פשיטת רגל / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רבות נכתב על חוק חדלות הפירעון החדש, שנכנס לאחרונה לתוקף, אלא שאחד ההיבטים הדרמטיים יותר של החוק עבר מתחת לרדאר - ההצפה הצפויה בלשכות ההוצאה לפועל. על רקע זה נמצאות לשכות ההוצאה לפועל בשביתה מזה למעלה בשבוע.
בהתאם להוראות החוק, הליכי חדלות פירעון של יחידים (מה שכונה בעבר "פשיטת רגל") בגין חובות בהיקף שאינו עולה על 150,000 שקל יוגשו ללשכת ההוצאה לפועל וככלל לא יידונו בפני הממונה על חדלות פירעון או בפני בית המשפט. לכאורה מדובר בהוראה טכנית במהותה, ואולם צפוי שיהיו לה השלכות מערכתיות לא מבוטלות.
כיום חלק ניכר מהתיקים שמתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל השונות הם בסכומים קטנים יחסית, ומבחינה כמותית קיימים חייבים רבים שהיקף חובותיהם אינו עולה על 150,000 שקל. אם בעבר חייבים אלה הסתפקו בדרך-כלל בצווי תשלומים במסגרת התיקים השונים, או במקרים מסוימים באיחוד תיקי ההוצאה לפועל - עתה יהיה להם תמריץ ברור לנקוט הליכי חדלות פירעון.
גם בעבר חוק ההוצאה לפועל איפשר בתנאים מסוימים לקבל הפטר מחובות, ואולם מדובר בהסדר שלא יושם בהיקפים נרחבים. ההסדר במסגרת חוק חדלות פירעון הוא הרבה יותר מובנה ומוגדר. החוק מאפשר לתת לחייב הפטר בתוך פרק זמן קצר יחסית, וזאת במסגרת "הסדר תשלומים" שנקבע בסמוך למועד תחילת ההליך.
למעשה, החוק מורה לרשם ההוצאה לפועל לקבוע דיון בנושא זה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, ובהמשך לכנס אסיפת נושים לשם דיון בהסדר. אומנם הנושים רשאים להתנגד להסדר, ואולם במקרים לא מעטים נושים נוהגים שלא להשתתף באסיפות כאשר מדובר בחובות נמוכים יחסית, וכך עשוי ההסדר לעבור, גם אם ההצדקה האובייקטיבית שלו מוטלת בספק. כמו כן עשוי להיווצר לחץ על נושים לתמוך בהסדר על-מנת להעביר אותו. גם במקרים שבהם הנושים יתנגדו להסדר, עדיין יחולו על ההליך ההוראות הכלליות של החוק בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של יחיד, אשר מקנות עדיפות ברורה לשיקום החייב והפטרתו מחובות בקלות יחסית.
יתרה מכך, לא אחת עולות בהליכי חדלות פירעון שאלות של הברחת נכסים או העדפת נושים, ואולם ספק באם ניתן יהיה לקיים דיונים מעמיקים בסוגיות אלה במסגרת לשכות ההוצאה לפועל. כך עלולים להיווצר מקרים שבהם יאושרו הסדרי תשלומים מהירים חרף מעשי הברחה או העדפה שבוצעו על-ידי החייבים.
נקודה נוספת נוגעת להגדרת "חדלות פירעון" בחוק החדש. חייב עשוי להיכנס להגדרה אם אין לו יכולת תזרימית לשלם את חובותיו במועד, וזאת גם במקרה שיש לו נכסים ששווים עולה על סך התחייבויותיו. כך יכולים להיווצר מקרים שבהם חייבים יגישו בקשות לפי החוק החדש, גם שעה שיש להם נכסים (למשך דירת מגורים) בשווי שעולה משמעותית על סך החובות.
החוק קובע כי ככלל הליך של חדלות פירעון יינקט בגין חובות שעולים על סך של 50,000 שקל, ואולם לרשם ההוצאה לפועל מוקנה שיקול-דעת לוותר על מגבלה זו, ולא מן הנמנע כי יהיו מקרים שבהם יינקט הליך כזה גם בגין חובות נמוכים יותר.
בהתאם לכך, ניתן להעריך כי לנוכח החוק החדש, כמות הליכי חדלות הפירעון של יחידים תגדל בצורה משמעותית ביותר. יתרה מכך, הזמן השיפוטי שצפוי להידרש לתיק חדלות פירעון כזה עולה משמעותית על הזמן שצורך תיק הוצאה לפועל "רגיל" או איחוד תיקים בהוצאה לפועל. מכאן שקיים חשש ממשי שרשמי ההוצאה לפועל שמונו לדון בהליכים אלה לא יעמדו בעומס. גם במזכירויות של לשכת ההוצאה לפועל צפוי להיווצר עומס כבד, ולא בכדי הכריזו כאמור עובדי ההוצאה לפועל על שביתה בדרישה להוספת תקנים.
לסיכום, אין זה סוד שהחוק החדש שינה את נקודת האיזון ונותן עדיפות לנושא שיקום החייבים על פני המטרה של החזר חובות. במקביל, לטעמנו החוק מעודד גידול של הליכי חדלות הפירעון, וזאת במיוחד כאשר מדובר בחובות בסכומים נמוכים יחסית. הליכים אלה יתנהלו בפני רשמי ההוצאה לפועל וצפויים להביא להסדרי חוב מהירים שעשויים לכלול תספורות משמעותיות, וזאת במקרים רבים מבלי לקיים דיון מעמיק ביכולות ההחזר האמיתיות של החייבים או בסוגיות של הברחות נכסים ו/או העדפות נושים.
הכותב הוא שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עורכי הדין סלומון ליפשיץ