שדה התעופה האנדה בטוקיו / צילום: שאטרסטוק
נמל התעופה Haneda (האנדה) בטוקיו שביפן הוא אחד מנמלי התעופה העמוסים בעולם, אך זה לא מפריע לו לעמוד כבר 4 שנים בראש רשימות הדירוג הבוחנות את רמת הדייקנות של נמלי התעופה ברחבי העולם. זהו שדה תעופה יפה ומרשים, ואלגנטי בדיוק כפי שמצופה ממנו. כתבת "CNN" ויויאן ג'ונס סיפקה הצצה על המתרחש מאחורי הקלעים של השדה שתנועת הנוסעים שחולפת בו מדי שנה מסתכמת ב-87 מיליון נוסעים. האנדה שעומד בראש רשימת הדירוג של נמלי התעופה הגדולים הצליח לדייק בהמראות ב-86% מהטיסות כשהוא מחזיק בתואר נמל התעופה הדייקן בעולם בקטגוריה שלו (מגה נמלי תעופה). כך לפי ממצאי בדיקות שעורכת חברת הסקרים OAG בקרב עשרות מיליוני טיסות בכל העולם.
מדובר במספר יוצא דופן ככל שמדובר ב'מגה' נמל תעופה. ממוצע הדיוק בנמלי תעופה המוגדרים גדולים (בתנועה של 30 מיליון נוסעים ויותר) עומד לפי נתוני קבוצת OAG על 77%. אחרי האנדה, שמוגדר גם כנמל התעופה הבינלאומי של טוקיו, מדורגים בהיקף תנועת הנוסעים בשנה נמלי התעופה הבאים: נמל התעופה או'הרה בשיקגו עם 83 מיליון נוסעים בשנה ורמת דיוק של 77%, הית'רו בלונדון שהגיע כבר לתנועה של 80 מיליון נוסעים ורמת דויק של 74% השנה, ונמל התעופה של הונג קונג שדרכו חלפו 74.5 מיליון נוסעים בשנה החולפת ושהצליח לדייק ב-71.5% מטיסותיו.
לתשומת לב הנוסעים מישראל, נציין כי הטיסות הישירות של אל על מתל אביב לטוקיו, שהתחילו ממש לאחרונה, לא ינחתו וימריאו מהשדה הזה אלא מהשדה השני בגודלו בטוקיו, נאריטה שתנועת הנוסעים שבו הסתכמה ב-2018 ב-42.3 מיליון.
שילוב של טכנולוגיה ודיוק יפני
מהי הנוסחה שמאפשרת לנמל התעופה המרשים הזה לאפשר ל-87 מיליון נוסעים בשנה לעבור דרכו כמעט ללא עיכובים? רבים בוודאי יגידו שהתרבות היפנית תורמת חלק נכבד לכך, והם צודקים - לפי הנהלת השדה כוח האדם שפועל בו ומשרת את הנוסעים לאורך כל התהליך מפגין נחישות מוחלטת לייעל תהליכים ככל האפשר כשהשדה גם מרושת בטכנולוגיות חדשניות שמסייעות לדברים להתרחש מהר יותר. הנחישות הזו, כך גורסים בשדה, טבועה בעם היפני עוד מינקותו. כשהדיוק הוא חלק בלתי נפרד מהדנ"א היפני, אין סיבה שהנוסעים יתעכבו, לא אם זה תלוי בעובדים.
ג'ונס שביקרה בשדה דיווחה "איך הם עושים את זה". אחת הדוגמאות היא להתנהלות סביב נושא הכבודה - רכיב קריטי באתגר הדיוק בתהליך ההמראה. באיזור שממנו פועלות טיסות הפנים בהאנדה, מה שמהווה את עיקר הפעילות של השדה הזה כיום, חולפות 17 אלף מזוודות מדי יום. המהירות שבהם הן ישונעו ממטוס למטוס או למסוע למסירה לנוסעים קריטית להמראות מדויקות - המטרה היא לסיים את התהליך הזה בטווח של 10 דקות בלבד. עם כל השכלולים בענף התעופה, זהו תהליך שעדיין נעשה ידנית. צוות הסבלים של ג'פן איירליינס, שאליו הצטרפה הכתבת, מקפיד לעשות מתיחות לפני כל המראה ונחיתה עד שהוא לובש על עצמו מתקן מיוחד. וכאן טמון הסוד - העובדים הללו משלבים גם רובוטיקה בעבודה - מדובר בטכנולוגיה לבישה שמפעילה את התנועה בצורה סנסורית. הטכנולוגיה מעניקה תחושה כי הכבודה קלה יותר לנשיאה ולהרמה ולכן רמת האנרגיה שעל הסבלים להשקיע בכל מזוודה נמוכה יותר. במקביל, הבגד הייחודי מספק תמיכה לגב התחתון והעובדים יוצאים ממשמרת לא רק עם הספק נאה אלא כשהם הרבה פחות מותשים.
החשיבה על המהירות באה לידי ביטוי גם במתחם האוכל שבשדה התעופה. 30 דוכנים ומסעדות מגישים אוכל רחוב יפני במהירות שיא למאות הנוסעים שנמצאים במתחם זמן נתון. המתנה בתור? לא בבית ספרם. דיוק בלוחות הזמנים דווקא כן.
שדה התעופה האנדה אוחז בתואר מכובד נוסף שסיפק לו המגזין "Skytrax" על סמך אלפי חוות דעת של נוסעים - השדה קיבל מהגולשים את הדירוג המכובד ביותר 5 כוכבים זו השנה הששית, בין היתר על רמת הניקיון הגבוהה, הנגישות והשירות כמובן. מבין נמלי התעופה העמוסים האנדה הוא היחיד שמחזיק בדירוג הגבוה ביותר, שקיבלו רק 12 נמלי תעופה בכל העולם.
האם האנדה יצליח לשמור על התואר גם בשנה הבאה? טוקיו תארח את המשחקים האולימפיים ב-2020 וביפן נערכים לגל של תיירים: הרשויות מעריכות כי שנת 2020 תסתכם עם כניסת 40 מיליון תיירים ליפן, כמעט פי 4 ממספר התיירים שנכנסו ליפן ב-2013. ממשלת יפן גם דואגת להרוויח מזה - בחודש ינואר החלה הממשלה לגבות מהתיירים "מס סיונרה". כל אחד מהם משאיר במדינה עם צאתו כ-9 דולר. את הכסף מבטיחה ממשלת יפן להשקיע בהנגשת התיירות בשפות ובשיפור מתקנים תיירותיים. עם צפי ל-40 מיליון תיירים בשנה הצפי הוא להכנסות של 360 מיליון דולר רק מהמס הזה.