ירושה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
התקשורת מפרסמת סטטיסטיקות בנוגע להיקף הגירושים בישראל חדשות לבקרים, אך סטטיסטיקה בנוגע להיקף הזוגות הפרודים אין. הסיבה לכך היא שאין הכרה פורמלית בחוק לסטטוס של "פרודים", כלומר זוגות הנשואים על הנייר בלבד אך לא מתגוררים ביחד ולא מקיימים חיי שיתוף אמיתיים כבני זוג. חוקים מסוימים מכירים בזכויות המגיעות לבני זוג פרודים שטרם התגרשו, לדוגמה חוק משפחות חד-הוריות או פקודת מס הכנסה, אך לא חוק הירושה.
חוק הירושה קובע מבחן פורמלי של קיום נישואים תקפים לצורך ירושת בן הזוג על-פי דין כאשר המנוח לא הותיר צוואה. המשמעות היא שאם בני זוג נמצאים בסטטוס של פרודים אך לא הסדירו את גירושיהם באופן פורמלי, או שהליכי הגירושים טרם הסתיימו, ואחד מהם הלך לעולמו - בן הזוג בנפרד ירש מחצית מעיזבונו, באותה מידה שבה היה יורש אותו בן זוג הנשוי באושר.
מצב משפטי זה גורר אחריו לא פעם עיוותי דין, שכן יש להניח כי במרבית המקרים רצון המת אינו להוריש לבן זוגו לשעבר, גם אם לא הוסדרו הגירושים באופן סופי. עיוות הדין עלול להיות קיצוני עוד יותר במקרים שבהם הגירושים לא הושלמו עקב התנגדות או חוסר שיתוף-פעולה מצד בן הזוג שנותר בחיים, כך שנגרם עוול כפול למנוח, גם בחייו וגם לאחר מותו.
פסק דין שפורסם השבוע מביא לביטוי קיצוני את העוול שיוצר המבחן הפורמלי של קיום נישואים חוקיים במקום בחינה מהותית של התקיימותם בפועל, כפי שנעשה לגבי זוגות ידועים בציבור.
בסכסוך שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע, הלכה לעולמה קשישה, שבבעלותה משק משותף עם בעלה. האישה אומנם הייתה נשואה לבעלה על הנייר מאז שנת 1954, אך למעשה אין מחלוקת כי בפועל בני הזוג לא חיו כבעל ואישה במשך עשרות שנים. האישה ככל הנראה לקתה בנפשה כבר בשנות ה-70, והבעל ביקש להתגרש ממנה, אך לא הצליח להשלים את הליכי הגירושים באופן פורמלי, אולי בשל המחלה. בשנת 1987 הבעל קיבל היתר לשאת אישה נוספת, ואכן נישא בשנית, אך כעבור זמן מה התגרש מהאישה השנייה, וכל השנים נותר נשוי לאישה הראשונה.
במשך שנים הבעל המשיך לתבוע גירושים, אך ההליכים לא התקדמו, וכבר בתחילת שנות האלפיים ילדיה של האישה מונו כאפוטרופוסים עבורה, כך שלא ברורה יכולת האישה והבנתה לשתף פעולה בנושא זה. המשק נותר בבעלות משותפת של הבעל והאישה, ושניהם המשיכו להתגורר בו, אם כי בנפרד, וכך גם שניים מילדיהם. כעת, משהלכה האישה לעולמה מבלי להותיר צוואה, תבע הבעל לרשת את חלקה - וזכה.
בית המשפט קבע כי גם אם במשך עשרות שנים הנישואים לא התקיימו בפועל, מאחר שהבעל נותר בן זוגה הרשום של המנוחה, הוא יורש את עיזבונה, וחוסר הפעולה של האישה, או ילדיה כאפוטרופוסים עבורה, להסדיר את הגירושים עוד בחייה, עומד כנגדם.
מנגד קבע בית המשפט כי האישה, או יותר נכון ילדיה כיורשיה, לא יוכלו ליהנות מקבלת מחצית הרכוש הרשום על שם הבעל ומגיע לאישה מתוקף הנישואים, מאחר שלצורך חלוקת המשאבים, בדיקת התקיימותו של קשר זוגי היא דווקא מהותית ולא פורמלית, וכך נותרו הילדים קרחים משני הצדדים.
הצעת חוק לתיקון מבחן הנישואים הפורמליים בחוק הירושה תלויה ועומדת מזה שנים רבות במסגרת חוק כולל להסדרת דיני הממונות, אך השלמתה אינה נראית לעין. עד אז הפתרון למצב משפטי בעייתי זה הוא לדאוג לכתוב צוואה מעודכנת המדירה את בן הזוג לשעבר כבר בסמוך לפרוץ הסכסוך, ולא להמתין למועד הגט עצמו.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il