דיאן אבנצור ומישל היימן, מקימות חברת ננוסינקס / צילום: תמונה פרטית
כמו משבר האקלים, גם משבר העמידות לאנטיביוטיקה הפך בעשור האחרון מדאגה גדולה אך עתידית לסוגיה שכבר מתחילה להשפיע על חיינו היום. ושוב, כמו במשבר האקלים, החברה האנושית תצטרך לטפל במשבר העמידות לאנטיביוטיקה באיפוק ובריסון, שתי תכונות שעד כה לא הצטיינה בהן.
חברת Nanosynex מקווה להפוך את האיפוק בשימוש באנטיביוטיקה לפשוט יותר וחסר מחיר עבור הצרכן הסופי. בהתבסס על גילויים של חוקרת התאים הידועה פרופ' שלומית לבנברג מהטכניון, פיתחה החברה שיטה המאפשרת לגלות בדיוק לאיזו אנטיביוטיקה הכי רגיש זיהום מסוים. כך היא חוסכת טיפול בתרופות אנטיביוטיות שאינן יעילות ומאפשרת להחליף את השימוש בתרופות אנטיביוטיות בעלות פעילות רחבה בתרופות בעלות פעילות צרה יותר אך אפקטיבית יותר, משום שלא השתמשו בהן עד כה באופן מוגזם. המטרה היא להשיג טיפול יעיל ומהיר יותר, בלי לעודד את עמידות החיידקים לתרופות האנטיביוטיות הנפוצות.
ננוסינקס הוקמה על ידי דיאן אבנצור, המשמשת כמנכ"לית, ועל ידי מישל היימן, המשמשת כסמנכ"לית שיווק. השתיים נפגשו כשלמדו לתור MBA בטכניון, זמן קצר אחרי שכל אחת מהן עלתה לישראל - אבנצור מצרפת והיימן מברזיל. לפני שנפגשו, כיהנו כל אחת מהן בתפקידים שונים בחברות ייעוץ ופיננסים בינלאומיות.
המפגש הוליד רצון לעבודה משותפת. "הבנו שאנחנו משלימות זו את זו גם ביכולות וגם מבחינה תרבותית", הן אומרות. השתיים סימנו את תחום החדשנות הרפואית כבסיס הרצוי לחברה, והחליטו לחפש טכנולוגיה לפיתוח קרוב לבית - בטכניון.
פרופ' שלומית לבנברג היא מדענית בתחום התרפיה התאית ותאי הגזע, שטכנולוגיות שפיתחה היו בין היתר הבסיס לחברת הבשר המשובט אלף פארם. כמו כן היא פיתחה טכנולוגיות לשיקום חוט השדרה לשם החזרת יכולות תנועה למשותקים וכן טכנולוגיות לשיקום הלב.
"רצינו לפתור בעיה גדולה"
ננוסינקס רכשה את זכויות הפיתוח עבור מכשיר מעבדתי שדרכו זורמות מאות דגימות, בנפח של כמה ננטוליטרים, שנלקחו מגופו של החולה עם הזיהום החיידקי. דרושה טכנולוגיה מיוחדת לאפשר לדגימות לנוע בתוך הבאריות הננוליטריות, שכן יש מגבלה על היקף הדגימה שניתן לקחת מכל חולה. הדגימות מוזרמות בשיטה ייחודית, כך שכל אחת מהן פוגשת אחד מתוך מאות שילובי אנטיביוטיקה אפשריים, עד שנבחר בתוך זמן קצר הטיפול היעיל ביותר. לעומת שיטות אחרות בתחום התאמת האנטיביוטיקה, אין צורך להכיר את הרצף הגנטי של החיידק ולא למפות במדויק את צורתו. המידע הוא בעצם התגובה של החיידק. "בחרנו במוצר הזה כי רצינו לפתור בעיה גדולה", אומרת היימן.
החברה הוקמה באופן רשמי ב-2017. היא הצטרפה למאיץ מאס צ'לנג', ובמקביל ניהלה מו"מ עם הטכניון על רכישת הזיכיון. במהלך אותה שנה כבר גויסו שישה עובדים בעלי רקע מדעי, להשלים את צוות המייסדות שהגיעו מרקע עסקי.
בתוך זמן קצר נחתם הסכם עם חברת Biosynex הצרפתית, המפתחת ומשווקת בדיקות מעבדה מהירות. "ביוסינקס עזרו לנו לבחור את הטוב ביותר בין המוצרים שפיתחנו", אומרת היימן. החברה גייסה עד היום כמיליון דולר מקרן Lamed Holdings המתמחה בתחום מדעי החיים, וקיבלה מענקים בהיקף של 2.5 מיליון דולר מתוכנית הורייזון 20/20 האירופית וכחצי מיליון דולר מרשות החדשנות. על פי הערכותיה, הסכום יספיק לה לכשנתיים נוספות. החברה חובבת אקסלרטורים, ובנוסף למאס צ'לנג' השתתפה גם באקסלרטור מדטק רעננה ו-IBM אלפא זון.
בשלב הראשון, יפותח המוצר לזיהוי זיהומים בדרכי השתן. המוצר ישווק תחילה לבתי החולים ואחר כך לקופות החולים ולקליניקות הפרטיות. המוצר צפוי לקצר את זמן ההמתנה לתשובה מעד 48 שעות בתרבית, השיטה המקובלת היום, לכ-4 שעות נטו. בעתיד, הכוונה היא לקצר את תהליך הבדיקה לשעתיים, ואז הוא יתאים גם לשימוש במקרי חירום.
החברה מקווה להגיע לניסוי קליני ב-2021, ולשוק האירופי ב-2022.