גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיל שויד נאבק בירידה מהארץ וההשקעה החשאית של הסעודים במייסד אובר

שויד מסביר מה משאיר את צ'ק פוינט בישראל, מייסד אובר מהמר על שוק משלוחי האוכל ורוצה להתחרות באובר, והסכנה לאינטרנט החופשי, 50 שנה לאחר הולדתו ● מה קרה השבוע בהייטק

גיל שוויד / צלם: איל יצהר
גיל שוויד / צלם: איל יצהר

לקבלת הסיכום השבועי במייל

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט ואחד ממייסדיה, מתראיין לא מעט, ועדיין - בתור זה שעומד בראש חברת ההייטק הישראלית הגדולה ביותר - תמיד שווה להקשיב לדברים שלו. ביום שלישי האחרון הוא התארח ביום עיון של אגף תקציבים במשרד האוצר והתראיין לעידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף.

במשרד האוצר רצו להבין מה משאיר את שויד וצ'ק פוינט בישראל, מה האתגרים עמם הם מתמודדים והאם המדינה צריכה להתערב יותר. שויד התייחס בשיחה גם לכך שבארה"ב מקשים על חברות זרות, בהן צ'ק פוינט, לרכוש חברות אמריקאיות, ואמר שלדעתו המדינה צריכה להתערב בכך.

בתשובה לשאלה למה צ'ק פוינט נמצאים בישראל, על אף הקשיים, אמר שויד: "קודם כל לכל דבר יש הטיה אישית. אני רואה שחברים שלי שעברו לארה"ב מדברים על כמה נפלא שם ולמה כדאי להעסיק עובדים בארה"ב. אני רוצה להיות כאן ומאוד מקדם אג'נדה של ישראלים יהיו בישראל. אנחנו גם לא מבוססים על רילוקיישן.

"אני נאבק באנשים שרוצים לרדת מהארץ, זה עניין של תפיסת עולם ואידיאולוגיה. יש לי גם הסברים למה זה טוב מבחינה עסקית. אני חושב שזה גם מקום טוב להיות בו, יש פה לא מעט אנשים טובים. אם אני משווה את ישראל לסיליקון ואלי, אז אנחנו יותר רחוקים מהאקשן אבל יש בזה גם יתרון. למשל, הנאמנות שם למקומות העבודה קטנה יותר".

בדבריו התייחס שויד גם למגמות בהייטק הישראלי, כמו למשל פתיחת מרכזי פיתוח בחו"ל. לדבריו, צ'ק פוינט מעולם לא עשתה זאת, ומרכזי הפיתוח הזרים שלה הם תוצאה של רכישות שביצעה של חברות בעולם. הוא ציין כי יש מדינות שעלות העסקה בהן נמוכה ב-80%-90% לעומת ישראל, ונתן כדוגמה את מינסק, שם עובד מרוויח 5,000 בשנה, לעומת 50-60 אלף דולר ויותר בישראל.

"אנחנו פועלים להכשרת אנשים בישראל ובעד לשלב את כל המגזרים, אבל זה לא אומר שזה בהכרח כלכלי ושהעובדים זמינים. למשל בחברה הערבית, האתגר שלנו הוא להגיע לנטוורק של סוג מסוים של אנשים, שמתחילים להביא אחד את השני לעבודה אצלנו. האתגר הוא כשהם מתבגרים ורוצים לחזור לכפרים בצפון".

שויד נשאל האם יש מקום להתערבות ממשלתית כדי למנוע פגיעה של החברות הרב לאומיות בתעשיית ההייטק הישראלית, אבל לא נתן תשובה חד משמעית. "שאלה טובה, הבעיה לגמרי אמיתית. חברות אמריקאיות לא צריכות לקחת את כל העובדים מצוות מסוים - מספיק שגוגל ואמזון לקחו שני עובדים, וכל הצוות מתוסכל. גוגל גייסה כלכלן שעבד אצלנו, קיבלה אותו על בסיס מבחן באינטרנט ושילשה את השכר שלו".

לידיעה המלאה.

ההשקעה החשאית של הסעודים במייסד אובר

שנתיים וחצי לאחר שאולץ לעזוב את החברה שהקים, מייסד אובר טראוויס קלניק עושה נוסף ומשמעותי לחזור לקדמת הבמה. החברה שהקים סבלה משורה של פרשיות, בין היתר תרבות רעילה של הטרדות מיניות, וכעת נודע על צעד שנוי במחלוקת - קלניק גייס 400 מיליון דולר מסעודיה לסטארט-אפ החדש שלו לפי שווי של 5 מיליארד דולר. זאת ככל הנראה ההשקעה הסעודית הראשונה בחברת הייטק (באופן ישיר) מאז פרשת רציחתו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י לפני שנה, כך לפי וול סטריט ג'ורנל, שם פירסמו על ההשקעה הסעודית. לפי הידיעה, קלניק מימן את החברה מכספו שלו, בהיקף של 300 מיליון דולר.

החברה - CloudKitchens - עוסקת בתחום הצומח של משלוחי אוכל. כיום יש שלושה סוגים של משלוחים - הנפוץ (לפחות בישראל) זה מסעדה שמבצעת משלוחים מהמקום עצמו; מסעדה שמפעילה שירות משלוחים ממבנה אחר; ומסעדות שאין להן מקום פיזי כלל והן הוקמו לצורך משלוחים (מסעדות וירטואליות); המודל השלישי הוא נדיר וקלניק סבור כי הוא יילך ויתפתח. CloudKitchens למעשה משכירה חללי עבודה למסעדות, שרוצות להפעיל רק שירות משלוחים.

בכך קלניק מתחרה באובר, שמחזיקה בפעילות משלוחים. לפי אתר פורצ'ן, אובר סייעה להקים 4,000 מסעדות וירטואליות מ-2017. עכשיו נשאלת השאלה מה קלניק רוצה - להתחרות באובר או להירכש על ידה ולחזור לחברה ממנה הודח? לפי מקורות שדיברו עם פורצ'ן, קלניק רוצה להתחרות באובר, אבל לא להירכש על ידה, אלא לנצח אותה.

שווה לעקוב.

כל חברה רוצה להיות מזוהה עם disruption

אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת הדוחות הכספיים. השבוע למשל צפויות לפרסם החברות הישראליות אמדוקס (ביום שלישי), פייבר (ברביעי) ו-Wix ונייס (בחמישי). פרסום הדוחות מלווה בשיחות עם אנליסטים, שנערכות זמן קצר לאחר הפרסום ובו מציגים בכירי החברה סיכום של הרבעון האחרון, כולל אירועים בולטים ותחזיות להמשך, ולאנליסטים יש הזדמנות לשאול שאלות. השיחות האלו הן פומביות, וכל אחד יכול להאזין להן בזמן אמת או לאחר מכן (אבל לא לשאול שאלות).

שני דברים שצריך לזכור לגבי שיחות האנליסטים:

אנליסטים ומשקיעים אמנם יודעים להפיק מהשיחות האלו תובנות, אבל השפה והגישה בשיחות האלו הן מאוד שיווקיות (בלי קשר לחברות הישראליות). בתקופה שבה המיתוג והאריזה חשובים, גם בשיחות האלו יש לכך חשיבות. לכן לא מפתיע שמספר הפעמים שמוזכר הביטוי "super excited" בשיחות האלו עלה פי ארבעה בארבע שנים - כך לפי נתונים של CB Insights (שהופיעו באחרונה בניוזלטר שלו).

נתון נוסף שמלמד אותנו על החברות העסקיות הוא גידול של פי שישה במספר הפעמים שהופיעה המילה disruption. אכן, בשנים האחרונות עוד ועוד שווקים מסורתיים עברו שינוי משמעותי, אותו הובילו בדרך כלל חברות צעירות. עם זאת, לצד חברות רבות ששיבשו וניערו שווקים, יש גם את אלו שרק מנסות להציג את עצמן ככאלו.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • 50 שנה אחרי הולדת האינטרנט נראה שהחזון של תשתית עולמית אחידה ומשותפת נמצא בסכנה, כשיותר ויותר מדינות מבקשות "לרסן" אותו. האם ממשלות ורגולציה מאיימות על החלום המקורי של מרחב סייבר נטול חוקים לאומיים, או שהן דווקא התקווה האחרונה לשמירה על רשת פתוחה וחופשית? כתבה מעניינת של וול סטריט ג'ורנל על הלאומנות הדיגיטלית. לכתבה המלאה.
  • להמציא, להקים, לגייס: מהילדות הכואבת ועד לגיוס של 45 מיליון דולר, סיפורה של עינת גז, אחת ממייסדי הסטארט-אפ פאפאיה גלובל (והמנכ"לית שלו). לראיון שפורסם בליידי גלובס.
  • האם חברה עסקית יכולה לנכס צבע, ועוד כל גוון שבין אדום לסגול? ללמונייד זה היה נשמע כמו משהו שיכול להתאים לדמות הרשע בסרטי דיסני, אבל אז הם הבינו שהם ממש לא הראשונים להתמודד עם הדרישה המוזרה של דויטשה טלקום.
  • לאחר מספר כישלונות בתחום החומרה, גוגל רוכשת את פיטביט תמורת 2.1 מיליארד דולר ונכנסת לתחום המכשירים הלבישים. התחרות מול אפל, הרצון להיכנס לתחום הבריאות והדשדוש של פיביט - מה עומד מאחורי הרכישה המסקרנת?
  • אפל TV פלוס הושק בשבוע שעבר בישראל: האם הוא יכול להתחרות בנטפליקס והאם חברות הטלוויזיה הישראליות צריכות להתחיל לדאוג?
  • התרחבות בסין ושירותי הסעות ללא נהג: מובילאיי הציגה את התוכניות לעתיד
  • פולקסווגן בוחנת אפליקציית ניווט מבוססת מחשוב קוונטי
  • פיצ'ר חדש בוואטסאפ יאפשר ללקוחות עסקיים להציג קטלוג של מוצריהם
  • מפתחת אפליקציית טיק טוק הפופולרית משיקה סמארטפון ראשון

מימון:

רשות החדשנות מעכבת העברת תקציבים בהיקף של 100 מיליון שקל ל-250 חברות וסטארט-אפים בשל עיכוב בהעברת תקציב ממשלתי לרשות. הסכום אותו מעכבת הרשות הוא בגין התחייבויות שנתנה לסטארט-אפים. הרשות קיבלה הרשאה לעשות זאת, אך לא קיבלה את המזומנים הנדרשים. חלק מהכסף היה אמור להגיע ממשרדי ממשלה אחרים, אך גם הם לא קיבלו את מלוא התקציבים הדרושים לפעילותם. לידיעה המלאה.

אקזיטים:

חברת הגנת הסייבר האמריקאית פרופפוינט (Proofpoint) רוכשת את ObserveIT הישראלית-אמריקאית תמורת 225 מיליון דולר במזומן. ObserveIT הוקמה בישראל ב-2006 על ידי היזמים אבי עמוס, גבי פרידלנדר ואבי וייס, והיא מפתחת מערכת הגנת סייבר לארגונים נגד איומים המגיעים מתוך הארגון. בעלת המניות המשמעותית בחברה עד הרכישה היא המשקיעה הגדולה בה, קרן ההון סיכון ביין קפיטל (Bain Capital) של מיט רומני. במהלך השנים גייסה החברה 55 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

חברת Quotient Technology האמריקאית הודיעה כי תרכוש את חברת האד-טק הישראלית אובימו, שמפתחת טכנולוגית איסוף מידע מבוססת מיקום, המיועדת לשיפור האפקטיביות של שיווק בקמפיינים דיגיטלים. סכום הרכישה לא נחשף, אך גורמים המעורים בפרטים ציינו כי הוא עמד על כמה עשרות מיליוני דולרים. החברה הוקמה בשנת 2013 על ידי רן בן יאיר, עודד פונץ, גלעד אמיתי ואודי גרף, וגייסה במהלך שנות פעילותה כ-10מיליון דולר, מקרנות כמו פיטנגו ו-OurCrowd, מיאהו יפן ומהמשקיע הפרטי אייל גורה. לידיעה המלאה.

ספקית הפרויקטים בתחום התוכנה EPAM רוכשת את חברת נאיה טכנולוגיות (NAYA Technologies) הישראלית, תמורת סכום שלא פורסם. נאיה טכנולוגיות הוקמה ב-2009 על ידי יוני אוקון ויאיר רוזיליו, והיא מתמקדת בפרויקטים של מעבר לענן, ושל ניהול נתונים וניתוחם. בחברה סירבו למסור את סכומי ההשקעות שגייסה. נאיה מעסיקה 100 עובדים, 80 מהם בישראל. לידיעה המלאה.

רכישה:

  • חברת eToro של האחים יוני ורונן אסיא, שמפעילה פלטפורמת מסחר בינלאומית להשקעה במניות ובמטבעות דיגיטליים, רוכשת את הסטארט-אפ הבלגי Delta תמורת סכום לא ידוע. גורמים בתעשייה מעריכים את היקף העסקה ב-5 מיליון דולר. דלתא תהיה כפופלה לניהולו של דורון רוזנבלום, מנהל eToroX - בורסת הקריפטו שהקימה איטורו בשנה שעברה. דלתא פעלה קודם לכן במתכונת של Bootstrap, ללא גיוסי הון קודמים. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

חברת ריסקיפייד (Riskified), המפתחת מערכות תשלומים ומניעת הונאות אשראי במסחר מקוון, הודיעה על גיוס של 165 מיליון דולר, על פי הערכת שווי של למעלה ממיליארד דולר. עד היום גייסה ריסקיפייד 229 מיליון דולר. חברת ריסקיפייד הוקמה בשנת 2013 על-ידי המייסדים עידו גל ואסף פלדמן. את סבב הגיוס הובילה קרן הצמיחה ג'נרל אטלנטיק, שמובילה כעת גם סבב גיוס גדול נוסף של חברה ישראלית - אפספלייר (AppsFlyer), שמנתחת יעילות של קמפיינים במובייל. והשקיעה בעבר ב-Airbnb, בסנאפ ובסלאק. בסבב הגיוס הנוכחי של ריסקיפייד השתתפו לראשונה גם הקרנות ווינסלו ופידליטי, לצד המשקיעים מהסבבים הקודמים - קומרה קפיטל, פיטנגו, ואנטרי קפיטל. לידיעה המלאה.

חברת פאפאיה גלובל, שפיתחה פלטפורמה לניהול שכר גלובלי תחת ממשק אחד, גייסה 45 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 51 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי עינת גז, עופר הרמן וראובן דרונג. את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט, והשתתפו גם קרן בסמר והמשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות ניו ארה ודינמיק לופ.

ברת סנטריקל (לשעבר GamEffective), המפתחת פלטפורמה להנעת עובדים ולשיפור ביצועיהם באמצעות גיימיפיקציה, גייסה 13 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 34 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי גל רימון. את סבב הגיוס הובילה קרן אלף, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים החברה, JVP (המשקיעה הגדולה בחברה), קרן La Maison Compagnie d’investissment ופלטפורמת האנג’לים 2 B Angels. לידיעה המלאה.

חברת הפינטק קרדיט-סטאקס (CreditStacks), שפיתחה שירות להנפקת כרטיסי אשראי, השלימה גיוס הון של 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). במקביל, החברה קיבלה אשראי בהיקף של 100 מיליון דולר לצורך מימון אשראי ללקוחותיה. קרדיט-סטאקס נוסדה בשנת 2015 על ידי הישראלים אלנור רוזנרוט, יונתן יעקבי ושחר נחמד והבנקאי האמריקאי רוברט הרטהיימר. את הסבב הובילה קבוצת Strathmore והשתתפו בו המשקיעות הקיימות בחברה, בהן בולטות הקרנות Clear Future, 500 Startups ו-Off the Grid Ventures, וכן יזמים בתחום הפיננסים כגון סער ווילף, מייסד FraudSciences שנמכרה לפייפאל בשנת 2008. לידיעה המלאה.

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות