צ'יינג'ים | בלעדי

נשיאת לשכת רואי החשבון נגד הממונה על שוק ההון: חברי לשכה, אל תצייתו למשה ברקת

איריס שטרק טוענת כי דרישות הנוהל לקבלת רישיון לצ'יינג'ים, שפרסם הממונה על שוק ההון, מנוגדות לחוק • טוענת כי הנוהל מחייב את רואי החשבון בכללים המנוגדים לכללי המקצוע, ולפיכך "רואה חשבון מנוע מלחתום על אישור בנוסח זה" • רשות שוק ההון: "צפויים לפרסם נוהל מתוקן"

איריס שטרק (מימין) ומשה ברקת / צילומים: כדיה לוי, רפי קוץ; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
איריס שטרק (מימין) ומשה ברקת / צילומים: כדיה לוי, רפי קוץ; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, הורתה בשבוע שעבר באורח חסר תקדים לכלל חברי הלשכה - 15 אלף רואי חשבון בישראל - שלא לציית לנוהל חדש שפרסם ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בנוגע להוצאת רישיון לנותני שירותי מטבע, הידועים בשמם העממי "צ'יינג'ים".

הנוהל החדש - נוהל רישוי שירותים פיננסיים מוסדרים - כולל גם דרישות כלפי המייצגים של מבקשי הרישיון, רואי החשבון ועורכי הדין. הנוהל הצליח לעצבן את נשיאת רואי החשבון, לאחר שלטענתה הוא כולל דרישות מוגזמות ולא חוקיות מרואי החשבון. בין הדרישות שעוררו את המחלוקת הייתה הדרישה כי רואי החשבון יאשרו שלקוחותיהם משלמים את חבות המס בגין כל פעילות שלהם, וכי הם מדווחים לרשויות המס לפי דין וכן הדרישה כי רואי החשבון יצרפו לבקשת הרישיון תצהיר המאשר היעדר רישום פלילי והיעדר הליכים מינהליים או משמעתיים התלויים ועומדים מולם.

מכתב ההנחיה לרוה"ח, 20 בנובמבר 2019
 מכתב ההנחיה לרוה"ח, 20 בנובמבר 2019

"הדרישות בסתירה לחוק רואי החשבון"

מפרטי הסכסוך שהגיעו אל "גלובס" עולה כי המחלוקת מתנהלת בחודשים האחרונים בתגובה לפרסומה של "טיוטת נוהל רישוי שירותים פיננסיים מוסדרים" ביולי השנה. הנוהל פורסם להערות הציבור בתוך שבעה ימים.

"נוהל המריבה" כולל דרישות מרובות להגשת מסמכים ופרטים נוספים שנראים טכניים במהותם, ואולם הוראותיו של הנוהל הצליחו לעורר מחלוקת קשה, גם מול לשכת עורכי הדין.

בתוך ימים ספורים מפרסום הנוהל שיגרה שטרק מכתב חריף לברקת התוקף את הוראותיו של הנוהל, וכן את העובדה שניתנו שבעה ימים בלבד להגשת הערות עליו. רו"ח שטרק ציינה במכתבה כי בבחינה ראשונית בלבד היא הבחינה במספר נקודות בעייתיות בנוהל, ובהן העובדה שבטיוטת הנוהל נדרש רואה החשבון לאשר כי מבקש הרישיון משלם את חבות המס החלה עליו לפי הדין בגין כל פעילות שלו, וכי הוא מדווח לרשויות המס על-פי הדין. לטענת שטרק, הדרישה האמורה עומדת בסתירה לחוק רואי חשבון.

"רואה חשבון מבצע ביקורת על נתונים כספיים ובכך מקנה אמינות לדיווחים כספיים. עם זאת, ישנן מגבלות לנתונים ומצגים שרואה חשבון רשאי להתייחס אליהם. מגבלות אלה נקבעו בכללים המקצועיים החלים על רואי חשבון מתוקף חוק או מתוקף תקני ביקורת מחייבים. נאסר על רואה חשבון לספק דוח מיוחד שאינו עומד בכללים המקצועיים", כתבה שטרק לברקת.

לטענת שטרק, "רואה החשבון אינו מאשר נאותות או נכונות הנתונים עצמם, אלא רק את התאמתם, ולכן עליו לציין את המסמכים או את הרשומות שעליהם התבסס באישורו".

עוד הוסיפה שטרק כי "רואה החשבון אינו רשאי לאשר או להתייחס לנתונים עתידיים או לכוונות/פעולות עתידיות של לקוחו. לאור זאת, נאסר על רואה החשבון לאשר שלקוחו משלם את חבות המס החלה עליו לפי הדין בגין כל פעילות שלה, וכי הוא מדווח לרשויות המס לפי דין". בנוסף, ציינה, על-פי הפסיקה, רואה החשבון אף מנוע מלאשר דברים "מידיעתו האישית".

בנוסף, תקפה רו"ח שטרק במכתבה את הדרישה שעוגנה בטיוטת הנוהל לקבל תצהיר מרואה חשבון בדבר היעדר רישום פלילי, וכן היעדר הליכים מינהליים או משמעתיים תלויים ועומדים מולו מטעם מועצת רואי החשבון. "לדעתי מדובר בדרישה בלתי סבירה הפוגעת בחופש העיסוק של רואי החשבון המעוגן בחוק יסוד. הפגיעה הנ''ל איננה מידתית ואיננה ראויה", כתבה שטרק לברקת.

"עצם קיומו של רישיון רואה חשבון מספק את הביטחון הנדרש, ואין לדרוש תצהיר כאמור, וזאת משום שבסמכות מועצת רואי החשבון לשלול או להתלות את רישיונו של רואה החשבון שהורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רואה חשבון, או אם ‘קיימות עובדות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש רואה חשבון'", ציינה שטרק במכתב.

שטרק הוסיפה כי רואה חשבון מתוקף הכללים החלים עליו, לרבות תקנות וכללי אתיקה מקצועית, נחשב כגורם אמין ומוסמך ולכן כתבה: "מפליא בעיני שהדרישות אינן שוות בין רואי החשבון לבין עורכי הדין, האחרונים אינם נדרשים לתצהיר דומה. הדרישה לקבל את התצהיר מרואה חשבון היא בלתי סבירה בעליל ואבקש להסירה".

לאחר קבלת התייחסות לשכת רואי החשבון ביצעו ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שינויים קלים בנוהל, אך בלשכת רואי החשבון סברו כי השינויים אינם מספקים, כיוון ששתי הטענות המרכזיות שהעלתה רו"ח שטרק במכתבה לא זכו להתייחסות. הנוהל עדיין כולל את הדרישה לאישור רואה חשבון לצורך קבלת רישיון למתן שירותים פיננסיים, העומד לטענת שטרק בסתירה לכללים המקצועיים לטענת הלשכה, וכן את הדרישה לקבל הצהרה מרואה החשבון כי הרישיון שהוא מחזיק בתוקף, וכי לא מתנהל הליך לביטול רישיונו או להתלייתו. לאור פניית לשכת רואי החשבון ונשיאת הלשכה רו"ח איריס שטרק, בוטלה בטיוטת הנוהל הדרישה לתצהיר על היעדר רישום פלילי והיעדר הליכים מינהליים או משמעתיים התלויים ועומדים מול רואי החשבון.

"האישור אינו עומד בכללים המקצועיים"

שטרק לא נותרה חייבת, ובתגובה לפרסומו של הנוהל "המתוקן" שיגרה לשכת רואי החשבון הודעה לכלל חברי הלשכה - כ-15 אלף רואי חשבון, מתוך 19 אלף רואי חשבון פעילים בישראל - שכותרתה: "הודעת מניעות מלחתום על אישור רואה חשבון לצורך קבלת רישיון למתן שירותים פיננסיים". בהודעה שעליה חתומים רו"ח אורי מורד ורו"ח אריאל פטל מהוועדה לקביעת נוסחי חוות-דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון צוין כי "לבקשת נשיאת הלשכה רו"ח איריס שטרק, הרינו להודיעכם כי מדובר באישור שאינו עומד בכללים המקצועיים החלים על רואי חשבון, ולפיכך רואה חשבון מנוע מלחתום על אישור בנוסח זה".

עוד צוין בהודעה לרואי החשבון כי למען הסר ספק, בפסק דין מחוזי (ת"א 262-04-17) העוסק בתביעת חברה בע"מ נגד בנק מזרחי נקבע כי דרישת הבנק לקבל אישורים מרואי החשבון מידיעתם האישית אינה סבירה וכי די באישורים שבהם מפורט מקור הידיעה. נכון לעכשיו רואי החשבון עומדים בסירובם לחתום על האישורים הנדרשים על-פי הנוהל.

בהתייחסה לנוהל רישוי שירותים פיננסים מוסדרים, אמרה שטרק: "הנוהל כולל דרישה לאישורים, העומדים בסתירה לחוק רואי חשבון, ולפיכך לשכת רואי החשבון הגישה השגותיה על נוהל זה, והיא דורשת לתקנו באופן מיידי. יש לערוך את התיקון בתיאום עם לשכת רואי החשבון, על בסיס הדרישות האפשריות ועל-פי החוק".

לדבריה, "יש לציין שעל רואי חשבון נאסר לספק דוח המנוגד לתקני הביקורת ולכללים המקצועיים החלים על רואי החשבון. הדרישות בנוהל אינן עולות בקנה אחד עם תקני הביקורת שהם אמות המידה המקצועיות של רואי חשבון, וכפועל יוצא לא קיבלו אישור לשכת רואי החשבון. אלה דרישות שאינן חוקיות ולא ניתן לבצען.

"יתרה מזאת, הוצאנו הנחיה של הלשכה כי על רואי החשבון לשים לב לדרישות לאישורים החורגות מהכללים המקצועיים, לא להיות מושפעים מלחצים של דורשי האישורים (כגון הרשויות או לקוחות), ולפני מתן כל אישור וחתימה עליו, לערוך בדיקה שהדרישה היא בהתאם לתקני המקצוע. רואי החשבון מנועים מלחתום על דרישה לאישור שאינו עומד בכללים המקצועיים החלים עליהם".

לאור פניית לשכת רואי החשבון ונשיאת הלשכה, רו"ח איריס שטרק, בוטלה בטיוטת הנוהל הדרישה לתצהיר על היעדר רישום פלילי והיעדר הליכים מינהליים או משמעתיים התלויים ועומדים מול רואי חשבון. "תיקון זה שבוצע הוא בכיוון הנכון, אך איננו מספק את לשכת רואי החשבון היות שהדרישה הקיימת כי רואה החשבון יצהיר כי הרישיון שהוא מחזיק בתוקף, וכי לא מתנהל הליך לביטול רישיונו או להתלייתו, מיותרת ומכבידה", מסרה שטרק.

מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נמסר בתגובה: "בשונה מהנאמר בכתבה, הרשות מקיימת שיח פתוח ושוטף עם כלל הגורמים הרלוונטיים לנוהל רישוי נותני שירותים פיננסיים, ובכללם לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין. הרשות צפויה לפרסם בעת הקרובה נוהל מתוקן המתייחס להערות שהוגשו ביחס לנוהל הקיים". 

גם עורכי הדין לא מרוצים: "הנוהל מעביר את בחינת מבקשי הרישיון מרשות שוק ההון אלינו"

"נוהל המריבה" לא עבר בשלום גם בלשכת עורכי הדין. עם פרסומו שיגרו ראשי ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין פנייה לממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, במסגרתה התלוננו על כך ש"הנוהל למעשה מעביר את הנטל של בחינת מבקשי הרישיון מרשות שוק ההון לעורכי דינם של מבקשי הרישיון".

במכתב, עליו חתומים עורכי הדין יעל גרוסמן, גיל דחוח, אורי גולדמן ואביה אלף, נטען כי הנוהל מטיל על מבקשי הבקשות להחתים את עורכי דינם על מסמכים תוך הטלת אחריות על עורכי הדין בשורה ארוכה של נושאים. בין היתר, נטען, דורש הנוהל כי עורך דינו של המבקש יאשר כי המבקש עומד בדרישות הדין, בנושא המבנה הארגוני של נותן שירותי המטבע; "מסמך הפעילות" שהגיש נותן שירותי המטבע; מסמך השמירה והתיעוד שלו; מסמך ההתמודדות עם מעילות והונאות; מסמך השמירה על הפרטיות; מסמך ההמשכיות העסקית; מסמך מניעת הלבנת הון ומימון טרור ועוד שורה ארוכה של נושאים.

הנושאים הללו, נטען במכתב, מטופלים במספר רב של חוקים, ביניהם דיני החוזים, ההגבלים עסקיים, איסור הלבנת הון, דיני חברות, דיני ניירות ערך ועוד, וצוין: "אנו סבורים כי הדרישה שלפיה עורך הדין יצטרך לאשר ולקחת על עצמו אחריות מהותית-מקצועית בנושא עמידת הלקוח בדרישות לגופם של נושאים כה מגוונים הנדונים מספר רב של חוקים, אינה סבירה".

עוד טוענים ראשי ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין כי "אין תקדים בדין להטלת דרישות מסוג זה על עורכי דין".

לשכת עורכי הדין דורשת את ביטול הדרישה לקבל אישור של עורך דין לכך שתוכן המסמכים המוגשים על-ידי המבקש עומד בהוראות הדין, ובמקום זאת לקבוע כי עורך הדין יאמת תצהיר שבו מצהיר המבקש (ולא עורך הדין) כי הוא בחן את תוקפם המשפטי של המסמכים שהוא מגיש ואת עמידתם בדרישות הדין הרלוונטי, וכי לפי בדיקתו הם עומדים בדרישות אלה.

לחלופין, בלשכה דורשים לצמצם את הדרישות מעורך הדין כך שבמקום האישור הנדרש, יצרף עורך הדין חוות-דעת משפטית בנושא.

מדוברות לשכת עורכי הדין נמסר כי "מאחר ולעמדת הלשכה עלול להיות מדובר בתקדים בעייתי, הן מקצועית והן אתית, במסגרת מיצוי הליכים, פנתה לשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד אבי חימי למפקח על שוק ההון במטרה להבהיר את הדברים. המפקח התחייב לתקן את הנוהל עד ליום 28.11.19. 

"אם וככל שהמפקח יבחר שלא לשנות את הנוהל כלפי עורכי הדין, ישקול ראש לשכת עורכי הדין את המשך צעדיה של הלשכה בנושא, שכן לעמדת הלשכה, לא ייתכן כי תפקידה של הרשות המפקחת יועבר לכתפי עורכי הדין".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988