מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס
לפני יותר משנתיים וחצי, בפברואר 2017, התקבלה החלטה גורלית למשק האנרגיה: חברות נובל, דלק ורציו החליטו להשקיע כ-4 מיליארד דולר בהקמת פרויקט להפקת הגז ממאגר לוויתן. מאז ועד היום, אנו שוקדים להגיע לקו הגמר ששרטט מתווה הגז: לסיים את הקמת הפרויקט ולהזרים גז עוד השנה. עם הפקת גז ראשון מהמאגר, שצפויה בשבועות הקרובים זוהי כבר כמעט עובדה מוגמרת, והגיע הזמן להתחיל להביט הלאה: מה צפוי ביום שאחרי תחילת זרימת הגז?
1. תשתיות השינוע קרובות לסיום הקמתן, כך שהיצוא לירדן ולמצרים יתאפשר ממש עם תחילת ההפקה ממאגר לוויתן, בהיקף של כ-7 bcm בשנה. הסכמי היצוא עם ירדן ומצרים חיזקו את מעמדה של ישראל במישור הגיאופוליטי, ונתנו ביטוי נוסף לשיתופי הפעולה שכבר קיימים בין ישראל למדינות השכנות. ומה צפוי בהמשך הדרך? המטרה היא להעמיק את שיתופי הפעולה, לממש את מלוא האינטרסים המשותפים, ולהמשיך לקרב בין ישראל למדינות השכנות. גודלו העצום של מאגר לוויתן (כ-600 bcm) יאפשר הגדלת היקפי האספקה מעבר להסכמי היצוא הקיימים, בין שלהזרמה נוספת למתקני ההנזלה במצרים ובין שלמדינות נוספות באזור.
2. אנו לא מודאגים מתגליות נוספות באזור, להפך. להערכתנו, תגליות גז במצרים ובקפריסין יהיו קטליזטור להעמקת שיתופי הפעולה, ולהקמת פרויקטים נוספים לאספקת גז טבעי, מאגן הלבנט למדינות בדרום אירופה. לאחרונה התבשרנו על בחינת קידום מיזם של הפקת גז נוזלי באמצעות מתקן צף, שאמור להיות מוקם במים הכלכליים של ישראל. בכל פרויקט כזה, בין שבאספקת גז בצנרת או באמצעות גז נוזלי, למאגר לוויתן יהיה תפקיד מרכזי.
3. אנו נמצאים בתחילתה של מהפכה, כלכלית וסביבתית. השחקנים המרכזיים ובכללם הממשלה, גופי הרגולציה, שוק ההון והלקוחות, מפנימים שהיקף השימוש בגז טבעי יגבר דרמטית עם השנים בכל מגזרי הפעילות. זה יבוא לביטוי גם בהדממה של יחידות ייצור החשמל בפחם בחדרה, ובייצור נקי יותר של חשמל לכל המדינה. בהמשך, צפויה הקמה של עוד תחנות כוח יעילות מבוססות גז טבעי, וכן הגברת השימוש בגז נקי יותר גם במפעלי תעשייה, ברכבים חשמליים וביוזמות להקמת מפעלים לייצור אמוניה ומתנול, מבוססי גז טבעי.
4. השוק משתנה ואיתו ההיצע: כניסת לוויתן כשחקן מרכזי, עם יכולת הפקה ראשונית של כ-12 bcm לשנה, מאפשרת ללקוחות שכבר משתמשים בגז טבעי לרכוש גז גם מלוויתן, ובכך לגוון את מקורות האספקה. במילים פשוטות: התחרות תגבר. במשק המקומי כבר מזהים שינוי בהעדפות הלקוחות. בעבר נחתמו הסכמי גז לטווח ארוך בגלל מגבלות היצע, והיום לקוחות מסוימים מעדיפים התקשרות לטווח קצר-בינוני, כדי לנצל את מגוון מקורות האספקה ולנסות לרכוש בתנאים מסחריים אטרקטיביים יותר.
מצד שני, לקוחות שזקוקים לגיוס מימון, בין שלרכישת תחנות כוח במסגרת ההפרטה של חברת החשמל, ובין שלהקמת תחנות כוח חדשות, יעדיפו התקשרות בהסכמים ארוכי טווח. השוק מסתעף, האפשרויות גדלות, ושותפי לוויתן כבר בוחנים חלופות שונות להגדלת יכולות ההפקה, כדי לתת מענה למגוון הצרכים של הלקוחות.
5. עם התפתחות משק הגז, מיסוי "ועדת ששינסקי" ייכנס לתוקף, ואיתו תתחיל להתמלא "קרן העושר", שיש לקיים דיון ציבורי עמוק לגבי מטרותיה המדויקות. האם הכספים יושקעו בחינוך? בבריאות? בתשתיות? מדובר בסכומים גדולים שייטיבו עם אזרחי המדינה.
ישראל נמצאת בפתחו של עשור משמעותי מאוד: כניסת מאגר הגז לוויתן למשק היא אירוע משנה משחק, כזה שישפר את איכות הסביבה, יוזיל עלויות לייצור אנרגיה, יגדיל את הכנסות המדינה, ויצעיד את מדינת ישראל בדרך לעצמאות אנרגטית ולשיתוף פעולה אסטרטגי עם שכנותיה. לוויתן הוא בשורה אנרגטית שתורגש במשק כולו.
הכותב הוא מנכ"ל רציו חיפושי נפט, מיזמי תחנת כוח "דליה אנרגיות"