מחזיקים חשבון בנק לא מדווח בחו"ל? יש לכם הזדמנות אחרונה להצהיר עליו

בדצמבר 2017 פרסמה רשות המסים נוהל חדש של גילוי מרצון, בה יוכלו נישומים לתקן את דיווחיהם ולהצהיר את נתוני האמת של הכנסותיהם. בתמורה הבטיחה רשות המסים שלא לנקוט הליך פלילי נגדם, כמפורט בהוראות הנוהל.

נוהל "גילוי מרצון" אינו דבר חדש, ובעשור האחרון יצאה רשות המסים במספר מסלולים שונים במטרה לאפשר לנישומים לתקן את הצהרתם מבלי שייפתח נגדם הליך פלילי. כך למשל בנוהל שהיה תקף עד לסוף שנת 2018, ניתן היה לגשת למסלול גילוי מרצון בו לנישום לא היה צורך לחשוף את זהותו אלא רק לאחר אישורה של רשות המסים. מסלול זה זמנו תם, וכיום האפשרות היחידה במסגרת נוהל גילוי מרצון מחייבת את הנישום לדווח על הכנסותיו שלא דווחו בעבר ולשלם עליהן את המס.

מיותר לציין כי הגילוי חייב להיות גילוי מלא ובתום-לב, שכן בנסיבות מסוימות ההליך לא יאושר. בנוסף, לא ניתן יהיה לפנות להליך במקרה שבמועד הפנייה נערכת חקירה או בדיקה של משטרת ישראל או רשות המסים בעניינו של הפונה. כמו כן, אם במועד הפנייה נערכת חקירה או בדיקה של משטרת ישראל או רשות המסים בעניינו של הפונה בנוגע לרכושו ולנכסיו, רשות המסים עשויה שלא לאפשר את "הפטור" מהליך פלילי שנותן הגילוי מרצון. 

נוהל זה של גילוי מרצון אמור להסתיים בסוף השנה האזרחית הקרובה, וככל שרשות המסים תחליט שלא להאריכו, מדובר בהזדמנות אחרונה להצהיר על הכנסות אמת מבלי להיענש.

אך לא זאת בלבד - בעקבות אישור תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), תשע"ט-2019, בינואר האחרון, באמצעותן הוטמעו בדין הפנימי ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים שממשלת ישראל נטלה יחד עם עשרות מדינות נוספות, במסגרת הסכם ה-CRS (ראשי-תיבות של Common Reporting Standard), עשויה מדינת ישראל לקבל בזמן הקרוב מידע על אלפי אזרחיה המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בבנקים בחו"ל.

התקנות נותנות תוקף חוקי להוראות הסכם CRS ומחייבות גופים פיננסיים לספק מידע לרשות המסים בישראל על אודות אזרחי מדינות זרות תושבי ישראל, שתעביר גם היא המידע לידי רשויות המס במדינות השונות שהן צד להסכם. החקיקה זו היא בנוסף לחקיקת ה-FATCA שחלה בקשר עם ארה"ב.

חשוב לציין כי אין מדובר רק בחשבונות בנק פעילים, ורשות המס עשויה לקבל מידע גם על חשבונות שנסגרו לפני 10 ו-15 שנה.

לאחרונה הגיעו לידי מספר לקוחותינו פניות מבנקים בשווייץ המודיעים להם כי הם נדרשו על-ידי שלטונות המס בארצם להעביר מידע על אודות חשבונות בנק שבבעלותם או שהיו בבעלותם בעבר. במכתבים מציינים הבנקים כי אין באפשרותם להתנגד לבקשת רשות המסים השווייצרית ולמחזיקי החשבון מוצע לאפשר את העברת המידע או לחלופין להוכיח כי ההכנסה איננה חייבת במס בישראל. ללקוחות הבנק שמתנגדים להעברת המידע מוצע לשכור עורך דין שווייצרי לצורך התנהלות מול שלטונות המס בשווייץ. פניות אלה מלמדות כי יישום ההסכם החל, ומדובר בעניין של זמן עד שמדינות נוספות מלבד שווייץ יודיעו אף הן כי הן מעבירות את המידע לישראל.

לטעמי, סיום נוהל גילוי מרצון וקליטת הוראות ה-CRS אמורים להוות תמרור אזהרה לנישומים שטרם דיווחו על הכנסתם לרשות המסים, שכן ממש בקרוב המפלט החוקי האחרון ייסגר בפניהם.

הכותב הוא עורך דין במשרד גולדמן ושות' מומחה למיסוי ואיסור הלבנת הון ויו"ר (משותף) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין