יעקב ברדוגו וירון דקל / צילומים: תמר מצפי, יונתן בלום
מכתב האיום לפני נקיטת הליכים ששלחו אמש (שבת) עורכי דינו של עד המדינה בתיק 4000, ניר חפץ, ליעקב ברדוגו, פרשן ושדרן גלי צה"ל, בטענה כי הפיץ פרטים אסורים אודות חפץ, חשף פרט כאילו אגבי אך משמעותי מאין כמוהו על המתרחש בשנים האחרונות בין כותלי התחנה הצבאית.
במכתב שנשלח לברדוגו טען פרקליטו של חפץ כי "מצוי בידינו מידע חד-משמעי, מגוף ראשון, השופך אור חדש אודות פעולות ומגעים סמויים מעין הציבור, שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת שנת 2016 בנוגע למינויך לתפקיד שדר ומגיש בכיר של תוכנית אקטואליה יומית בשעות האזנת השיא של גלי צה"ל. כידוע לך היטב, זמן קצר לאחר ביצוען של פעולות חשאיות אלה זכית במינוי בו חשקת זמן רב, הפכת בזכותו לדמות ציבורית רבת-השפעה, והס מלהזכיר את העובדה כי אתה נהנה מאז גם ממקור הכנסה קבוע, הנשען על תקציב משרד הביטחון".
עוד נכתב כי "מקפצה זו הוגשה לך חרף העובדה שלא היית משופע בניסיון משמעותי קודם להגשת תוכנית אקטואליה יומית כה יוקרתית, משפיעה ובעלת שיעורי האזנת שיא. למיטב ידיעתנו, לאורך שנים רבות היית בעיקר איש עסקים, בפרט בתעשיית הקזינו וההימורים ובעסקי הנדל"ן, וכן ניהלת חברות וגופים סטטוטוריים ושימשת כעוזר לאישים בכירים בליכוד וכעסקן פוליטי".
העתק מהמכתב נשלח גם למפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ, ששמו הוזכר לפני מספר ימים בהקשר דומה כמי שהיה מתואם לכאורה עם עד המדינה שלמה פילבר סביב מינויו לתפקידים בכירים בשידור הציבורי.
"זה מה שהציל את התחנה מסגירה"
בשנת 2017 התייחס ירון דקל, מפקד גלי צה"ל לשעבר, בראיון למוסף G בעיתון זה, למינוי ברדוגו והכחיש נמרצות כל הנחיה מבלפור בנושא; "איש לא דיבר איתי על האנשים האלה - לא נתניהו ולא גברת נתניהו ולא נתן אשל". לעומת זאת, ב"דה מרקר" צוטט דקל כאומר למקורביו כי "זה מה שהציל את התחנה מסגירה".
אירוע המינוי של ברדוגו, שזכה בזמן אמת ללא מעט גבות מורמות (להבדיל מאנשי ימין אחרים, לעתים צעירים, ששובצו בתחנה - ברדוגו מעולם לא היה עיתונאי), מוסגר ציבורית על-ידי התחנה הצבאית והעומד בראשה כחלק מניסיונות גלי צה"ל לפנות למגזרים נוספים בחברה הישראלית. מסגור שעוד בשנת 2015 זכה גם למאמר מטעמו של דקל ב"גלובס" תחת הכותרת: "התקשורת בועתית - חייבים להיכנס לשם יותר ימניים".
ואולם, אם חפץ אומר אמת (כלל לא בטוח, ואולם יש לומר ביושר שאם מתבססים על עדותו בתיק 4000, יש לכאורה לדבריו תוקף מסוים גם כאן) - לא מן הנמנע כי מינוי ברדוגו היה מעין דיל בין מפקד גלי צה"ל לבין ראש הממשלה. שוב, לכאורה.
אם כך, בדיוק כמו בסוגיה המרכזית שעומדת בלב תיק 4000, עולה השאלה, מה יכולה הייתה להיות התמורה? ראשית, לעובדת יסוד שאין להתעלם ממנה: כהונתו של דקל כמפקד גלי צה"ל הוארכה בתחילת 2016 - התקופה שבה נטען על-ידי חפץ כי הושג הדיל. האם התאריך מקרי?
מדוע עיתונאי גלי צה"ל הבכירים שותקים?
תמורה, כידוע, יכולה להיות בהקשר זה גם בדמות המשך קיום גלי צה"ל וגלגלצ (שמעל ראשן מונחת חרב סגירה וקיצוצים תמידית), מתן תקציבים, חקיקה מסייעת, תקנים וכיוצא בכן. לכולם, כמובן, יכולה להיות תשובה נסיבתית הקשורה בניהול רופס תוך הישענות על רוח הזמן - אך ללא הבנות מוקדמות או פרסונליות ובוודאי שללא אופי פלילי. אך בעת ובעונה אחת, אם אכן הייתה הבנה ברורה בין הצדדים - האם אין פה ולו חשד להתנהגות שהיא יותר מ"בעייתית"?
וכאן צצות שאלות נוספות, בראשן - מדוע מרבית עיתונאי גלי צה"ל הבכירים שותקים? די מובן מדוע קשה להם לדבר בימים אלו על מפקדם הישיר - ואולם דקל כבר לא מאיים על קדקודם במרחב שבין יפו לירושלים. שאלה נוספת מתקשרת לשני הרמטכ"לים שכיהנו ומכהנים בתקופה זו - גדי אייזנקוט וזה הנוכחי אביב כוכבי. האם הם היו בלופ הקשר שבין הפוליטיקאים למפקד התחנה? ובכלל, האם היו מינויים נוספים שתורגמו מהבנות בין בלפור ליפו (גיוסי ופיטורי טאלנטים), ומדוע "עסקה" מעין זו טרם הוכחשה על-ידי דקל או אלקבץ בימים האחרונים? כל-כך מסובך לומר: "לא היה ולא נברא"? נמתין לבדיקה שאולי תיפתח, או לגיליון "פירמה" הבא.