רשות המים: המדינה חשופה לתביעות אם ההסכם עם קיבוצי עמק הירדן לא יאושר

רשות המים אינה מתנגדת להבאת ההסכם בין המדינה לאגודה החקלאית עמק הירדן לאישור בחשב הכללי באוצר, למרות שהיא סבורה כי אין בכך צורך, כך עולה ממכתב שהעביר היועץ המשפטי של הרשות עו"ד אבי סלונים לסגן החשב הכללי באוצר נחמיה קינד וליועץ המשפטי של המשרד עו"ד אסי מסינג. מדובר בפרויקט להקמת מתקן השבת מים ומתקן התפלה עבור קיבוצי עמק הירדן במימון המדינה. היועץ המשפטי של רשות המים, מזהיר כי אם לא יאושר המתווה במתכונתו הנוכחית, המדינה תהיה חשופה לתביעות בסכום של 160 מיליון שקל.

המכתב נשלח על-רקע חשיפת "גלובס" בשבוע שעבר, על טיוטת דוח שכתב חשב רשות המים הכוללת ממצאים חמורים על חריגות לכאורה בפרויקט וממליצה לחשב הכללי להתערב בהסכם כדי לבחון מדוע מתבקשת המדינה לאשר הטבות ותמיכות בהיקף של מעל חצי מיליארד שקל לפרויקט שעלותו המקורית הוערכה ב-217 מיליון שקלים. במכתב טוען עו"ד סלונים כי האומדן המקורי של עלות הפרויקט לא היה ריאלי, וכי הסכומים הנוספים נחוצים על-מנת להשלים את הפרויקט התקוע ולהסיר תביעות משפטיות שהאגודה החקלאית וחבריה הגישו נגד המדינה. "בטיוטת דוח הבדיקה שהועברה לעיוננו נכתבו מסקנות המהוות פרשנות משפטית שאינה מקובלת עלינו" כתב סלונים "אולם בנסיבות העניין ומאחר וממילא לעמדתנו מדובר בעניינים המסורים לסמכותה הבלעדית של מועצת רשות המים, לא מצאנו לנכון להתייחס אליהם במכתב זה, ובחרנו להתמקד בדברים החשובים שמהווים חסם ליישום המתווה ויוצרים חשיפה משפטית גבוהה שיש להתמודד איתה".

להשלמת הפרויקט נדרשים כ-160 מיליון שקל מעבר לסכומים שהוקצו במקור, כשהמדינה אמורה לממן מחצית הסכום. על-פי סלונים כדי לחלץ את הפרויקט מהבוץ ולהביא להשלמתו הגיעה רשות המים "בשיתוף הדוק עם אגף התקציבים במשרד האוצר" למתווה מוסכם עם אגודת המים עמק הירדן. במסגרת המתווה, שסוכם בחודש אוגוסט, המוסכם התחייבה אגודת המים להגיש תכנית פיתוח מעודכנת לפרויקט והאוצר מצידו תחייב להזרים לפרויקט עוד 83 מיליון דקל כמענק, על-בסיס תכנית הפיתוח הקובעת כי הסכום הנדרש להשלמת הפרויקט הוא 80 מיליון שקל (חלק המדינה מתוך 160 המיליון החסרים). האגודה בתמורה ויתרה על תביעות כלפי המדינה ועל סכומים בהיקף 7 מיליון שקל המגיעים לה. בנוסף הסכימה המדינה להכיר בהשקעות שביצעה אגודת המים עד היום בפרויקט מפעל ההשבה ובפרויקטים נוספים, בהיקף של 249 מיליון שקל וכן סוכם כי תקבל הלוואה על חשבון העריף העתידי שתשלם, בהיקף של עד 42 מליון שקל, בריבית שנתית צמודה של 1.16%.

סלונים מתחיל את תיאור הפרשה מתביעות משפטיות שהגישו אגודת המים עמק הירדן וחברי האגודה נגד מדינת ישראל החל משנת 1989. לגרסת רשות המים המדינה העריכה את החשיפה שלה בגין התביעות בסכום עתק של 450 מיליון שקל, מה שהוביל אותה לתמוך בפשרה עם קיבוצי עמק הירדן. הסכם הפשרה קבע כי אגודת המים תקים על חשבון המדינה מפעל השבה שיקלוט מי קולחים שעברו טיפול במתקן טיהור השפכים ביתניה ליד דגניה ומתקן התפלה שיטפל במים המליחים שמוזרמים לירדן הדרומי ממעיינות באזור הכנרת - בדרך זו הרוויחה המדינה את הפסקת הזרמים השפכים והמים המליחים לירדן והקיבוצים היו מרוויחים מים להשקיית שדותיהם.

לטענת רשות המים, בעת חתימת ההסכם המדינה העריכה כי עלות הקמת המתקן תגיע לסכום של 217 מיליון שקל. התחייבות המדינה הייתה לממן את מלוא סכום האומדן ו-50% מכל סכום שיחרוג ממנו עד לתקרה של 20%. לגרסת רשות המים יש להביא בחשבון את גובה החריגה (20%) וכן סכום של 30 מיליון שקל שהיה אמור להיות מוקצה לטובת אירועים בלתי צפוים מראש (בצ"מ). "בדיעבד" כותב עו"ד סלונים "נתגלה כי תמחור הרכיבים של העלות המשוערת של הקמת מתקן ההשבה לקה בהערכת חסר וכן חלו שינויים בדרישות התכנוניות של הרשות מאגודת המים שהביאו אף הן לייקור בעלות הצפויה של מפעל ההשבה". סך הגידול הגיע ל-370 מיליון שקל, אך ברשות המים קיימים אומדנים נוספים של 352 ו-380 מיליון שקל.

ההסכם קובע כי כל שינוי בעלות המשוערת של המתקן יהיה בסמכותה הבלעדית של וועדת עלויות בהשתתפות נציגי רשות המים והאוצר - אלא שיועץ המשפטי של רשות המים התנגד לכינוס הוועדה, לטענת סלונים, מתוך חשש שישיבת עדכון כזו תביא לעדכון הסכום שבסיס ההסכם - מה שיחייב את המדינה להגדיל את תקציב הפרויקט. מאחר והאומדן התקציבי לא עודכן - הפרויקט כולו נעצר באמצע העבודות לאחר שהכסף שהמדינה התחייבה להזרים לו נגמר. בעקבות עצירת העבודות עתרו הקיבוצים נגד המדינה בטענה שהיא אינה עומדת בהתחייבויותיה לשקם את ערוץ הירדן. על רקע המבוי הסתום הזה גובש באוגוסט מתווה ביחד עם נציגי אגודת המים ו"בשיתוף הדוק עם אגף התקציבים באוצר" כותב סלונים.