דירת מחסן / צילום: צילום מסך מפייסבוק
בשבוע שעבר נתן בית המשפט המחוזי בת"א פסק דין בעניין שטיין, שבו נידונה השאלה האם דירת מגורים אשר נפל בה פגם תכנוני, תוכל להיחשב כ"דירת מגורים" לצורכי מיסוי, ולהקנות למוכר את הטבות המס המוקנות במכירת דירת מגורים.
בית המשפט קבע בדעת רוב כי פגם תכנוני שכזה אינו פוסל דירה מגדר "דירת מגורים", כל עוד מדובר בפגם שעמו השלימו רשויות התכנון והרשות המקומית.
בפסק הדין דובר בבני זוג אשר רכשו דירה בת"א בשנת 1992, ושילמו בגינה מס רכישה לפי ההגדרה של "דירת מגורים".
הדירה הכילה את כל המתקנים הדרושים למגורים, ובני הזוג עשו שימוש למגורים בדירה למעלה מ-20 שנה. משבאו בני הזוג למכור את הדירה, גילה הרוכש בבדיקה שערך כי על פי היתר הבנייה ההיסטורי של הדירה משנת 1945 ייעוד הדירה היה למחסן וחדר הסקה - עובדה שלא הייתה ידועה כל השנים לבני הזוג.
בביהמ"ש הוכח כי חרף היתר היסטורי זה, הדירה נרשמה בטאבו כדירת מגורים, כי העירייה גבתה כל השנים ארנונת מגורים בגין השימוש בדירה, ואף לא רשמה הערת אזהרה בטאבו על שימוש חורג, ולא הפעילה כל אמצעי אכיפה כנגד שימוש זה.
בשל קיומו של היתר הבנייה ההיסטורי האמור, ביקשה רשות המסים לשלול מבני הזוג, לעת שמכרו את הדירה, את הטבת מס השבח המוקנית לדירת מגורים בעת מכירתה.
בית המשפט המחוזי דחה בדעת רוב את עמדת רשות המסים, שלפיה כל פגם תכנוני מוציא את הנכס מהגדרת "דירת מגורים".
ואם נדמה לכם שרק לא מזמן ניתן פסק דין הפוך, אתם לא לגמרי טועים. ביהמ"ש נדרש הפעם להבדל שבין מקרה זה לבין המקרה שנידון לאחרונה בפסק דין גיא - שם נתנו השופטים החלטה הפוכה. באותו מקרה הסב הנישום מחסן לדירת מגורים, בניגוד לחוקי התכנון והבנייה, לא שעה לדרישת הרשויות להסיר מחדל זה, ואף נתבע על כך בהליכים פליליים. מאחר ודובר בהפרת חוק בוטה, קבעו השופטים, כי יש להפעיל את הכלל לפיו "אין החוטא יצא נשכר", ולשלול מן הנישום את ההקלה ממס השבח הניתנת לדירת מגורים.
לעומת זאת, מאחר שבעניינם של בני הזוג שטיין לא נמצא פגם בהתנהלותם ובתום ליבם, נקבע כי אין להפעיל כלל זה בעניינם, ויש להעניק להם את ההטבה המבוקשת.
וע 52894-03-17