גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר מיוחד של גלובס ומכון "שילוב": שליש מהציבור לא מאמין לפרקליטות, לבתי המשפט או למשטרה

44% מהנשאלים בסקר שבוצע עוד לפני פרשת הטרדת עד המדינה ניר חפץ דיווחו כי בשנה האחרונה ירד האמון שלהם במערכת המשפט, 43% דיווחו על מידת אמון נמוכה במשטרה, ו-71% מהציבור תומך בהוספת חזקת החפות לכל פרסום ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד 

פרקליט המדינה, שי ניצן, מחליף מפכ"ל משטרת ישראל, מוטי כהן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר
פרקליט המדינה, שי ניצן, מחליף מפכ"ל משטרת ישראל, מוטי כהן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר

לאחר שהפסיד לבנימין נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה ב-1996, צרב שמעון פרס בתודעה הישראלית את האמירה לפיה "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות". מאז אותה אמירה אף הספקנו לחזות כאן אצלנו בפליק-פלק של "המחנה הציוני" שהפסיד לליכוד בבחירות 2015, על אף יתרונו המתמשך בסקרים שקדמו להן; ובארה"ב, יעבור זמן רב עד שאנשים ישכחו את כישלונם של הסוקרים בחיזוי נצחונו של דונאלד טראמפ על הילארי קלינטון במרוץ לנשיאות ב-2016.

לסקר המלא לחצו כאן

פתיח זה לא שואף להפחית מתוצאות הסקר שמובא כאן, אלא מציע לכולנו - קוראים ככותבים - לקרוא את ממצאיו בזהירות הנדרשת. בדומה לשאלונים אחרים, תוצאותיו של סקר זה משקפות תמונת מציאות נכון לרגע בו בוצע, ולא מעבר לכך. במקרה של הסקר אף חשוב לציין כי בשבועיים שחלפו מאז הוא נערך ב-24-23 באוקטובר, אירע מופע ציבורי שעשוי היה להשפיע על תוצאותיו - נאומו האחרון של שר המשפטים אמיר אוחנה, בו תקף את "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות".

עם זאת, חשוב גם לקחת את נאומו של השר אוחנה בערבון מוגבל ולזכור כי השנה החולפת הייתה רצופה באירועים שהשפעתם על עמדות הציבור ביחס למערכת המשפט והצדק בישראל היא לא פחות מדרמטית.

שאלה 1: לא מאמינים באף מוסד 

 

אין אמונה במוסדות

כבר בראשית הסקר מתקבל איתות לעומק המשבר. התשובה שזכתה לשיעור המשיבים הגבוה ביותר בשאלת דירוג המוסדות הייתה "אף אחד מהם". הדבר מלמד על עוצמת הרגש השלילי הקיימת בציבור, ויש לציין כי משיבים שהגדירו עצמם כימנים ציינו זאת באופן מובהק יותר ביחס לאחרים. ממצא זה בולט במיוחד לאור העובדה ששלושה מוסדות הוצגו למשיבים בסדר משתנה.

רוצים לשמוע עוד על הנושא? האזינו לפודקאסט: כך נסדק אמון הציבור במערכת המשפט 

בחינת המוסדות שבכל זאת זכו לאמון, תוך פילוח עמדתם הפוליטית של המשיבים, מראה כי היחידים שניצבים במרכזה של חלוקה מובהקת בין ימין ושמאל הם בתי המשפט. אלה זוכים לאמון גבוה יותר בקרב מי שהגדירו עצמם ב"מרכז ובשמאל" לעומת אלה ב"ימין".

בחברה הישראלית שמבוססת על סטיגמות, נתון זה לא אמור להפתיע איש, אולם החיבור של שני הממצאים האלה יחד מייצר תמונת ראי שקשה שלא להביט בה.

עוד כתבות בפרויקט:

המשרוקית של גלובס: חמישה מיתוסים על מערכת המשפט והאמת מאחוריהם

חזקת החפות היא תפיסת עולם. לא רק מצב משפטי

היצרים, העימותים והדילמות: השנים הסוערות של פרקליט המדינה

מרות דוד, דרך רומן זדורוב ועד לרה"מ בנימין נתניהו: מסע לשורשי אובדן האמון במערכת 

פרופ' יוג'ין קנדל: "יש חוסר אמון בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב"

מהו חלקה של התקשורת בשחיקת האמון במערכת המשפט?

שאלה 2: פילוג במידת האמון במערכת המשפט

מערכת המשפט זוכה לאמון יחסי_2

למרבית הציבור הישראלי יש דעה מוצקה על מידת האמון שהוא נותן למוסדות שלטון החוק כאשר 35% מהנשאלים דיווחו על מידת אמון גבוהה או גבוהה מאוד ו-31% על מידת אמון נמוכה או נמוכה מאוד. ירידה עמוקה יותר לפילוח תוצאות הסקר מלמדת כי המובהקות הסטטיסטית לא שוכנת רק בקטבים האידאולוגיים של המחנות הפוליטיים, אלא גם בקרב מי שהגדירו עצמם "ימין מתון" ו-"שמאל מתון". בשמאל, 55% העידו על עצמם כ"בעלי אמון גבוה מאוד" במערכת המשפט, ובאופן דומה גם בשמאל המתון (43%) ובמרכז (42%). בימין המתון ובימין הסתפקו ב-27% וב-23% בהתאמה.

מעברו השני של המתרס, פילוח המשיבים "בעלי מידת אמון נמוכה" במערכת המשפט מראה כי 44% בימין ו-39% בימין המתון העידו על עצמם ככאלה, בעוד שבמרכז ובשמאל (20%), ובשמאל המתון (15%). שיעור זה היה נמוך יותר באופן מובהק.

שאלה 3: לא מאמינים במשטרה 

משבר אמון במשטרה

בהלימה לתוצאות השאלה הראשונה לפיה שיעור האמון הכללי בבתי המשפט גבוה מזה שבמשטרה (26% מול 5% בהתאמה), המשטרה נמצאת בפיגור גם כשהיא בתחרות מול עצמה. בעוד שהאמון בבתי המשפט נחלק באופן כמעט שווה בין מידת אמון גבוהה (35%), בינונית (32%) ונמוכה (31%), המשטרה זוכה לשיעורים דומים של אמון במידה בינונית ונמוכה (38% ו-42% בהתאמה). כמה העידו על מידת אמון גבוהה במשטרה? 18% מכלל המשיבים, פחות מחמישית מהמדגם.

שאלה 4: כולם מסכימים - בישראל קיימת אכיפה בררנית 

מטילים ספק בשיקול הדעת

עד כה, תוצאות השאלות הוכיחו מובהקות לכאן או לכאן והממצאים התאימו לתפיסות רווחות בציבוריות הישראלית. העובדה כי בתשובות לשאלה הזו אין מובהקות, ושלפי כל הפילוחים - המגדריים, הדתיים, הפוליטיים, הגיל או ההשכלה של המשיבים - כולם מסכימים עם הטענה שבישראל קיימת אכיפה בררנית, הם ממצאים שקשה להתווכח איתם.

בתוצאות הכלליות נרשם יתרון גדול מאוד לטענה כי קיימת במידה רבה אכיפה בררנית (45%), וכך גם בכל קבוצות המשיבים השונות; בימין (49%) ובשמאל (41%), בקרב החרדים (52%), וכן בקרב החילונים (45%). המשקל היחסי של טענה זו גם היה גבוה ביחס לטענות שהיא קיימת במידה בינונית (27%), או אפילו במידה מעטה/כלל לא קיימת (15%).

חשוב לציין כי הנוסח שבו הוצגה למשיבים שאלה זו התמקד בעצם הפעלת שיקול-דעתם של גורמי אכיפת החוק בעבודתם, ולא בשאלה אם שיקול-דעתם מוטה משיקולים אישיים, או חלילה כתוצאה משחיתות. הנחת יסוד היא שגורמי אכיפת החוק מפעילים בעבודתם שיקול-דעת - אך אם הדבר מתבצע באופן שמפלה ללא הצדקה עניינית בין מקרים בעלי מאפיינים דומים, הרי שזו ההגדרה של אכיפה בררנית.

שאלה 5: לא מאמינים באף אחד 

נשיאת העליון זוכה להכי הרבה אמון

בדומה לאיתות למשבר האמון שהתקבל בשאלה הראשונה, גם כאן התשובה "אף אחת מהם" הייתה הרווחת ביותר. פילוח הנסקרים אף מראה כי הימין, והימין המתון גם כן, השיבו כך בשיעור גבוה יותר באופן מובהק ביחס לאחרים. כפי שהוצג בשאלות הראשונות, קיים קשר בין דתיות והשקפת עולמם של המשיבים לבין אמונם במערכת המשפט, ובמקרה זה בנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. חילונים בעלי אמון בנשיאה נמדדו בשיעור גבוה יותר (48%) באופן מובהק ביחס למשיבים שהגדירו עצמם "חרדים", "דתיים", "מסורתיים דתיים" ו"מסורתיים לא כל-כך דתיים" (8%, 20%, 18% ו-24% בהתאמה). 

פרקליט המדינה שי ניצן זכה לאמון בשיעור גבוה יותר בקרב השמאל המתון והמרכז (25% ו-20% בהתאמה), אולם ככל שנעים ימינה ושמאלה לעבר הקטבים האידאולוגיים - האמון בו יורד.

ומה לגבי האיש שכולם ממתינים להכרעתו? אף שזכה לפחות אמון מהנשיאה חיות וליותר מפרקליט המדינה ניצן, הבשורה מבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא שהוא זוכה לרמת אמון כמעט זהה בין כל המשיבים בפילוח עמדתם הפוליטית. מאידך, אם מפגינים רבים מוצאים עצמם כיום בעברה האחד של כיכר גורן או בעברה השני, זה לא אמור להפתיע איש.

כך בדקנו

מערכת "גלובס" בחרה במכון המחקר "שילוב" לביצוע הסקר, בין היתר על רקע העובדה שהוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור גם בסקר הזה וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטית.

כל הסקרים שאנחנו מבצעים ב"גלובס" כוללים גם את החברה הערבית, וכך גם בסקר זה. מפאת מורכבות השאלון ואורכו, תורגמו השאלות גם לערבית.

הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק, נערך בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של הציבור בישראל, הכולל 600 משיבים בגילאי 18 ומעלה.

השאלון הופץ בתאריכים 23-24 באוקטובר 2019, לפני הגילויים האחרונים בעניין עד המדינה ניר חפץ, באופן אינטרנטי על-ידי iPanel. טעות סטטיסטית מרבית למדגם בגודל 600 היא 4% +. 

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"