נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר
החינוך הפיננסי הלקוי לו זוכים דורות של ישראלים מאז קום המדינה, הוא סוגיה מוכרת, אך למרות זאת היא אינה זוכה לטיפול שיטתי של המדינה. וכך הנושא מאופיין ביוזמות נקודתיות ברוכות אך לא סדירות מצד גופים פרטיים וציבוריים, ובעיקר ב"ברברת" ביחס לפערים ולצורך לטפל בהם.
בלתי נתפס כי ילדים בבתי הספר בישראל בשנת 2019, אשר נדרשים לשנן רשימות אינסופיות של תאריכי לידה של מלכים ומנהיגים היסטוריים, שאת רובם ישכחו מיד לאחר המבחן הרלוונטי, לא זוכים להכשרה מינימלית בכל הקשור לצרכנות פיננסית ומושגים כלכליים בסיסיים.
חלקים גדולים בציבור הישראלי לא יזהו את פרצופו של נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, של אירופה או של מדינתם הם, ובוודאי לא מודעים להשפעות שיש למנהיגים כלכליים אלו ולבנקים בראשם הם עומדים על חייהם. רבים מן המורים של הילדים שלנו אינם שולטים במשמעות של מונחים כלכליים בסיסיים, ולפיכך אינם יכולים לתרום את חלקם להשבחת החינוך הפיננסי של הדור הבא.
בבנק ישראל עושים מאמצים ספורדיים לקידום החינוך הפיננסי בישראל: בשנים האחרונות הובילו שם תוכנית להגברת מודעות פיננסית לבני נוער באמצעות מתנדבים מהמערכת הבנקאית ובנק ישראל, עם מתן כלים מעשיים להתנהלות פיננסית בנקאית תקינה. בנוסף מנסה הפיקוח על הבנקים לתרום את חלקו בחינוך דיגיטלי לאזרחים ותיקים, במטרה לצמצם את הפער הטכנולוגי ולסייע להם להסתגל וליהנות מהבנקאות הדיגיטלית.
הפיקוח על הבנקים מתגאה בכך שיצר תשתית להגברת המודעות הפיננסית וכי הוא רואה חשיבות עליונה ביצירת המשכיות והטמעת נושא החינוך הפיננסי במערכת החינוך, אולם מדובר על טיפה בים של בורות פיננסית ואין מדובר בתכניות המשנות מציאות.
ממחקר שפרסם בנק ישראל בחודש שעבר, אשר נועד למדוד את איכות התקשורת שהבנק מקיים עם הציבור הרחב, והתמקד בהודעות על החלטת הריבית שפורסמו בין 2007 ל-2018, עולים פערים לא מפתיעים בנגישות הניסוח לקהל הקוראים. מהניתוח עולה, כצפוי, שהודעות בנק ישראל מובנות בעיקר לקוראים בעלי השכלה על-תיכונית. בבנק ישראל מתנחמים בכך שהודעות אלו נגישות יותר מהודעות ה-Fed האמריקאי וה-ECB האירופי. הנגשה של מסרים כלכליים מרכזיים לציבור הרחב, ולא רק לאליטה כלכלית, היא בעלת חשיבות רבה, ולפיכך תוצאת המחקר צריכה לדחוף את בנק ישראל לשפר את התקשורת הכלכלית.
זרועות ממשלתיות נוספות לצד גופים פיננסים פרטיים רבים מבינים היטב את הפערים בחינוך הפיננסי של הציבור הישראלי ומנסים, כל אחד בכפוף למשאבים ולסדר העדיפויות הפנימי באותו הגוף, לתרום את חלקם לשיפור החינוך הפיננסי בישראל.
שילוב מאמצים דרך גוף ייעודי לטיפול בנושא
רק לאחרונה ציינה רשות ניירות ערך את שבוע המשקיעים הבינלאומי - (World Investor Week 2019 (WIW, זו השנה השלישית. שבוע זה נוסד במטרה להעלות את המודעות לחשיבות של חינוך פיננסי ככלי מרכזי לקידום צרכנות פיננסית אחראית בקרב הציבור הרחב. רשות ני"ע המקומית שותפה לקמפיין שאותו מוביל ארגון IOSCO, הפורום הבכיר ביותר לשיתוף פעולה בין רשויות ני"ע בעולם.
השנה, רשות ני"ע בחרה להעלות למודעות את חשיבות הטמעת החינוך הפיננסי באמצעות סדרה של סרטונים קצרצרים בסגנון שאלון רחוב, במסגרתם עוברי אורח נשאלו אודות מושגים בסיסיים הקשורים בשוק ההון. הסרטונים יפורסמו ברשתות החברתיות של הרשות, וצפויים להמחיש את הפער הקיים בהיכרות עם שוק ההון בקרב הציבור, בדגש על הדור הצעיר, ואת הצורך בקידום אוריינות פיננסית. מאמצים לשיפור החינוך הפיננסי מתקיימים גם על ידי משרד האוצר, משרד החינוך ואף גופים פיננסיים מובילים, אך התוצאות - צריכים להסכים כולם - דלות.
מדובר בסוגיות מרתקות הדורשות הנגשה לאוכלוסיית היעד, והדרך הנכונה לקפוץ קומה בטיפול בהן היא שילוב מאמצים באמצעות הקמת גוף ייעודי לטיפול בנושא, אשר יזכה למשאבים הרלוונטיים ויבנה תוכניות לאומיות ארוכות-טווח לקידומו. הגיע הזמן שכל אלה אשר מהנהנים מבוקר ועד ערב ביחס לחשיבות החינוך הפיננסי יניחו את האגו הארגוני והאישי בצד, ויניעו יחדיו מהלך של הקמת מינהלת לאומית לטיפול בנושא. רק כך נוכל לפרוץ את מעגל הבורות הפיננסית בו אנו מדשדשים.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות . כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם