זאב וורמברנד./ צילום: איל יצהר
גירעון העתק שנפער ב"מאוחדת" ב-2018, ואשר נחשף באפריל ב"גלובס" - 440 מיליון שקל, הגדול ביותר שידעה הקופה אי-פעם - הוא תוצאה של כשל רב-מערכתי, שיסודותיו נעוצים בשאננות שגילה המנכ"ל דאז, זאב וורמברנד, לאזהרות שקיבל מאגף הכספים בקופה ביחס לגירעון הצפוי, ומאי-יישומן של כמה תוכניות התייעלות. כך עולה מדוח ועדת הבדיקה לעניין הגירעון במאוחדת ומטעמה, שנמסר אתמול (א') לאנשי הקופה ולמשרדי הבריאות והאוצר.
וורמברנד היה מנכ"ל מאוחדת במשך שש שנים. בניגוד לחשדות משרדי הבריאות והאוצר, שעלו עם גילוי הגירעון בתחילת השנה, לפיהן וורמברנד חתם על הסכם ייצוב מולם רק חודש לפני כן, כשהוא יודע שלא יוכל לעמוד בו - הדוח אינו מצביע על כך.
בראיון ל"גלובס" אמרה באחרונה בעניין מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב-רוזנברג, שמונתה לתפקיד בינואר (עד יוני 2018, הייתה סמנכ"לית הכספים בקופה): "כשהגעתי למאוחדת שאלתי מה היקף הגירעון. זאב אמר: 'סיגל, אנחנו מסיימים ב-300 מיליון'. זו הייתה חריגה של כ-100 מיליון שקל מהיעד השנתי, שנתפסה כסבירה. אחרי כמעט שבוע הגיעו דוחות כספיים שהראו שהגירעון גבוה מ-400 מיליון שקל. אמרתי לזאב, 'תסתכל במספרים'. הייתי מאוד בלחץ. חיפשתי עם וורמברנד טעויות - נכנסנו לכמעט חמישה ימים שבהם הפכנו את כול המספרים. עברנו שוב על כול הקבצים והממשקים. זו לא הייתה טעות. נשמתי עמוק ואמרתי: 'טוב עכשיו צריך לראות מה עושים'".
את הדוח, שמבוסס על ראיונות עם הגורמים המעורבים ועל פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון והתכתבויות מייל, כתבו בחודשים האחרונים עו"ד רמי תמם (יו"ר), לשעבר חוקר ביחידת להב 433 במשטרה; איריס גינזבורג, בוגרת אגף תקציבים במשרד האוצר וסמנכ"לית הכספים לשעבר במאוחדת; ופרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל.
הדוח מתאר כרוניקה אשר במסגרתה, ככל שנוקפים החודשים ב-2018 - גירעון הקופה, כפי שמעריכים אותו המנכ"ל ואנשי הכספים - גדל והולך. בעוד סמנכ"ל הכספים דאז, רועי בן משה, מתריע על גירעון בהיקף מסוים, המנכ"ל וורמברנד ממתן את ההערכות ומכנה את בן משה "פסימי". כך למשל, באוגוסט 2018 הציג בן משה תחזית גירעון של 360-370 מיליון שקל, ואילו וורמברנד חלק על ההערכה והציג תחזית גירעון בהיקף של 270 מיליון שקל. עוד כתוב בדוח, שאחת מחברות ועדת הכספים בדירקטוריון, אמרה במועד זה: "התחושה היא שהולכים להתנגש בקיר ולא יודעים אם הברקסים עובדים".
באוקטובר, תחזית הגירעון של בן משה היא של כ-370 מיליון שקל ואילו וורמבנרד מציין שהוא "הרבה יותר אופטימי" והתחייב לכך שהגירעון לא יעלה על 300 מיליון שקל. יו"ר הוועדה, שהוא גם יו"ר הדירקטוריון, אייל גבאי, הציע למנות חשב מלווה למחוז מרכז של הקופה, שם הגירעון גדול במיוחד, ומתריע על כך שגיוס כוח האדם לקופה לא נעצר, אך וורמברנד אומר שאין צורך בחשב מלווה. בדצמבר, הדירקטוריון ובן משה מביעים דאגה עמוקה מהשתלשלות העניינים, ווורמברנד אומר ש: "אם תהיה חריגה של 10-15 מיליון שקל זה לא סיפור גדול".
הסיבות האובייקטיביות לכך שהגירעון תפח במידה כה רבה ב-2018 נסקרו בעבר בידי וורמברנד ורגב-רוזנברג: חתימה על הסכם קיבוצי מול העובדים (100 מיליון שקל בשנה); מערכות טכנולוגיות חדשות שהוטמעו (40 מיליון שקל בשנה); רכש מבית החולים אסותא-אשדוד, שהקופות לא קונות בו בהנחות, והוצאות גבוהות על טיפולים המוצעים דרך הביטוח המשלים. הייתה גם הרכישה של 40% מרשת בתי החולים הפרטית נארא בסכום של כ-100 מיליון שקל - רכישה שנחתמה סופית בפברואר השנה, ושהותנתה בכך שמאוחדת תחתום על הסכם הייצוב, בגובה 540 מיליון שקל לשלוש שנים.
"המנכ"ל - אדם דומיננטי מאוד"
בשורה התחתונה, לצד הביקורת החריפה שהוועדה מפנה כלפי וורמברנד, היא מייחסת אחריות למצב גם לדירקטוריון הקופה, שלא פיקח על המתרחש במידה מספקת, וכן לרגולטור - משרדי הבריאות והאוצר. לפי הוועדה, המפגשים של מאוחדת עם הרגולטור, שנערכו בעיקר בציר מנכ"ל-אוצר, לא תועדו בכתב, וכן הערכת הגירעון שדווחה לאוצר והייתה גבוהה מהמצופה, לא זכתה למשוב.
הוועדה גם טוענת שהעובדה שהאוצר כרך את הרכישה של 40% מרשת נארא בידי מאוחדת, בחתימה על הסכמי הייצוב, הייתה שגויה, "כי הקופה נאלצה לשקול שיקולים שונים שאינם בהכרח קשורים במישרין להסכם הייצוב". במילים אחרות, ייתכן שהוועדה חותרת לכך שבגלל שמאוחדת רצתה מאוד לרכוש את נארא, כך שסוף סוף יהיה בידה בית חולים משלה, היא העדיפה "לעצום עיניים", נוכח הגירעון התופח. מבחינת האוצר, הסיבה לכך שנארא נכרכה בהסכם הייצוב, נבעה מרצונו לוודא שמאוחדת מסוגלת תקציבית לעמוד ברכישה.
הוועדה מסיקה ומסכמת שמהחומרים שהובאו בפניה, וורמברנד מצטייר כ"אדם דומיננטי מאוד, שנתפש בידי המנהלים ונציגי הממשלה כבעל ניסיון רב...וניכר שלאורך מרבית התקופה הדירקטוריון העדיף את תחזיותיו על פניו תחזיות אחרות שהושמעו בישיבות". סמנכ"ל הכספים דאז, בן משה, אמר בראיונות עם אנשי הוועדה שוורמברנד חזר והעיר לו שהוא "פסימי מדי, ומפחיד את הדירקטוריון". לדבריה, רק כאשר הפער בין תחזיותיו של בן משה לאלה של וורמברנד הפך מהותי מאוד, "ביקש הדירקטוריון להיכנס לעומק הנתונים".
לאור הנסיבות האלה, הוועדה ממליצה על יתר מעורבות של הדירקטוריון בהתנהלות תקציב הקופה וכן על הידוק הבקרה על הקופה מצד הרגולטורים. היא גם מעירה שהשיטה הקיימת של תקצוב הקופות באמצעות הסכמי ייצוב בדיעבד - לקראת סיום ההסכם, שנפרש על פני שלוש שנים - "עלול לתמרץ את הקופות להציג גירעון גדול יותר לצרכי משא-ומתן, במקום להוות תמריץ לעמידה ביעדים פיננסיים ואחרים".
זאב וורמברנד מסר בתגובה: "בשנתי האחרונה כמנכ"ל התבקשתי בידי הדירקטוריון לממש פרויקטים משמעותיים שעמדו על הפרק, כמו חתימה על הסכם עבודה קיבוצי, מעבר הקופה לרפואה דיגיטלית-היברידית, רכישה של בעלות בבתי חולים, וגם - חתימה עם משרד האוצר על הסכם ייצוב לשנים 2017-2019. קודם לכן, היה לי ניסיון חיובי בביצוע שני הסכמי ייצוב קודמים במאוחדת - לשנים 2013 ו-2014-2016. בהסכמים אלה הגיעה מאוחדת לביצועים שעלו על ביצועיהן של שתי קופות החולים הגדולות, כללית ומכבי.
}הסכמי הייצוב של קופות החולים מיועדים לקבוע את היקף התמיכה התקציבית של משרד האוצר בקופות החולים, כדי להקטין את הגירעון הצפוי שלהן, תוך שהקופות נדרשות לבצע צעדי התייעלות לשם הקטנת גירעונותיהן.
}לאחר משא-ומתן שנמשך כחצי שנה בשנת 2018, חתמתי על הסכם הייצוב של מאוחדת בנובמבר 2018, זמן קצר לפני סיום תפקידי בקופה. בעת החתימה, הנתונים שהיו בפני, ואשר היו גלויים וידועים להנהלת הקופה, לוועדת הכספים של הדירקטוריון ולדירקטוריון כולו, כמו גם דווחו באופן מלא למשרדי הבריאות והאוצר, היו שהגירעון בשנת 2018 יסתכם בהיקף של כ-330 מיליון שקל. יחד עם 70 מיליון שקל שהיה הגירעון בשנת 2017, הגירעון של מאוחדת איפשר עמידה בדרישות של הסכם הייצוב.
"הסתמכתי בעת החתימה על הסכם הייצוב על כך שהקופה תבצע במלואן את תכניות ההתייעלות שהוכנו בעת כהונתי. הקופה ככל הנראה לא עמדה בכך בשנת 2019, לאחר פרישתי מתפקידי".
ממשרד האוצר נמסר: "קיבלנו לידנו את הדוח אתמול. נלמד אותו ונתייחס בהמשך".