גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר מיוחד של גלובס ומכון "שילוב": שליש מהציבור לא מאמין לפרקליטות, לבתי המשפט או למשטרה

44% מהנשאלים בסקר שבוצע עוד לפני פרשת הטרדת עד המדינה ניר חפץ דיווחו כי בשנה האחרונה ירד האמון שלהם במערכת המשפט, 43% דיווחו על מידת אמון נמוכה במשטרה, ו-71% מהציבור תומך בהוספת חזקת החפות לכל פרסום ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד 

פרקליט המדינה, שי ניצן, מחליף מפכ"ל משטרת ישראל, מוטי כהן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר
פרקליט המדינה, שי ניצן, מחליף מפכ"ל משטרת ישראל, מוטי כהן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר

לאחר שהפסיד לבנימין נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה ב-1996, צרב שמעון פרס בתודעה הישראלית את האמירה לפיה "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות". מאז אותה אמירה אף הספקנו לחזות כאן אצלנו בפליק-פלק של "המחנה הציוני" שהפסיד לליכוד בבחירות 2015, על אף יתרונו המתמשך בסקרים שקדמו להן; ובארה"ב, יעבור זמן רב עד שאנשים ישכחו את כישלונם של הסוקרים בחיזוי נצחונו של דונאלד טראמפ על הילארי קלינטון במרוץ לנשיאות ב-2016.

לסקר המלא לחצו כאן

פתיח זה לא שואף להפחית מתוצאות הסקר שמובא כאן, אלא מציע לכולנו - קוראים ככותבים - לקרוא את ממצאיו בזהירות הנדרשת. בדומה לשאלונים אחרים, תוצאותיו של סקר זה משקפות תמונת מציאות נכון לרגע בו בוצע, ולא מעבר לכך. במקרה של הסקר אף חשוב לציין כי בשבועיים שחלפו מאז הוא נערך ב-24-23 באוקטובר, אירע מופע ציבורי שעשוי היה להשפיע על תוצאותיו - נאומו האחרון של שר המשפטים אמיר אוחנה, בו תקף את "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות".

עם זאת, חשוב גם לקחת את נאומו של השר אוחנה בערבון מוגבל ולזכור כי השנה החולפת הייתה רצופה באירועים שהשפעתם על עמדות הציבור ביחס למערכת המשפט והצדק בישראל היא לא פחות מדרמטית.

שאלה 1: לא מאמינים באף מוסד 

 

אין אמונה במוסדות

כבר בראשית הסקר מתקבל איתות לעומק המשבר. התשובה שזכתה לשיעור המשיבים הגבוה ביותר בשאלת דירוג המוסדות הייתה "אף אחד מהם". הדבר מלמד על עוצמת הרגש השלילי הקיימת בציבור, ויש לציין כי משיבים שהגדירו עצמם כימנים ציינו זאת באופן מובהק יותר ביחס לאחרים. ממצא זה בולט במיוחד לאור העובדה ששלושה מוסדות הוצגו למשיבים בסדר משתנה.

רוצים לשמוע עוד על הנושא? האזינו לפודקאסט: כך נסדק אמון הציבור במערכת המשפט 

בחינת המוסדות שבכל זאת זכו לאמון, תוך פילוח עמדתם הפוליטית של המשיבים, מראה כי היחידים שניצבים במרכזה של חלוקה מובהקת בין ימין ושמאל הם בתי המשפט. אלה זוכים לאמון גבוה יותר בקרב מי שהגדירו עצמם ב"מרכז ובשמאל" לעומת אלה ב"ימין".

בחברה הישראלית שמבוססת על סטיגמות, נתון זה לא אמור להפתיע איש, אולם החיבור של שני הממצאים האלה יחד מייצר תמונת ראי שקשה שלא להביט בה.

עוד כתבות בפרויקט:

המשרוקית של גלובס: חמישה מיתוסים על מערכת המשפט והאמת מאחוריהם

חזקת החפות היא תפיסת עולם. לא רק מצב משפטי

היצרים, העימותים והדילמות: השנים הסוערות של פרקליט המדינה

מרות דוד, דרך רומן זדורוב ועד לרה"מ בנימין נתניהו: מסע לשורשי אובדן האמון במערכת 

פרופ' יוג'ין קנדל: "יש חוסר אמון בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב"

מהו חלקה של התקשורת בשחיקת האמון במערכת המשפט?

שאלה 2: פילוג במידת האמון במערכת המשפט

מערכת המשפט זוכה לאמון יחסי_2

למרבית הציבור הישראלי יש דעה מוצקה על מידת האמון שהוא נותן למוסדות שלטון החוק כאשר 35% מהנשאלים דיווחו על מידת אמון גבוהה או גבוהה מאוד ו-31% על מידת אמון נמוכה או נמוכה מאוד. ירידה עמוקה יותר לפילוח תוצאות הסקר מלמדת כי המובהקות הסטטיסטית לא שוכנת רק בקטבים האידאולוגיים של המחנות הפוליטיים, אלא גם בקרב מי שהגדירו עצמם "ימין מתון" ו-"שמאל מתון". בשמאל, 55% העידו על עצמם כ"בעלי אמון גבוה מאוד" במערכת המשפט, ובאופן דומה גם בשמאל המתון (43%) ובמרכז (42%). בימין המתון ובימין הסתפקו ב-27% וב-23% בהתאמה.

מעברו השני של המתרס, פילוח המשיבים "בעלי מידת אמון נמוכה" במערכת המשפט מראה כי 44% בימין ו-39% בימין המתון העידו על עצמם ככאלה, בעוד שבמרכז ובשמאל (20%), ובשמאל המתון (15%). שיעור זה היה נמוך יותר באופן מובהק.

שאלה 3: לא מאמינים במשטרה 

משבר אמון במשטרה

בהלימה לתוצאות השאלה הראשונה לפיה שיעור האמון הכללי בבתי המשפט גבוה מזה שבמשטרה (26% מול 5% בהתאמה), המשטרה נמצאת בפיגור גם כשהיא בתחרות מול עצמה. בעוד שהאמון בבתי המשפט נחלק באופן כמעט שווה בין מידת אמון גבוהה (35%), בינונית (32%) ונמוכה (31%), המשטרה זוכה לשיעורים דומים של אמון במידה בינונית ונמוכה (38% ו-42% בהתאמה). כמה העידו על מידת אמון גבוהה במשטרה? 18% מכלל המשיבים, פחות מחמישית מהמדגם.

שאלה 4: כולם מסכימים - בישראל קיימת אכיפה בררנית 

מטילים ספק בשיקול הדעת

עד כה, תוצאות השאלות הוכיחו מובהקות לכאן או לכאן והממצאים התאימו לתפיסות רווחות בציבוריות הישראלית. העובדה כי בתשובות לשאלה הזו אין מובהקות, ושלפי כל הפילוחים - המגדריים, הדתיים, הפוליטיים, הגיל או ההשכלה של המשיבים - כולם מסכימים עם הטענה שבישראל קיימת אכיפה בררנית, הם ממצאים שקשה להתווכח איתם.

בתוצאות הכלליות נרשם יתרון גדול מאוד לטענה כי קיימת במידה רבה אכיפה בררנית (45%), וכך גם בכל קבוצות המשיבים השונות; בימין (49%) ובשמאל (41%), בקרב החרדים (52%), וכן בקרב החילונים (45%). המשקל היחסי של טענה זו גם היה גבוה ביחס לטענות שהיא קיימת במידה בינונית (27%), או אפילו במידה מעטה/כלל לא קיימת (15%).

חשוב לציין כי הנוסח שבו הוצגה למשיבים שאלה זו התמקד בעצם הפעלת שיקול-דעתם של גורמי אכיפת החוק בעבודתם, ולא בשאלה אם שיקול-דעתם מוטה משיקולים אישיים, או חלילה כתוצאה משחיתות. הנחת יסוד היא שגורמי אכיפת החוק מפעילים בעבודתם שיקול-דעת - אך אם הדבר מתבצע באופן שמפלה ללא הצדקה עניינית בין מקרים בעלי מאפיינים דומים, הרי שזו ההגדרה של אכיפה בררנית.

שאלה 5: לא מאמינים באף אחד 

נשיאת העליון זוכה להכי הרבה אמון

בדומה לאיתות למשבר האמון שהתקבל בשאלה הראשונה, גם כאן התשובה "אף אחת מהם" הייתה הרווחת ביותר. פילוח הנסקרים אף מראה כי הימין, והימין המתון גם כן, השיבו כך בשיעור גבוה יותר באופן מובהק ביחס לאחרים. כפי שהוצג בשאלות הראשונות, קיים קשר בין דתיות והשקפת עולמם של המשיבים לבין אמונם במערכת המשפט, ובמקרה זה בנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. חילונים בעלי אמון בנשיאה נמדדו בשיעור גבוה יותר (48%) באופן מובהק ביחס למשיבים שהגדירו עצמם "חרדים", "דתיים", "מסורתיים דתיים" ו"מסורתיים לא כל-כך דתיים" (8%, 20%, 18% ו-24% בהתאמה). 

פרקליט המדינה שי ניצן זכה לאמון בשיעור גבוה יותר בקרב השמאל המתון והמרכז (25% ו-20% בהתאמה), אולם ככל שנעים ימינה ושמאלה לעבר הקטבים האידאולוגיים - האמון בו יורד.

ומה לגבי האיש שכולם ממתינים להכרעתו? אף שזכה לפחות אמון מהנשיאה חיות וליותר מפרקליט המדינה ניצן, הבשורה מבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא שהוא זוכה לרמת אמון כמעט זהה בין כל המשיבים בפילוח עמדתם הפוליטית. מאידך, אם מפגינים רבים מוצאים עצמם כיום בעברה האחד של כיכר גורן או בעברה השני, זה לא אמור להפתיע איש.

כך בדקנו

מערכת "גלובס" בחרה במכון המחקר "שילוב" לביצוע הסקר, בין היתר על רקע העובדה שהוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור גם בסקר הזה וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטית.

כל הסקרים שאנחנו מבצעים ב"גלובס" כוללים גם את החברה הערבית, וכך גם בסקר זה. מפאת מורכבות השאלון ואורכו, תורגמו השאלות גם לערבית.

הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק, נערך בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של הציבור בישראל, הכולל 600 משיבים בגילאי 18 ומעלה.

השאלון הופץ בתאריכים 23-24 באוקטובר 2019, לפני הגילויים האחרונים בעניין עד המדינה ניר חפץ, באופן אינטרנטי על-ידי iPanel. טעות סטטיסטית מרבית למדגם בגודל 600 היא 4% +. 

עוד כתבות

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית התפוצצה"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם