בקבוקי מאוטאי / צילום: רויטרס
קוויצ'ו מאוטאי הסינית הפכה לחברת הליקרים בעלת השווי הגדול ביותר בעולם בזכות אלכוהול חריף מאוד שיכול לעלות קרוב ל-400 דולר לבקבוק.
המשקה הזה הוא באיג'יו, ליקר סיני בעל כמה וכמה גרסאות שמיוצר מהתססת סורגום או דגן אחר בבורות חימר או בוץ. הגרסה של מאוטאי, ששמה כשם החברה, מקושרת זה זמן רב למנהיגים הקומוניסטים של סין, אך הפכה לסמל סטטוס של הבורגנות החדשה בסין.
יש רק בעיה אחת: רבים חושבים שהמשקה הזה מגעיל.
"הטעם דומה מאוד לאתנול", אומרת ג'ני מיאו, חוקרת שוק בת 26 משנגחאי. בארוחות ערב עם לקוחות היא אמורה לעתים להשיק כוסות של מאוטאי, ואחר-כך היא לוגמת מים כדי לשטוף את הטעם.
המחיר של הליקר זה ממשיך להאמיר מעבר למה שאנשים חושבים שהוא שווה. היצרנית שלו שומרת על אספקה מוגבלת, ודרושות לה חמש שנים להכנת הסוג המפורסם ביותר, שנקרא "מאוטאי הפיה המעופפת". כך נוסקים מחירי מאוטאי ישן וחדש, וזו השקעה משכרת לספקולנטים סינים.
החברה ממליצה לבעלי חנויות לגבות 1,499 יואן, 213 דולר, לבקבוק של חצי ליטר מהמשקה הנקי, שהוא 53% אלכוהול. כמה חנויות בשנגחאי דורשות 2,800 יואן, כמעט 400 דולר, לבקבוק ואפילו יותר.
קין שיאלואו, שמנהל חנות אלכוהול בצ'נגשה, עיר במרכז סין, אומר שאזלו לו בקבוקי הפיה המעופפת. כשהשכר עולה, הוא אומר, אנשים יכולים לקנות משקאות טובים יותר - אבל הם שותים פחות. רוב לקוחות מאוטאי שלו הם יזמים עשירים. כמה מהם לא נוגעים במשקה אלא רואים בבקבוקים השקעה, בהנחה שמחירם יעלה.
שתיית האלכוהול היקר הזה קשורה לתפיסה הסינית של מוניטין או יוקרה בהיבט החברתי. שו יוהו, אנליסט בשנגחאי, אומר כי המשקה הוא כמו תיק יד של מעצב: הערך שלו עולה עם תג המחיר הגבוה.
"מאוטאי הוא המתנה הטובה ביותר לממונים עליך או למשפחתה של בחירת לבך", אם אתה רוצה להרשים את הוריה, הוא אמר.
טעם של מדלל צבע או נפט
הבאזז הזה עזר למניית קוויצ'ו מאוטאי הנסחרת בשנגחאי לנסוק השנה ב-97% לשווי שוק של כ-210 מיליארד דולר - הרבה יותר מהשווי של תאגיד המשקאות החריפים הבריטי דיאג'יו, היצרן של מותגים כמו וודקה סמירנוף וויסקי ג'וני ווקר, שנסחר ב-96 מיליארד דולר.
מתעבי המשקה אומרים כי הטעם מזכיר להם מדלל צבע או נפט ביתי, בייחוד הסוגים הזולים יותר. יש למשקה הרבה אוהדים אמיתיים, שמשבחים את המורכבות שלו ואת הטעמים הייחודיים.
מאוטאי מוגש בדרך-כלל בכוסיות זכוכית זעירות, עם כמה גרם מהמשקה. השוטים נלגמים בבת-אחת כדי להפגין כבוד למארח. הברכה המקובלת בסין לפני השתייה היא "גאן ביי", שפירושה "כוס יבשה".
בביקורו של ריצ'רד ניקסון בסין ב-1972, הוא השיק כוסיות מאוטאי עם ראש הממשלה צ'ו אנלאי.
כמה שנים מאוחר יותר, בניו יורק סיטי, הנרי קיסינג'ר אמר למנהיג הרפורמות בסין דנג שיאופנג כי "הוא שתה כה הרבה מאוטאי בדיוניו עם מנהיגי סין, שהוא ניהל את הדיונים בסינית", לפי אתר הממשל האמריקאי. הוא הוסיף כי "אם נשתה מספיק מאוטאי, נוכל לפתור כל דבר".
ויולט ינג, מומחית תקשורת בת 32 בשנגחאי, אומרת כי אנשים בגילה לא שותים בדרך-כלל מאוטאי. המשקה הזה מועדף על-ידי מבוגרים יותר שמפתחים אולי הערכה גדולה יותר לטעמים מורכבים עם הגיל.
"זה שורף בפה", אומרת ינג, שיכולה לרוקן לפה עד עשרה שוטים של מאוטאי, אבל רק אם היא אוכלת משהו לפני כן. היא שותה בחתונות של חברות ובארוחות ערב עסקיות. "מהגרון עד החזה יש לך תחושת שריפה".
מחקר שוק של חברת ייעוץ סינית (Daxue) מהשנה שעברה מצא כי צעירים מעדיפים משקאות חריפים פחות, כמו יינות ובירה, ורבים חושבים שבאיג'יו מיושן ולא טעים, או שיש להם מעט הזדמנויות לשתות אותו.
שוק מפותח של הימורים
אבל השיגעון של המשקה היקר הוביל לכל מיני חיפושי רווח קל, מהימורים בשוק המניות עד צבירת בקבוקים וסתם הונאה. המשטרה פעולה נגד יצרני זיופים של הדבר האמיתי, וחברת מאוטאי הזהירה את המפיצים שלה שלא ליצור מחסור בשוק על-ידי צבירת יותר מדי מלאי.
בחנות החדשה של רשת מרכולי קוסטקו האמריקאית בשנגחאי, הצרכנים עומדים שעות בתור כדי לקנות מאוטאי ב-213 דולר לבקבוק של חצי ליטר. הם מוגבלים לבקבוק אחד ביום לבעל כרטיס מועדון בחנות. כמה מהם מוכרים אחר-כך את הבקבוק ב-284 דולר למתווכים, שיכולים עדיין למכור אותו ברווח לחנויות אחרות או לצרכנים פרטיים.
משתמש אחד של ווייבו, טוויטר הסינית, אמר שזהו מקרה של "בגדי המלך החדשים", למרות שידידים רבים שלו צוברים את המשקה.
חוקרת השוק מייאו אמרה שהיא חשה פעם גועל אחרי שתיית שלוש כוסיות מאוטאי. למרות זאת, היא השקיעה 5,000 יואן בקרן נאמנות שמתמקדת במניות של משקאות חריפים כולל מאוטאי. "למרות שאני באמת שונאת את זה, כל החברים שלי אומרים שמניות מאוטאי יעלו", היא הסבירה.