גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רגולציה עולמית תסייע למשבר האקלים?

שינויי האקלים דורשים התנהלות חכמה ולא רק סיסמאות. אסור שמדיניות פופוליסטית תפגע בעניים ביותר בעולם

שריפות ביערות האמזונס, ברזיל / צילום: רויטרס
שריפות ביערות האמזונס, ברזיל / צילום: רויטרס

שינויי האקלים הם אתגר ענק, היום ובעתיד. אמנם הידע על הנושא לוקה בחסר, אך ידוע שפעילות תעשייתית ופליטת גזי חממה לאטמוספירה משפיעות עליהם. דוח "הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים" (IPCC) מראה, שעד 2050 תעלה הטמפרטורה במעלה-מעלה וחצי ביחס לטרום המהפכה התעשייתית, דבר שיזיק לאזורי חוף ולמקומות חמים, ויסייע לאזורים הרריים קרים. היות שאיני מדען אקלים, אקבל את הדוח כלשונו, ואתייחס לעניין אחר.

לעומת הקונצנזוס של השפעת האדם על האקלים, אין קונצנזוס כזה לגבי יכולתנו למתן את ההשפעה על-ידי רגולציה בינלאומית. הדוחות עוסקים בסיכויים ובטווחי טעות אדירים, ואלו גבולות הידע שלנו. ייתכן שתוטל רגולציה דרקונית, ונגלה שהשפעתה על הטמפרטורה זניחה. מנגד, מה שרגולציה עולמית תעשה הוא לפגוע קשות במדינות מתפתחות ובעניים ביותר בהן.

סין תורמת כ-30% מפליטות הפחמן הדו-חמצני. הודו, כ-7%. אם תיושם רגולציה עולמית, מדינות אפריקה שעוברות מהפכה תעשייתית ייתקלו בחסם התפתחותי. משנת 2000, צנח העוני הקיצוני בעולם מ-30% לכ-10%, בעיקר בשל התיעוש באסיה ובאפריקה. רגולציה דרקונית תעצור זאת, ותדרדר מיליונים לעוני, לרעב ואף מוות.

קל לדון ברגולציה במדינה עשירה ומשגשגת כשבדיה, אך לא במדינות המתפתחות. מבחינתן, חשמל יקר יותר ודרישות רגולטוריות מחמירות אומרים ייצור פחות משתלם, שיוביל לקריסת תעשיות ומפרנסים שהתקיימו מחקלאות. התעשיות הן נתיב ליציאה מהעוני שנמשך מאות שנים.

אז למה לא להטיל רגולציה סביבתית בעיקר על מדינות עשירות? כי בעיות גלובליות דורשות פתרונות גלובליים. הטלת רגולציה שונה תגרום לחברות המזהמות במדינות מפותחות עם רגולציה מחמירה, לעבור למדינות מתפתחות עם רגולציה מקילה, כפי שקורה היום. הדבר יחמיר יותר את הבעיה, כי מדינות כמו סין מעדיפות את הפיתוח הכלכלי על רווחת התושבים באזורים התעשייתיים, דבר שמוביל לזיהומים ולמות 1.6 מיליון סינים בשנה ממחלות זיהום אוויר, עניין שלא יעבור במדינה מערבית.

היות שהטלת מערכת רגולציה עולמית אינה פרקטית, ועלולה להיות קטלנית לחלשים, מה ניתן לעשות?

1. לעודד ייצור אנרגיה כלכלית וירוקה כמו אנרגיה גרעינית. לצערי, אנרגיה יעילה שאינה פולטת פחמן דו-חמצני גורמת ל"פניקת גרעין" חדשה. אולי בהשפעת הסדרה "צ'רנוביל", שמתארת מחדלים וזלזול בחיי אדם בהתמודדות עם האסון בכור הגרעיני שהתפוצץ בבריה"מ. יישום סביר של אנרגיה גרעינית במערב, מראה תמונה אחרת. בעשרות השנים האחרונות, מתו בעולם 36,000 איש על כל 1,000 טרהוואט של ייצור חשמל מנפט, ו-100,000 על כל 1,000 טרהוואט של ייצור חשמל מזהם מפחם.

מנגד, בהיסטוריית האנרגיה הגרעינית נהרגו 90 איש בלבד על כל 100,000 טרהווואט. כלומר, הזיהום הפחמי קטלני פי 1,100 משל אנרגיה גרעינית, כולל האסונות (האסון בפוקושימה גרם למקרה מוות אחד). למרות היעילות והבטיחות, רק 5% מהאנרגיה העולמית מיוצרים מאנרגיה גרעינית, ו-60% מפחם ומנפט. בישראל יש שתי תחנות פחם באשקלון ובחדרה, ואין אף כור גרעיני לאנרגיה.

2. ללחוץ על מדינות להפסיק לסבסד ייצור דלק מזהם. מדינות רבות מעניקות סובסידיה לדלק, מטעמים סוציאל-פופוליסטיים. ליטר דלק באקוודור עולה 49 סנט (1.7 ש"ח) ובוונצואלה 1.5 סנטים (5 אגורות). בעוד שהטלת רגולציות מיוחדות על מדינות מתפתחות היא פוגענית, צעד ראוי יהיה לחץ בינלאומי להפסקת הסובסידיה לתעשיות מזהמות. נציין, שהמיסוי על דלק בישראל מאוד גבוה - אנחנו במקום השביעי בעולם במחירי הדלק. 

3. ליצור סחר בינלאומי חופשי, שייעל את ייצור מוצרי הצריכה, ויאפשר עלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות וצמצום הזיהום העולמי. ככל שהכלכלה העולמית תבריא, תתחזק ותצמח, כך תוקל ההתמודדות עם שינויי האקלים. היום, היכולות להתמודד עם אסונות טבע אדירות לעומת העבר, בזכות הצמיחה הכלכלית והטכנולוגית. בשנות ה-20 במאה הקודמת, על כל 100,000 איש בעולם, נהרגו 45 אנשים מאסונות טבע. בעשור האחרון, צנח השיעור ב-97%, ל-1 ל-100,000. כיום, עיקר המוות מאסונות טבע נגרם מרעידות אדמה. ככל שהכלכלה, הטכנולוגיה והתשתיות יצמחו, יתפתחו ויתחזקו, כך נתמודד באופן רציונלי ואפקטיבי עם האתגרים שהעתיד האקלימי צופן בחובו.

זעקות שבר לא יספיקו להתמודד עם משבר האקלים. צריך לבחון בחוכמה את הפעולות שלנו, לוודא שהן אפקטיביות, ולחשוב על הנזקים שעלולים להיגרם למוחלשים בעולם. ככל שנשכיל לקיים דיון פרודוקטיבי על המטרות והאמצעים, כולנו כאנושות נוכל לצלוח את משבר האקלים.

הכותב הוא פעיל חברתי וממייסדי תנועת "חופש לכולנו". מכהן ככלכלן במשרד "סמקאי אסטרטגיה בע"מ" 

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים