גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעבור מיליארד דולר: המהלך של מלינדה גייטס

מלינדה גייטס הודיעה כי היא מתכוונת להשקיע סכום אגדי לקידום שוויון מגדרי בעשור הקרוב

מלינדה וביל גייטס /  צילום: Gettyimages ישראל
מלינדה וביל גייטס / צילום: Gettyimages ישראל

"רק בעוד 208 שנים נזכה להשיג שוויון מגדרי בארה"ב, על פי הניתוח של הפורום הבינלאומי לכלכלה", כך פתחה מלינדה גייטס את הקמפיין שלה לקידום שוויון מגדרי, Equality Can't Wait, No Joke, בהשתתפות מיטב הקומיקאים האמריקאים באוגוסט האחרון. זה היה הפרומו לקראת ההכרזה הגורפת שלה החודש בטוויטר, שלפיה הקרן הפילנתרופית שלה ושל בעלה, ביל גייטס, יחד עם חברת ההשקעות שלה Pivot Ventures, מתכוונות להשקיע בעשור הקרוב מיליארד דולר בקידום שוויון מגדרי בארה"ב. "אני רוצה לראות יותר נשים מקבלות החלטות, שולטות במשאבים ובעיצוב מדיניות", הצהירה.

גייטס, 55, מציגה נתונים מדאיגים מסקר שנערך בקרב 8,500 גברים בחודש מרץ האחרון - כ-47% מהם טוענים שפערי שכר בין גברים לנשים הם המצאה של גופים שונים לצורך קידום אג'נדה פוליטית. מתוכם, 28% מבני ה-18-34 חושבים שפערי השכר הם בעצם פייק ניוז. "זה רק מנציח את הבעיה, אישה מרוויחה 81 סנט על כל דולר שגבר מרוויח", היא קובעת.

ניכר ש-2019 היא השנה שלה, שנה שבה היא נוכחת, כותבת ומתראיינת על הקרן הפילנתרופית שלה ושל ביל ועל האוטוביוגרפיה שלה 'The Moment Of Lift'. הספר, שלפי ה'ניו יורק טיימס' הפך לרב מכר, מתייחס ברובו לפעילות שלה ב-20 השנים האחרונות בעמותה, שבמסגרתה פגשה נשים מרחבי העולם, לרבות אפריקה והודו, והגיעה למסקנה שהעצמת נשים יכולה לשנות את העולם.

בספר היא מספרת איך ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד האנשים העשירים ביותר בעולם, החליט לקחת חלק בהסעות הבוקר של ילדיהם. יומיים בשבוע הוא היה אחראי לקחת אותם לבית הספר, דבר, שלטענתה, השפיע על יתר האבות שראו בו דוגמה, וגם על הנשים, שטענו בפני בני זוגן שאם ביל יכול להסיע בבוקר לבית הספר, גם הם יכולים.

הספר והחשיפה הציבורית מגיעים לאחר שנים רבות שבהן נמנעה מאור הזרקורים. אולי משום כך, דמותה של גייטס די מעומעמת. היא שומרת בקנאות על פרטיותה, וגם בספרה היא לא ממש נחשפת. בכל פעם שהיא צריכה לספר על חייה, היא מתייחסת לעצמה רק במסגרת מערכת היחסים שלה עם ביל, וכמעט שאינה מדברת על עצמה כאינדיבידואל.

היא נולדה למשפחה אמריקאית קתולית מהמעמד הבינוני, בדאלאס שבטקסס. אמה לא למדה בקולג', ואביה היה מהנדס. הם הקדישו את חייהם לארבעת ילדיהם במטרה שכולם ירכשו השכלה, ויתחילו את חייהם עם הזדמנויות שוות. גייטס, שבצעירותה נמשכה למחשבים ואף זכתה בתחרויות מתמטיקה, סימנה לעצמה מסלול ברור לתואר ראשון במדעי המחשב ולאחר מכן המשיכה מיידית לתואר שני במינהל עסקים.

עם סיום לימודיה ב-1987, שלחה קורות חיים והתקבלה למיקרוסופט כמנהלת מוצר. לימים היא הכירה את ביל, מייסד החברה והמוח המוביל. לאחר כמה מפגשים אקראיים, הם התחילו לנהל מערכת יחסים במקביל לתפקידה בחברה. השניים נישאו לאחר כשש שנים (ב-1994), ועם לידת בתם הבכורה ב-1996, גדעה גייטס את הקריירה ובחרה לגדל את שלושת ילדיה באחוזה שלהם שעל גדת אגם וושינגטון.

מאז שנת 2000 היא עומדת יחד עם ביל בראש קרן הצדקה שייסד, אשר מתמקדת בצמצום הפערים בתחומי הבריאות והמשפחה באפריקה ובהודו. הם יצאו אז בהכרזה שהקרן תחזיק מזומנים בהיקף של יותר מ-28 מיליארד דולר, סכום ששווה לתקציב הארגון הבריאות העולמי. אחד המשקיעים הבולטים בקרן הוא וורן באפט, הנחשב חבר קרוב של הזוג. נכון להיום הקרן מחזיקה הון של כ-42.3 מיליארד דולר, ומדורגת כקרן הפרטית העשירה בעולם.

מעורבותה של גייטס בקרן הפכה אותה למבוקשת בקרב מוסדות כלכליים רבים. היא גם זכתה בפרסים ובעיטורי כבוד בעקבות הפרויקטים לקידום סוגיות בריאות, חיסונים ופתרונות לבעיית האיידס בקרב אוכלוסיית העולם השלישי.

במאי האחרון היא התראיינה לאופרה ווינפרי ונשאלה האם במסגרת העבודה המשותפת שלה עם ביל, הוא המוח והיא הלב. "זה פשוט שטויות", ענתה, "לביל אכן יש מוח מבריק, אבל נחשו מה? גם לי יש. בנוסף, יש לי לב גדול באמת, אבל נחשו מה, גם לבעלי יש לב ענק".

"אנחנו רק מתחילים להבין את הצרכים". מלינדה גייטס / צילום: Gettyimages ישראל

מתייחסת רק לשוליים

כבר ביום הולדתה ה-50 הכריזה גייטס כי היא מתכוונת להשקיע בחברות המנוהלות על ידי נשים, או שיש בהן לפחות 40% נשים חברות הנהלה. אך מה עומד מאחורי ההצהרה שלה בדבר ההשקעה העצומה בשוויון מגדרי? עד כה, לא נראה שהיא מגובה בתוכנית היערכות מסודרת. כשנשאלה איך היא הולכת לתקוף את הנושא, היא קצת התחמקה והציגה את התובנות שאספה לגבי נשים חסרות השכלה ואמצעים, אך לא ביחס למתרחש בעולם העסקי, הפוליטי והחברתי המערבי. היא לא מציגה תובנות או כלים שיכולים לסייע לנשים בעולם הקריירה והעבודה. אולי בגלל שהיא לא סללה את דרכה כמו נשים אחרות, שפרצו דרך קריירה, אלא בחרה בתא המשפחתי לאורך השנים, כקריירה עיקרית.

יש שמבקרים את הספר על כך שהוא מוצג מנקודת מבט של אישה לבנה, עשירה ומצליחה, שמתייחסת רק למידע שנאסף בקרב האוכלוסיות החלשות והשוליות ביותר בעולם. "לא משנה היכן נולדת, החיים שלך יהיו קשים יותר כילדה", מצהירה גייטס. למרות זאת, באחד הראיונות שלה ב-Harvard Business Review, התעקשה המראיינת ושאלה את גייטס מהן התוכניות הספציפיות שהקרן הציבה במסגרת התרומה המיועדת של מיליארד דולר, כדי להעצים נשים במדינות מתפתחות.

"אהיה גלויה איתך", ענתה גייטס בנחישות, "אנחנו רק מתחילים להבין את הצרכים בשטח. זה מתחיל במחסומים שנשים מתמודדות איתם, כך שבמדינות שונות זה יכול להיות נישואים בגיל מאוד צעיר. לכן, חלק מהדברים הספציפיים שאנו עושים הוא להשקיע מוקדם בתכנון המשפחה, באמצעי מניעה. אחד הדברים שאנחנו כמעט מקבלים כמובנים מאליהם בארה"ב הוא הגלולה, שאפשרה לנשים לתכנן את חייהן, אופציה שלא קיימת במדינות העולם השלישי".

לא כולם מתלהבים מהאג'נדה שלה. גייטס ספגה במהלך השנים הרבה ביקורת על החדרת אמצעי המניעה בקרב נשים באפריקה, מארגונים קתוליים שמלינים על ההתערבות שלה בילודה. במשך השנים גם נשמעת ביקורת נוקבת על הקרן של בני הזוג, שמכונים 'האלוהים החדשים', ונולד המושג 'פילנתרוקפיטליזם', בעקבות המיליארדרים שהחליטו להתערב בהתרחשויות העולמיות כאג'נדה, ולא באמת כמתן צדקה. הטענה היא שמדובר בקבוצה קטנה של תורמים פרטיים שממלאת תפקיד מוגזם בקבלת החלטות בנושאי מדיניות לאומית וגלובלית, ושהיוזמות שלהם מכוונות בעיקר למטרות רווח ומינוף.

לשנות את חוקי העבודה

ומה צפויים להיות האתגרים שלה בארה"ב? "כשאישה צעירה מסיימת את לימודי הקולג', היא רוצה לשאת את עיניה לדוגמאות מופת נשיות על מנת לקבל מוטיבציה", אומרת גייטס, "ומסתבר שיש אולי כמה נשים בודדות, שניתן לספור על יד אחת, שיכולות להוות מודל לחיקוי. אין כמעט מנהיגות בשום תחום. לא בהייטק, לא בתחומי ההנדסה והכספים, וכמובן שגם לא בפוליטיקה ובזירה המתוקשרת. כך שלבחורות, בשלב שבו הן צריכות לקבל החלטות בנוגע לקריירה ולעתידן, אין ממש לאן לשאוף. זה יוצר חסם ומעכב התפתחות".

לדבריה, הסטטיסטיקות מראות ש-80% מהנשים יעזבו מקומות עבודה שבהם הן מרגישות מאוימות או מושפלות על ידי גברים, גם אם זאת משרת חייהן והן מתוגמלות היטב. "צריך להוריד את המחסומים הללו, לחוקק חוקים בנושא ולייצר רשת תמיכה. למרות שאנחנו בשנת 2019, חוקי העבודה בארה"ב הם אותם חוקים שנקבעו לפני עשרות שנים, עוד מהתקופה שבה נשים נשארו לטפל בילדים ובמשק הבית. דבר פעוט, כמו ביטוח בריאות, חל רק על הגבר העובד, וכך אשתו נתונה לחסדיו, ויכולה לממש את זכויותיה רק דרכו".

עוד כתבות

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח בעליות שערים ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד