גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות האוף-שור מחפשות בית חדש: האם ישראל תצליח לנצל את ההזדמנות הכלכלית?

בימים אלה מחילים מקלטי מס רבים בעולם כללים חדשים, שגורמים לחברות אוף-שור לאבד מהאטרקטיביות שלהן ● המשמעות - משקיעים וחברות מחפשים מקום מבטחים במדינות מסודרות ● הבעיה: המשבר הפוליטי מעכב את הניסיונות של ישראל להביא לכאן חברות זרות

איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

תארו לכם עולם ללא מקלטי מס; ללא חברות "אוף-שור"; עולם שבו כל חברה מדווחת באורח מלא על פעילותה במדינה שבה התאגדה, והמידע חשוף לרשויות אחרות בעולם, בהן יש לאותה חברה פעילות. עכשיו תפסיקו לדמיין. בימים אלה צועד העולם לעבר התרחיש הזה, כששורה של מדינות ושטחי שיפוט, אשר פועלים כמקלטי מס, מפרסמים כללי "מהות כלכלית" וכללי דיווח חדשים לחברות אוף-שור, אשר לא היו קיימים בעבר.

משמעות הדבר היא שחברות אוף-שור יחפשו בתים חדשים במדינות המערביות, מה שיהווה הזדמנות חד-פעמית עבור מדינת ישראל להכניס אליה הרבה מאוד כסף. מיליארדי שקלים בשנה.

ברשות המסים מכירים בהזדמנות שנפתחה בעקבות האווירה הבינלאומית של השקיפות, המרדף העולמי אחר גביית מס אמת והרצון לצמצם את מקלטי המס. לפני בחירות 2019 אף תוכנן "רוד-שואו" בעמק הסיליקון בהשתתפות מנהל רשות המסים ערן יעקב ומנכ"ל האוצר שי באב"ד ונציגים נוספים, על-מנת להציג בפני חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שמחזיקות חברות אוף-שור, את היתרונות המיסויים שיש בישראל (חוקי העידוד). ואולם הבחירות הראשונות הקפיאו את כל התוכניות הללו, והבחירות השניות כבר קברו אותן. כעת מחפשים ברשות המסים דרך חדשה לפתוח ערוץ תקשורת עם החברות הללו, בלי להמתין ליציבות פוליטית, שעלולה להגיע באיחור.

דרישה בינלאומית ל"מהות כלכלית"

בעקבות לחצים מטעם האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, מקלטי מס מוכרים שבהם שיעורי המס נמוכים או כמעט אפסיים ולא קיימות בהם דרישות דיווח - אימצו חקיקות העוסקות בדרישות ל"מהות כלכלית" מהחברות המתאגדות בתחומן. בין המדינות הללו נמצאות איי הבתולה הבריטיים (BVI), איי קיימן, ברמודה, גרנזי, ג'רזי, איי מן, ברבדוס וקורסאו.

החקיקה החדשה של מקלטי המס כוללת מספר דרישות שלא היו קיימות בעבר ועתידות להבריח מהן רבות מהחברות המאוגדות אצלן. בין היתר, ישנה דרישה לנוכחות פיזית "נאותה" במדינת ההתאגדות. אם הפעילות של החברה קשורה למימון, פיננסים וקניין רוחני, הדרישות גבוהות יותר. לדוגמה, באיי הבתולה ידרשו מחברה להגיש לרשויות מידע על מחזור הכנסות, מספר העובדים הקשורים לפעילות, מספר העובדים המקומיים באי ושמותיהם, כתובת פיזית של משרד, תיאור הציוד הקיים.

דרישה נוספת מחברות האוף-שור היא להראות פעילות רלוונטית - "מהות כלכלית". כלומר, שיש לה עובדים, משרדים, ניהול, רמת הוצאות ועוד.

במאוריציוס, בסיישל ובפנמה פורסמה לאחרונה חקיקה מעט שונה אשר עוסקת גם היא ב"מהות כלכלית", שבבסיסה דרישות למספר נאות של עובדים והכרה נאותה בהוצאות תפעוליות לצורך קבלת הטבות מס.

הכללים החדשים הללו ישפיעו דרמטית גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית. חשוב לזכור כי לחלק גדול מהחברות שרשומות במדינות האלה אין כל-כך על מה לדווח. רבות מהחברות הללו לא מחזיקות אפילו חדר בודד במדינות האוף-שור, ובוודאי שה"מחקר והפיתוח" שלהן לא נעשה שם.

ברמה הלאומית, הכללים הללו ישפיעו על חברות ישראליות שעוסקות בתשתיות בינלאומיות וחברות שעושות עסקים באפריקה, ואשר רשומות במקלטי מס שונים, וכן על אלפי חברות נוספות - קטנות יותר - שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי המס השונים בעולם. ברמה הגלובלית, כל חברות הטכנולוגיה הגדולות מחזיקות זכויות IP במדינות אוף-שור, ורבות מהן ייאלצו לחפש כעת בית חדש. עבור ישראל מדובר בחלון הזדמנות קצר מועד לקלוט אל גבולותיה חברות זרות רבות.

מקלטי מס שיעברו שינויי חקיקה מגבילים בקרוב

חלון ההזדמנויות ייסגר בסוף 2020

לדברי רו"ח שרון שולמן, מנהל מחלקת המסים ב-EY ישראל, "החקיקה החדשה של משטרי ה'אוף-שור' מהווה את המסמר האחרון בארון של מבנה האוף-שור".

לדבריו, "הנהירה החוצה ממקלטי המס מהווה הזדמנות לפתיחת גבולות ישראל בפני החברות אלה, וכניסת IP לארץ, בייחוד לאור חקיקת המס כאן. "מצויה כאן הזדמנות של ישראל לעשות כסף גדול. ישראל חוקקה את חוק 'המועדף הטכנולוגי' ו'המועדף הטכנולוגי המיוחד', עם 6% מס לחברות גדולות ועם יציבות של ההטבות למשך 10 שנים גם אם החוק משתנה, והכול בשביל לשכנע את חברות הטכנולוגיה הגדולות להגיע לישראל".

רו"ח שרון שולמן/ צילום: באדיבות EY ישראל

החברות עושות עכשיו "שופינג" בין המדינות לבית חדש?

שולמן: "יש מדיניות מס מיטיבה במדינות רבות אחרות. מדינות כמו אירלנד, שווייץ וסינגפור, ממש נפגשות עם החברות האלה בתקופה האחרונה, ובוחנות מה ניתן לעשות בשביל לגרום להן לבוא דווקא אליהן, והן נמצאות במצב יותר טוב מישראל, כי הן היו יעד מועדף על החברות הללו גם קודם. ישראל צריכה לעשות לעצמה יחסי ציבור, ללכת ולהיפגש עם החברות והמנכ"לים שלהן, להראות מה יש למדינה להציע ולהזמין אותם לנהל משא-ומתן עם ישראל.

"הפלטפורמה קיימת, כי בחקיקה יש מסלול הטבות מאוד ייחודי ביחס לעולם שמאפשר למדינה לתת הטבות למי שמביא IP לישראל, וגם אם החקיקה תשתנה אז ישראל תשמר את ההטבות המובטחות ל-10 שנים. אם נפספס את 2020 - אז פספסנו את הכסף. ההזדמנות תיסגר בסוף 2020".

חוץ מקריאת השכמה לאוצר לרדוף אחר חברות הטכנולוגיה הגדולות, קורא שולמן למחוקק (שלא ממש מתפקד בימים אלה, שבהן אין ממשלה) לחוקק גם חוקים שייטיבו עם חברות שאינן חברות טכנולוגיה, כי גם הן יחפשו מקום חדש להתאגד בו. "יהיו מדינות שירוויחו הרבה מאוד מהמעבר הזה. הן יקלטו את הפעילות אליהן וירוויחו עסקים מאוד גדולים, ולא רק בתחומי הטכנולוגיה".

שולמן מעריך כי "הראשונות להגיב לכללים החדשים יהיו החברות האמריקאיות הרב-לאומיות, כי מאוד מקובל במבנים שלהן להחזיק קניין רוחני בחברות אוף-שור, פטנטים וכדומה. בצורה מובהקת ב-2020 הן צפויות לצאת ממשטרי האוף-שור ויחפשו 'און-שורים' עם משטר מס רגיל".

מקלטי מס מתחילים לחפש

מלחמה עולמית במקלטי מס

החקיקה במקלטי המס מגיעה בעקבות המאבק הבינלאומי בהון השחור ובכלכלת הצללים, שעבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. בנוסף, למדינות המתוקנות בעולם נמאס שחברות הפועלות בגבולותיהן ומרוויחות סכומי עתק מתאגדות במקלטי מס והכסף הגדול חומק מבין ידיהן. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, והחלו לירות את החיצים ברחבי העולם.

על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות והעולם הפך אט-אט ליותר שקוף פיננסית.

הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. לא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בחרו בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי. בין היתר מדובר בפנמה, ברמודה, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה, הונג קונג ועוד ועוד.

בחלק ממדינות העולם - וכך גם בישראל - קיימת חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל, אבל אין חובה לדווח על הכנסותיה של אותה חברה, מספר העובדים בה ופרטים נוספים. וכך, במשך השנים, פעלו חברות רבות במדינות "אוף-שור", בלי שלאף אחד היה מידע מלא על פעילותן. 

לדברי שולמן, "התמונה הגדולה היא שפרויקט ה-BEPS (תוכנית שיזם פורום ה-20G בשיתוף ה-OECD, ואשר מטרתה מאבק בתכנוני המס) נלחם בחברות ללא מהות כלכלית על-ידי שינוי של עקרונות של מחירי העברה (מחיר שנקבע ביחס לעסקאות בינלאומיות המבוצעות בין חברות קשורות), וקבע שאפשר לייחס רווח רק לחברות שיש להן פעילות של מנהלים בכירים, ושאי-אפשר לתת הטבות מס לקניין רוחני, אם החברה בעצמה לא מבצעת את פעילות המחקר והפיתוח. כך התחיל הלחץ על המבנים הבינלאומיים האלה.

"חברה או שותפות שלא יעמדו בחובת הדיווח, עשויות להיות כפופות לקנסות בסכומים שנעים בין 20 אלף דולר עד 75 אלף דולר לכל ישות, וכן לתקופת מאסר הנעה בין שישה חודשים לשנתיים. מעבר לכך, חברה או שותפות אשר לא יעמדו בכללי המהות הכלכלית (או לא יתקנו ליקויים), חשופות לקנסות בסכומים מהותיים - מינימום של 5,000 דולר ועד 400 אלף דולר לכל ישות; וכן לאפשרות מחיקת החברה או השותפות מרשם החברות המקומי, פעולה שעשויה להיחשב כאירוע של פירוק, במדינת התושבות של חברת-האם המחזיקה את החברה הנמחקת.

"במקלטי מס שונים נקבעה גם סמכות להחליף מידע בנוגע לבעלים הכלכלי או החוקי עם טריטוריות אחרות".

לדברי שולמן, "מי שהקים חברה באיי הבתולה ידע שהוא צריך להתייחס לשיקולי מס בישראל ובמדינות אחרות, אבל הוא מעולם לא נדרש שיהיו לו אנשים באיי הבתולה או להגיש דיווחים שם. הוא בעצם התנהל במחשכים שם. אלה משטרי מס שהיו מאוד מקובלים במדינות אוף-שור, ועכשיו העידן הזה נגמר". 

מהי חברת אוף-שור?

המונח חברות אוף-שור הוא שם כללי לחברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים מאוד ואפילו אפסיים - ובכינויי העממי יותר: מקלטי מס. רבות מהמדינות הללו הן איים, וביניהם איי הבתולה הבריטיים, איי ג'רזי, איי קיימן, איי קוד, קפריסין ועוד. עם זאת, חלק ממקלטי המס אינם איים, ובהם גיברלטר, ליכטנשטיין, פנמה, ברמודה, לוקסמבורג ועוד.

מה היתרון בהקמת חברה אוף-שור?

מלבד שיקולי המס, לעתים הקמת חברת אוף-שור נובעת מקיומם של חסמים עסקיים במדינות המוצא (ישראלים, למשל, שיכולים לפעול עסקית במדינות שאין להן קשרי מסחר עם ישראל, או כאלה שמעדיפות שקשר המסחר עם ישראל לא יהיה גלוי), או כאשר הרגולציה במדינת המוצא אוסרת פעילות המותרת במקום אחר בעולם. בנוסף, במדינות אוף-שור לא קיימת חובת דיווח על פעילות החברה והכנסותיה למדינה.

האם הקמת חברת אוף-שור מהווה עבירה?

לא. הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. ואולם לפי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה, חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו - ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.

בעקבות הפרת חובה זו, ודליפתן של רשימות שונות בהן ישראלים המחזיקים בהחזקות שונות בחברות אוף-שור ("מסמכי פנמה" למשל), נפתחו ברשות המסים חקירות נגד ישראלים שפתחו חברות באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס. במקביל נערכו בשנים האחרונות פשיטות על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות, על-מנת לאתר מעלימי מס וישראלים שהפרו את חובת הדיווח.

היכן משולם המס של חברות אוף-שור?

השאלה הזו עומדת במוקד של ההתעניינות של מדינות העולם בחברות אלה. הכנסות של חברת אוף-שור יכולות להתחייב במס בישראל, כאשר השליטה על עסקי החברה וניהולה נעשים בישראל - החברה נחשבת לתושבת ישראל ומחויבת במס, כמו חברה שהתאגדה בישראל.

גם במדינות אחרות חלים משטרי מס שעשויים לחייב חברות אוף-שור. מנגד, החברות יוצרות מבנים יצירתיים במקלטי המס ברחבי העולם, שאמורים לסייע להן לקבל פטור ממס במדינות המוצא שלהן. פועל יוצא מכך הוא שיעור מס אפסי במדינות המקלט וכן אי-חיוב במס במדינות המוצא. התחמקות זו ממס היא שעוררה את ארה"ב ומדינות נוספות לפעול נגד התופעה.  

עוד כתבות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"