ועובדים נוספים, אבל זה עדיין אתגר למחלקות ההנדסה ולרשויות המקומיות הערביות".

משאיות בין נצרת ליפיע / צילום:  מחמד חלילה, עמותת סיכוי

בהיעדר מקורות הכנסה מניבים, הרשויות מתקשות גם לתת מענה לנושא התחזוקה השוטפת. "נוצר מצב שבו אפשר לעשות כיכר מדהימה או מדרכה מצוינת, אבל מי מתחזק את זה אחרי שנים?", שואלת ברנזבורג.

סיבה נוספת למצב העגום של התשתיות במגזר הערבי תלויה בקשר בין הרשות המקומית לאוכלוסייה ביישוב. "חלק מהתפיסה התרבותית הדתית היא שבבטיחות יש משהו גורלי", מציין פרופ' ח'מאיסי. "גם הביקורת והבקרה בחברות מסורתיות שונים מהמודל הביקורתי של חברה ליברלית מודרנית. אמנם הביקורת מתחילה להישמע, אבל הקצב, לטעמי, לא משביע רצון. אני רואה את מגמת השינוי, וככל שהאוכלוסייה עוברת תהליכי עיור, סביר להניח שהתפיסה הרציונלית יותר תעלה לדיון ואז תהיה היערכות אחרת ביישובים".

חלק ד': מה בכל זאת ניתן לעשות

לגלות ליקויים מראש: "בהרבה מאוד מפגעים אפשר לטפל אם הרשות המקומית תבצע 'סקר נפגעים'. כלומר, תשלח אנשים שיעברו במקומות שמועדים לפורענות, ויבדקו מה צריך לתקן או להחליף", אומר ד"ר פרי. "צריך לעשות ניהול סיכונים, להסתכל על המקום שבו אתה רוצה להשתמש ולשאול איזה גורמי סיכון יש שם ומה צריך לעשות כדי למנוע מהם לפגוע בנו. אפשרות נוספת היא לקחת את התביעות נגד העירייה ואת פסיקות בתי המשפט, ולעשות תיקון מערכתי - אם יש לי בעיה בסוג מסוים של מדרכה, אז נסקור את כל המדרכות מאותו סוג וניתן מענה מוקדם".

להגביר הרתעה: כדי לוודא שהעיריות יעשו את כל מה שביכולתן, צריך לדאוג שתהיה הרתעה מספקת. אסבן מאמין שהאחראים למחדלים ילמדו לקח, רק אם יפעלו נגדם ביד קשה. "אם אני ראש עירייה, ואני מגלה שממונה הבטיחות שלי זייף, שמהנדס העיר לא שלח את המפקח לבדוק, שאגף הפיקוח לא בדק, שהקבלן רימה ושהיועץ של משרד התחבורה נתן בכל זאת אישור לתשלום סופי - אני מפטר את העובדים שלי ומגיש תלונה במשטרה נגד כולם. אחרי ארבע או חמש פעמים זה יתחיל להיפסק, וגם יתפתח נוהל לגבי איך מקבלים עבודות".

מינוי אחראי בטיחות: יש רשויות רבות שעושות מאמצים לשיפור הבטיחות ויש גם ארגונים שמתגייסים לעזור להן בכך. "בטרם בעיר", פרויקט של ארגון "בטרם" לקידום בטיחות ילדים, הוא דוגמה לפרויקט כזה בהקשר של בטיחות ילדים במרחב הציבורי. כיום ישנן שש רשויות מקומיות שמשתתפות בפרויקט (ראשון לציון, נתניה, רעננה, הרצליה, יבנה ואום אל פחם). ארגון בטרם עוזר להן למנות אדם שיהיה אחראי על בטיחות הילדים בעיר, להקים יחידה ייעודית ובונה תוכנית עבודה מותאמת. "כל הרעיון של הפרויקט הוא לגרום לרשות המקומית להבין שיש לה יכולת לעסוק בבטיחות ילדים והיא רק צריכה לתכנן את היכולת הזו", אומרת מיכל בר-דורון, סמנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים.

בעיריית ראשון לציון, למשל, הפרויקט קיים כבר 11 שנה. כחלק משיתוף הפעולה, העירייה והארגון השיקו הצגות ייעודיות לילדים על בטיחות, ומיפו את הבריכות הפרטיות בעיר והסבירו לבעלי הנכסים איך לשמור בהן על בטיחות. מדי שנה גם מתכנסת בעיר ועדת היגוי, שבוחנת דרכים לשיפור בטיחות הילדים. "מדובר בתהליך לא של יום או של לילה", אומרת אביטל גולדברג, מנהלת תוכנית בטרם בעיר במינהל קהילה, בעיריית ראשון לציון. "לוקח חודשים להחדיר תרבות של בטיחות. וזה נעשה גם בעזרת הילדים וההורים, כולנו שגרירים של בטיחות".

בשורה התחתונה: לא להגזים עם הטלת אחריות על המדינה

בתחילת אוקטובר התפרסם פסק דין של בית המשפט העליון, שהוא בעל השפעה דרמטית על הטלת אחריות נזיקית על רשויות מקומיות. תחילת הפרשה ב-2003, אז עלה התובע לגג של מוסך באזור התעשייה באשקלון, בחיפוש אחרי בעל המוסך. הגג היה עשוי לוחות אסבסט בשיבוץ לוחות פרספקס שקופים. כשהתובע התקדם לקראת בעל המוסך, אחד מלוחות הפרספקס נשבר והוא נפל פנימה. כתוצאה מהנפילה הוא נותר משותק בפלג גופו התחתון. נוסף לתביעה שהוגשה נגד בעל המוסך ונגד חברת הביטוח שלו, הוגשה גם תביעה נגד עיריית אשקלון, בטענה שהעירייה התרשלה במתן היתר בנייה למוסך.

ביהמ"ש המחוזי קבע שהעירייה אחראית חלקית לתאונה בגלל התרשלות בהיתר הבניה. כשהגיע העניין לפתחו של בית המשפט העליון, קבעה השופטת יעל וילנר כי בהיתר הבנייה אין כל הוראה לגבי החומר שממנו ייבנה הגג ולכן לא ניתן לקבוע כי העירייה התרשלה במתן רישיון העסק למוסך.

מעבר לכך, כתבה השופטת "יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן, כדוגמת רישוי ופיקוח. הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על המדינה בגין הפעלת סמכויות שלטוניות עלולה להפוך את המדינה 'למעין מבטח על של כל הפעילות במשק'. בכך, עשויים אנו להסתכן ב'הצפתן' של רשויות המדינה בתביעות נזיקין רבות, כמו גם בהחצנת עלויותיהם של המעוולים הישירים על 'כיסה העמוק' של המדינה - הניזון מכספי הציבור כולו".

נפלתם לבור ברחוב? זה מה שאתם צריכים לדעת

הלכתם ברחוב, ונפצעתם בגלל מפגע סביבתי? עו"ד אסף ורשה מסביר מה צריך לעשות כדי למצות את הזכויות שלכם. קודם כל חשוב מאוד לצלם את המפגע, כי אם הוא יתוקן בהמשך, נטל ההוכחה לקיומו יהיה עליכם. לאחר מכן, כדאי לחפש עדים, כדי שזו לא תהיה "מילה שלכם" מול המילה של הרשות המקומיות. "ככל שיש יותר עדים חיצוניים זה יותר טוב", אומר ורשה. "יש לי לקוחה שנפלה ברחוב, והיא הייתה עם הבן שלה. הם לקחו מיד את הפרטים של חמשת האנשים שהיו מסביב, והתביעה תהיה הרבה יותר קלה להתנהלות בבית המשפט".

עו"ד אסף ורשה / צילום: יניב שמידט

נוסף לכך, מדגיש ורשה, חשוב שיהיה ליווי של עורך דין מהתחלה כדי לקבל את ההדרכה הנכונה. "למשל, לבדוק ברשות המקומית אם ידעו על המפגע או לא, לפנות לגורמים הנכונים וגם לדעת איך לטפל בנזק הגופני בזמן אמת. יש הרבה מקרים של אנשים שנופלים ונגרם להם נזק גדול, אבל הם אומרים טוב נלך הביתה וזה יעבור. אחר כך יכולה לבוא הרשות המקומית ולטעון שהנזק לא נגרם מתאונה".

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה