ארבע שנים לרפורמת הקורנפלקס: איך קרה ששינויי המחירים לא התגלגלו לכיס של הצרכנים

ארבע שנים אחרי שנכנסה לתוקף: רפורמת הקורנפלקס הוזילה את העלויות של מזון הרגיל, אך הביאה להתייקרות המזון הרגיש, כך שההוזלה קוזזה עם ההתייקרות ולא הגיעה לכיסו של הצרכן - כך עולה מניתוח פנימי של משרד הכלכלה שהוצג ליבואנים גדולים והגיע לידי "גלובס".

הניתוח של משרד הכלכלה מבקש לבחון לראשונה את השפעות הרפורמה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2016. במסגרת הרפורמה הוחלו הקלות שונות על תהליך יבוא המזון הרגיל, וזאת כחלק ממה שהוגדר כתהליך ממשלתי רחב של טיוב רגולציה והסרת חסמים בתחום היבוא, לאור המלצות ועדת טרכטנברג ב-2011 וועדת לנג ב-2014. הרפורמה הייתה אמורה להסדיר את אחריותם של יצרני ויבואני מזון, וזאת מתוך מטרה לפתוח את שוק המזון ליבוא של מוצרים במחירים מופחתים.

אלא שעל-פי הבדיקה הנוכחית, שנערכה כאמור כשלוש שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, "על אף הטיפול בתחום המזון הרגיל, הרגולציה על המזון הרגיש נותרה בעינה, באופן המוסיף להכביד על העסקים בתחום", כך כותבים במשרד הכלכלה.

אז מה הם המוצרים שנשארו מחוץ לרפורמה ושההוצאות עליהם גדלו? מזון רגיש על-פי משרד הבריאות כולל בעיקר מוצרי מזון טריים כמו חלב, מוצרי חלב ומקביליהם המכילים רכיבי חלב, בשר ומוצריו, דגים ומוצרי דגים, ביצים ומוצריהן, אך גם דבש ומוצריו, כל מוצר הדורש קירור נמוך משמונה מעלות, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, תוספי תזונה, מים מינרליים ומזונות נוספים.

בסך-הכול, על-פי העבודה שמתייחסת לשנת 2018 אל מול 2015, החיסכון בעלות הנטל הרגולטורי בעקבות הרפורמה עומדת על כ-48 אלף שקל ליבואן בינוני לשנה, כשלפי החישוב שמציג משרד הכלכלה מדובר בהפחתה של כ-2.6% בעלות המכר.

כך, בתחום המזון הרגיל, הביאה הרפורמה להטבה משמעותית עבור היבואנים: חיסכון של כ-90% ממשך הזמן של תהליך היבוא שקוצר מכ-45 יום לפני הרפורמה, ועד לשלושה ימים לאחר הרפורמה.

ואולם בכל מה שנוגע למזון רגיש, המצב הפוך. מהבדיקה עולה כי הרפורמה העמיסה עלויות רגולטוריות על היבואנים שיצרו תוספת של כ-55 אלף שקל ליבואן בינוני בשנה, כך שלפי הערכת משרד הכלכלה, מדובר בהתייקרות של 3% בעלות המכר.

בניגוד למזון הרגיל שמשך זמן האספקה שלו התקצר, בכל מה שנוגע למזון הרגיש, התמונה הפוכה: נרשם גידול של 60-90 ימים בתהליך יבוא מזון רגיש שקודם לכן נע בין 35-55 יום, וכעת, על-פי משרד הכלכלה, עומד על 115-125 יום. 

 חלק מהמזון הוזל וחלק היתייקר

התוקף של מוצרי החלב התקצר

מחברי העבודה מציינים כי החישוב מתמקד במשלוח ראשון של מוצר שאין לו אישור מקדים (כשהמשמעות היא שניתן להעריך כי במשלוחים של מוצרים שאינם נשלחים לראשונה פרק הזמן עשוי להתקצר), וכי העיכוב בתהליך השחרור נובע ממספר ימים יותר ארוך בהליך השחרור, ובדיקת המסמכים.

עוד מצוין כי חיי המדף של מוצרי חלב הוא בערך 80 יום מהתחלת הייצור - וכי על כן, ההשלכה עליהם גדולה. כלומר, ניתן להעריך כי היקף המוצרים שמושמדים גדל בשל העיכובים הללו, שכן התוקף שלהם אינו ארוך מספיק על-מנת להיכנס לישראל, מה שעשוי להעמיס עוד יותר על עלויות יבוא המזון הרגיש.

את רפורמת הקורנפלקס קידמו שר האוצר משה כחלון וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן במסגרת דיוני התקציב לשנים 2015-2016. הרפורמה, שגובשה על-ידי משרדי האוצר, הבריאות, והכלכלה, נועדה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי מוצרי המזון המיובאים.

ההפסדים קיצצו את הרווחים

הרפורמה אמורה הייתה להביא להוזלה של מוצרי מזון יבשים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז ומוצרים נוספים, בכך שתקל על היבואנים עם הסרת הליכים ביורוקרטיים בשלבים שונים בתהליך, מתוך כוונה כי ההקלות הללו יפחיתו את העלויות ויגולגלו אל הצרכן.

ואולם ממסקנות העבודה של המשרד, כמו גם משיחות עם יבואנים, עולה כי היבואנים הגדולים שמייבאים גם מזון רגיל וגם מזון רגיש קיזזו את תוספת העלויות של המוצרים הרגישים באלה של המוצרים הרגילים, כך שבפועל הצרכן לא נהנה מירידת מחיר.

תוצאות הבדיקה מושפעות מתמהיל היבוא בין מזון רגיש לבין מזון רגיל; כך, ככל שהנתח של המזון הרגיל גדול יותר - משמע כי היתרונות של הרפורמה מבחינתו יגדלו.

בתוך כך, במשרד הכלכלה מציינים במסגרת העבודה כי "הצעדים שביצע משרד הבריאות בעניין הגדרת מזון רגיש, והעברת מוצרים לרשימת מזון רגיל", בתקופה האחרונה ומאז הרפורמה, "העצימו את ההשפעה החיובית של הרפורמה".

ככל הידוע, מדובר בתהליכים שהשפעתם טרם ניתנת למדידה שכן מדובר בעדכונים שנכנסו או ייכנסו לתוקף בעתיד הקרוב. כך למשל, רשימת המוצרים הרגישים העדכנית ביותר פורסמה בחודש אוקטובר ואמורה להיכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד פרסומה - כלומר ב- בדצמבר. אגב, בהקשר זה נציין כי יבואנים טוענים לעיכובים מסיביים בשבועות שחלפו מאז החגים בנוגע למוצרים מיובאים, ביניהם חמאה ותחליפי חלב.

ממשרד הכלכלה וממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה לפניית "גלובס" בנושא.