יוצאת לדרך: התוכנית לשיקום המכונים להתפתחות הילד

במסגרת התוכנית, יבוטלו החל מאפריל ההחזרים שסיפקה המדינה עבור טיפולים פרטיים • בחוזר סמנכ"ל שנשלח היום לקופות-החולים צוינו יעדים לצמצום תורי ההמתנה לטיפולים, שכיום מגיעים עד חודשים ארוכים • הקופות יתוקצבו ב-80 מיליון שקל בשנה עבור שיפור השירות

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

החל מאפריל הקרוב - הורים לילדים הזקוקים לטיפולים בתחום התפתחות הילד, כבר לא יוכלו לקבל החזרים כספיים בעבורם בשוק הפרטי, כפי שהתאפשר עד היום, מלבד במקרה של אבחונים - כך נודע ל"גלובס".

ההחזרים ניתנו במקרים שבהם זמן ההמתנה לטיפולים במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים (ריפוי בעיסוק, נוירולוגיית ילדים, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, טיפולים פסיכולוגיים ואחרים) היו ארוכים משלושה חודשים.

במקרים שבהם ילדים כבר החלו בטיפולים פרטיים, תתאפשר עדיין קבלת החזרים, עד 2022 - כך מפורט במסמך ("חוזר") שהפיץ היום מוריס דורפמן - מנהל חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, לארבע קופות החולים. החל מהחודש, הקופות יחלו להיות מתוקצבות בהתאם לגידול שיראו בתפוקות הטיפולים בתחום התפתחות הילד ("מבחני תמיכה").

ההחלטה בעניין ביטול ההחזרים התקבלה באחרונה, אחרי שהכוונה הראשונית של משרד הבריאות הייתה להפחית בשלב ראשון את סכום ההחזר במחצית, מכ-200 שקל לטיפול כיום ל-100 שקל, ורק ב-2021 לבטל את ההחזרים לגמרי. הסיבה לביטול הגורף, לפי גורם ממשלתי, הייתה ההבנה שביטול הדרגתי של ההחזרים ייצור בלבול בקרב הורים. 

מספר טיפולים בשנה
 מספר טיפולים בשנה

כפי שנחשף באחרונה "גלובס", ביטול ההחזרים מתרחש כחלק מרפורמה של משרד הבריאות לשיקום המערך להתפתחות הילד, ובהמשך לדוח מבקר המדינה מ-2017 שהתריע לגבי בעיות הנעוצות במודל ההחזרים.

לאורך שנים התורים לטיפולים בתחום התפתחות הילד היו ארוכים ביותר והגיעו עד חודשים ארוכים ואפילו שנה. לכן ב-2010 יזם המשרד פתרון "פלסטר", שככל הנראה רק החמיר את הבעיה: התחייבות להעניק להורים החזרים של כ-200 שקל לטיפול פרטי, אם התור במערכת הציבורית ארוך מסף מסוים; כאמור - שלושה חודשים. בעיית התורים הוחמרה בעקבות הצעד, שכן מצד אחד, המטפלים העדיפו לעבוד באופן פרטי מאשר לעבוד במערכת הציבורית, כי התשלום הפרטי היה כפול ואפילו משולש בהשוואה לתשלום בקופה (ומחיר ההחזר הפך למחיר המינימום שהם גובים). כתוצאה מכך גבר הקושי לגייס מטפלים למכונים. מצד שני, יותר ויותר הורים החלו להוציא כסף מהכיס עבור טיפולים שאמורים להיות מסופקים דרך הקופה, ואת סחף הטיפולים הפרטיים בהחזר היה קשה לעצור. כך קרה שכיום ההחזרים תופסים כשליש מהשוק הזה: כ-400 אלף טיפולים בהחזר מבוצעים בשנה, מתוך 1.4 מיליון טיפולים.

משמעות הרפורמה היא שאחרי כעשור של תשלומי החזרים, שהסתכמו לכ-80 מיליון שקל בשנה, הקופות יתוקצבו באותו באותו הסכום מדי שנה, בתמורה לכך שיראו גידול בכמות הטיפולים. כמו כן, הקופות יידרשו לעמוד ביעדים רבעוניים לקיצור תורים, למשל: ירידה של 50% במספר הממתינים יותר משישה חודשים לטיפול עד יולי 2020; וירידה של 80% במספר הממתינים מעל שלושה חודשים לטיפול עד יולי 2021. באוקטובר 2021 המשרד מצפה שיהיו רק 5% ממתינים מעל שלושה חודשים לאבחון או טיפול.

כמו כן, לפי החוזר, הקופות יתוקצבו בעבור הכשרות לצוותים רפואיים (כמיליון שקל בשנה) ובעבור הענקת מלגות ומענקים לסטודנטים שיתחייבו לעבוד בקופות בסיום לימודים (כ-2 מיליון שקל בשנה). במשרד הבריאות סבורים כי הפסקת ההחזרים והרפורמה המתוכננת - למרות ההתנגדות שככל הנראה תעורר, לפחות בשלב ראשון - תוביל להתקצרות התורים ולשיפור השירות בטווח הארוך.

בשיחה עם "גלובס", אמר באחרונה הגורם הממשלתי: "הציפייה היא שהשכר שיוצע למטפלים בקופות יעלה בהשוואה להיום, כי אם לא יוצע להם יותר, הם לא יבואו. הכוונה היא להפחית את אטרקטיביות השוק הפרטי ולהעלות את זו של המערכת הציבורית. זה מהלך הדרגתי, שייפרס על פני כשנתיים. ברור שהעניין מורכב, ושברנו את הראש אם ואיך לעשות את זה".

עם זאת, בשבועות האחרונים טענו בפורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית כי בלי חלופה ברורה ומיידית להחזרים, התורים יוסיפו ויתארכו, ולכן מדובר ב"גזירה קשה עבור עשרות אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים והרת-אסון למערכת הציבורית של התפתחות הילד".

עוד כתב הפורום במכתב לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן בסוף ספטמבר כי "על משרד הבריאות לדרוש מהקופות ליצור תשתיות ראויות, לפתוח מכונים נוספים להתפתחות הילד, להגדיל משמעותית את התקינה במכונים, להרחיב הסדרים עם היחידות ההתפתחותיות המוכרות על-ידי המשר, ולעמוד בזמני ההמתנה שנקבעו". עד למיסוד מנגנון כזה, דורש הפורום "שלא לצמצם את הזכאות להחזרים".