גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות האוף-שור מחפשות בית חדש: האם ישראל תצליח לנצל את ההזדמנות הכלכלית?

בימים אלה מחילים מקלטי מס רבים בעולם כללים חדשים, שגורמים לחברות אוף-שור לאבד מהאטרקטיביות שלהן ● המשמעות - משקיעים וחברות מחפשים מקום מבטחים במדינות מסודרות ● הבעיה: המשבר הפוליטי מעכב את הניסיונות של ישראל להביא לכאן חברות זרות

איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

תארו לכם עולם ללא מקלטי מס; ללא חברות "אוף-שור"; עולם שבו כל חברה מדווחת באורח מלא על פעילותה במדינה שבה התאגדה, והמידע חשוף לרשויות אחרות בעולם, בהן יש לאותה חברה פעילות. עכשיו תפסיקו לדמיין. בימים אלה צועד העולם לעבר התרחיש הזה, כששורה של מדינות ושטחי שיפוט, אשר פועלים כמקלטי מס, מפרסמים כללי "מהות כלכלית" וכללי דיווח חדשים לחברות אוף-שור, אשר לא היו קיימים בעבר.

משמעות הדבר היא שחברות אוף-שור יחפשו בתים חדשים במדינות המערביות, מה שיהווה הזדמנות חד-פעמית עבור מדינת ישראל להכניס אליה הרבה מאוד כסף. מיליארדי שקלים בשנה.

ברשות המסים מכירים בהזדמנות שנפתחה בעקבות האווירה הבינלאומית של השקיפות, המרדף העולמי אחר גביית מס אמת והרצון לצמצם את מקלטי המס. לפני בחירות 2019 אף תוכנן "רוד-שואו" בעמק הסיליקון בהשתתפות מנהל רשות המסים ערן יעקב ומנכ"ל האוצר שי באב"ד ונציגים נוספים, על-מנת להציג בפני חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שמחזיקות חברות אוף-שור, את היתרונות המיסויים שיש בישראל (חוקי העידוד). ואולם הבחירות הראשונות הקפיאו את כל התוכניות הללו, והבחירות השניות כבר קברו אותן. כעת מחפשים ברשות המסים דרך חדשה לפתוח ערוץ תקשורת עם החברות הללו, בלי להמתין ליציבות פוליטית, שעלולה להגיע באיחור.

דרישה בינלאומית ל"מהות כלכלית"

בעקבות לחצים מטעם האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, מקלטי מס מוכרים שבהם שיעורי המס נמוכים או כמעט אפסיים ולא קיימות בהם דרישות דיווח - אימצו חקיקות העוסקות בדרישות ל"מהות כלכלית" מהחברות המתאגדות בתחומן. בין המדינות הללו נמצאות איי הבתולה הבריטיים (BVI), איי קיימן, ברמודה, גרנזי, ג'רזי, איי מן, ברבדוס וקורסאו.

החקיקה החדשה של מקלטי המס כוללת מספר דרישות שלא היו קיימות בעבר ועתידות להבריח מהן רבות מהחברות המאוגדות אצלן. בין היתר, ישנה דרישה לנוכחות פיזית "נאותה" במדינת ההתאגדות. אם הפעילות של החברה קשורה למימון, פיננסים וקניין רוחני, הדרישות גבוהות יותר. לדוגמה, באיי הבתולה ידרשו מחברה להגיש לרשויות מידע על מחזור הכנסות, מספר העובדים הקשורים לפעילות, מספר העובדים המקומיים באי ושמותיהם, כתובת פיזית של משרד, תיאור הציוד הקיים.

דרישה נוספת מחברות האוף-שור היא להראות פעילות רלוונטית - "מהות כלכלית". כלומר, שיש לה עובדים, משרדים, ניהול, רמת הוצאות ועוד.

במאוריציוס, בסיישל ובפנמה פורסמה לאחרונה חקיקה מעט שונה אשר עוסקת גם היא ב"מהות כלכלית", שבבסיסה דרישות למספר נאות של עובדים והכרה נאותה בהוצאות תפעוליות לצורך קבלת הטבות מס.

הכללים החדשים הללו ישפיעו דרמטית גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית. חשוב לזכור כי לחלק גדול מהחברות שרשומות במדינות האלה אין כל-כך על מה לדווח. רבות מהחברות הללו לא מחזיקות אפילו חדר בודד במדינות האוף-שור, ובוודאי שה"מחקר והפיתוח" שלהן לא נעשה שם.

ברמה הלאומית, הכללים הללו ישפיעו על חברות ישראליות שעוסקות בתשתיות בינלאומיות וחברות שעושות עסקים באפריקה, ואשר רשומות במקלטי מס שונים, וכן על אלפי חברות נוספות - קטנות יותר - שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי המס השונים בעולם. ברמה הגלובלית, כל חברות הטכנולוגיה הגדולות מחזיקות זכויות IP במדינות אוף-שור, ורבות מהן ייאלצו לחפש כעת בית חדש. עבור ישראל מדובר בחלון הזדמנות קצר מועד לקלוט אל גבולותיה חברות זרות רבות.

מקלטי מס שיעברו שינויי חקיקה מגבילים בקרוב

חלון ההזדמנויות ייסגר בסוף 2020

לדברי רו"ח שרון שולמן, מנהל מחלקת המסים ב-EY ישראל, "החקיקה החדשה של משטרי ה'אוף-שור' מהווה את המסמר האחרון בארון של מבנה האוף-שור".

לדבריו, "הנהירה החוצה ממקלטי המס מהווה הזדמנות לפתיחת גבולות ישראל בפני החברות אלה, וכניסת IP לארץ, בייחוד לאור חקיקת המס כאן. "מצויה כאן הזדמנות של ישראל לעשות כסף גדול. ישראל חוקקה את חוק 'המועדף הטכנולוגי' ו'המועדף הטכנולוגי המיוחד', עם 6% מס לחברות גדולות ועם יציבות של ההטבות למשך 10 שנים גם אם החוק משתנה, והכול בשביל לשכנע את חברות הטכנולוגיה הגדולות להגיע לישראל".

רו"ח שרון שולמן/ צילום: באדיבות EY ישראל

החברות עושות עכשיו "שופינג" בין המדינות לבית חדש?

שולמן: "יש מדיניות מס מיטיבה במדינות רבות אחרות. מדינות כמו אירלנד, שווייץ וסינגפור, ממש נפגשות עם החברות האלה בתקופה האחרונה, ובוחנות מה ניתן לעשות בשביל לגרום להן לבוא דווקא אליהן, והן נמצאות במצב יותר טוב מישראל, כי הן היו יעד מועדף על החברות הללו גם קודם. ישראל צריכה לעשות לעצמה יחסי ציבור, ללכת ולהיפגש עם החברות והמנכ"לים שלהן, להראות מה יש למדינה להציע ולהזמין אותם לנהל משא-ומתן עם ישראל.

"הפלטפורמה קיימת, כי בחקיקה יש מסלול הטבות מאוד ייחודי ביחס לעולם שמאפשר למדינה לתת הטבות למי שמביא IP לישראל, וגם אם החקיקה תשתנה אז ישראל תשמר את ההטבות המובטחות ל-10 שנים. אם נפספס את 2020 - אז פספסנו את הכסף. ההזדמנות תיסגר בסוף 2020".

חוץ מקריאת השכמה לאוצר לרדוף אחר חברות הטכנולוגיה הגדולות, קורא שולמן למחוקק (שלא ממש מתפקד בימים אלה, שבהן אין ממשלה) לחוקק גם חוקים שייטיבו עם חברות שאינן חברות טכנולוגיה, כי גם הן יחפשו מקום חדש להתאגד בו. "יהיו מדינות שירוויחו הרבה מאוד מהמעבר הזה. הן יקלטו את הפעילות אליהן וירוויחו עסקים מאוד גדולים, ולא רק בתחומי הטכנולוגיה".

שולמן מעריך כי "הראשונות להגיב לכללים החדשים יהיו החברות האמריקאיות הרב-לאומיות, כי מאוד מקובל במבנים שלהן להחזיק קניין רוחני בחברות אוף-שור, פטנטים וכדומה. בצורה מובהקת ב-2020 הן צפויות לצאת ממשטרי האוף-שור ויחפשו 'און-שורים' עם משטר מס רגיל".

מקלטי מס מתחילים לחפש

מלחמה עולמית במקלטי מס

החקיקה במקלטי המס מגיעה בעקבות המאבק הבינלאומי בהון השחור ובכלכלת הצללים, שעבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. בנוסף, למדינות המתוקנות בעולם נמאס שחברות הפועלות בגבולותיהן ומרוויחות סכומי עתק מתאגדות במקלטי מס והכסף הגדול חומק מבין ידיהן. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, והחלו לירות את החיצים ברחבי העולם.

על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות והעולם הפך אט-אט ליותר שקוף פיננסית.

הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. לא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בחרו בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי. בין היתר מדובר בפנמה, ברמודה, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה, הונג קונג ועוד ועוד.

בחלק ממדינות העולם - וכך גם בישראל - קיימת חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל, אבל אין חובה לדווח על הכנסותיה של אותה חברה, מספר העובדים בה ופרטים נוספים. וכך, במשך השנים, פעלו חברות רבות במדינות "אוף-שור", בלי שלאף אחד היה מידע מלא על פעילותן. 

לדברי שולמן, "התמונה הגדולה היא שפרויקט ה-BEPS (תוכנית שיזם פורום ה-20G בשיתוף ה-OECD, ואשר מטרתה מאבק בתכנוני המס) נלחם בחברות ללא מהות כלכלית על-ידי שינוי של עקרונות של מחירי העברה (מחיר שנקבע ביחס לעסקאות בינלאומיות המבוצעות בין חברות קשורות), וקבע שאפשר לייחס רווח רק לחברות שיש להן פעילות של מנהלים בכירים, ושאי-אפשר לתת הטבות מס לקניין רוחני, אם החברה בעצמה לא מבצעת את פעילות המחקר והפיתוח. כך התחיל הלחץ על המבנים הבינלאומיים האלה.

"חברה או שותפות שלא יעמדו בחובת הדיווח, עשויות להיות כפופות לקנסות בסכומים שנעים בין 20 אלף דולר עד 75 אלף דולר לכל ישות, וכן לתקופת מאסר הנעה בין שישה חודשים לשנתיים. מעבר לכך, חברה או שותפות אשר לא יעמדו בכללי המהות הכלכלית (או לא יתקנו ליקויים), חשופות לקנסות בסכומים מהותיים - מינימום של 5,000 דולר ועד 400 אלף דולר לכל ישות; וכן לאפשרות מחיקת החברה או השותפות מרשם החברות המקומי, פעולה שעשויה להיחשב כאירוע של פירוק, במדינת התושבות של חברת-האם המחזיקה את החברה הנמחקת.

"במקלטי מס שונים נקבעה גם סמכות להחליף מידע בנוגע לבעלים הכלכלי או החוקי עם טריטוריות אחרות".

לדברי שולמן, "מי שהקים חברה באיי הבתולה ידע שהוא צריך להתייחס לשיקולי מס בישראל ובמדינות אחרות, אבל הוא מעולם לא נדרש שיהיו לו אנשים באיי הבתולה או להגיש דיווחים שם. הוא בעצם התנהל במחשכים שם. אלה משטרי מס שהיו מאוד מקובלים במדינות אוף-שור, ועכשיו העידן הזה נגמר". 

מהי חברת אוף-שור?

המונח חברות אוף-שור הוא שם כללי לחברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים מאוד ואפילו אפסיים - ובכינויי העממי יותר: מקלטי מס. רבות מהמדינות הללו הן איים, וביניהם איי הבתולה הבריטיים, איי ג'רזי, איי קיימן, איי קוד, קפריסין ועוד. עם זאת, חלק ממקלטי המס אינם איים, ובהם גיברלטר, ליכטנשטיין, פנמה, ברמודה, לוקסמבורג ועוד.

מה היתרון בהקמת חברה אוף-שור?

מלבד שיקולי המס, לעתים הקמת חברת אוף-שור נובעת מקיומם של חסמים עסקיים במדינות המוצא (ישראלים, למשל, שיכולים לפעול עסקית במדינות שאין להן קשרי מסחר עם ישראל, או כאלה שמעדיפות שקשר המסחר עם ישראל לא יהיה גלוי), או כאשר הרגולציה במדינת המוצא אוסרת פעילות המותרת במקום אחר בעולם. בנוסף, במדינות אוף-שור לא קיימת חובת דיווח על פעילות החברה והכנסותיה למדינה.

האם הקמת חברת אוף-שור מהווה עבירה?

לא. הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. ואולם לפי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה, חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו - ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.

בעקבות הפרת חובה זו, ודליפתן של רשימות שונות בהן ישראלים המחזיקים בהחזקות שונות בחברות אוף-שור ("מסמכי פנמה" למשל), נפתחו ברשות המסים חקירות נגד ישראלים שפתחו חברות באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס. במקביל נערכו בשנים האחרונות פשיטות על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות, על-מנת לאתר מעלימי מס וישראלים שהפרו את חובת הדיווח.

היכן משולם המס של חברות אוף-שור?

השאלה הזו עומדת במוקד של ההתעניינות של מדינות העולם בחברות אלה. הכנסות של חברת אוף-שור יכולות להתחייב במס בישראל, כאשר השליטה על עסקי החברה וניהולה נעשים בישראל - החברה נחשבת לתושבת ישראל ומחויבת במס, כמו חברה שהתאגדה בישראל.

גם במדינות אחרות חלים משטרי מס שעשויים לחייב חברות אוף-שור. מנגד, החברות יוצרות מבנים יצירתיים במקלטי המס ברחבי העולם, שאמורים לסייע להן לקבל פטור ממס במדינות המוצא שלהן. פועל יוצא מכך הוא שיעור מס אפסי במדינות המקלט וכן אי-חיוב במס במדינות המוצא. התחמקות זו ממס היא שעוררה את ארה"ב ומדינות נוספות לפעול נגד התופעה.  

עוד כתבות

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

משקאות ממותקים / צילום: Shutterstock

גביית יתר של 16.7 מיליון שקל: התביעה שאושרה נגד רשות המסים

בית המשפט אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית מס קנייה ביתר מיבואני המשקאות הממותקים ● ברשות טענו בתגובה כי תנאי להשבת הכסף ליבואניות המשקאות יהיה הוכחה שהן לא גלגלו את המס לצרכנים ● המס, שהטיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, בינתיים כבר בוטל ע"י הממשלה הנוכחית

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

ד''ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

זיו קציר: "בעולם מעריכים מאוד את הערך המוסף שאנו מביאים לתחום ה-AI"

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הזהיר בכנס TECH IL של גלובס כי המרוץ העולמי לבינה מלאכותית מחריף: "כל מדינה מנסה לקחת את החלק הארי מהענף הצומח, ומי שלא רץ קדימה, משתרך מאחור"

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo & Scitex, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"

עם מפעל בקריית גת, תוך כדי פינוי עובדים וגיוס מילואים מסיבי, בחברת HP Indigo & Scitex, אחת המעסיקות הגדולות בהייטק הישראלי, התמודדו עם אתגרי המלחמה ● "לא מדובר בתקופה חד־פעמית, אלא במרתון שנצטרך להתמודד איתו", אמר נועם זילברשטיין, מנכ"ל החברה, במהלך כנס TECH IL של גלובס

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה הנוכחית בלמה את הכניסה של פועלים מעזה?

השר מירי רגב טענה כי הממשלה הקודמת הכניסה פועלים מעזה. אך כך גם ממשלתה שלה ● המשרוקית של גלובס

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסת ת"א; ורידיס מאבדת מערכה כ-4%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.5% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם