דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
■ למה בנק ישראל קונה מט"ח?
בנק ישראל רכש בימים האחרונים מט"ח במטרה למנוע משער השקל להתחזק מול הדולר, האירו והמטבעות הזרים. ההחלטה על רכישת מט"ח משתלבת בהחלטה שקיבל הבנק שלא להוריד ריבית. נכון שגם בשער הנוכחי שלה - 0.25% - הריבית בישראל עדיין אפסית, אבל הריבית שמשקיעים יכולים לקבל כאן באגרות חוב לטווח ארוך, נניח לעשר שנים, גבוהה יחסית למה שמשלמות מדינות מפותחות אחרות.
החשש בבנק ישראל הוא שספקולנטים ומשקיעים גדולים ימהרו לרכוש שקלים כשיבינו שבנק ישראל לא מתכוון להוריד עוד את שער הריבית. משקיעים רבים נוספים הם שחקני מומנטום וקונים שקלים רק בגלל הציפייה שהשקל יתחזק. לכן, הבנק רוכש מט"ח כדי לאותת למשקיעים שלא כדאי להם לבנות על המשך התחזקות השקל.
■ האם בנק ישראל הצליח לבלום את התחזקות השקל?
מגמת ההתחזקות של השקל שהחלה לאחר פרסום החלטת הריבית, נעצרה בעקבות כניסתו של בנק ישראל למסחר בשווקים. אתמול רכש בנק ישראל לפי הערכות מאות מליוני דולרים, אבל זה לא הספיק וגם הבוקר נאלץ הבנק לרכוש מט"ח. גם אם נגיד הבנק אמיר ירון יעבור את המבחן הראשון שלו בהצלחה, הניסיון מראה שלרכישות המט"ח יש השפעה קצרת טווח, שמתפוגגת בתוך שבועות או אפילו ימים.
■ עד איזה שער בנק ישראל ימשיך לרכוש דולרים?
זאת שאלת מיליון הדולר. לפני מספר חודשים ציפו בשווקים להתערבות בנק ישראל כששער החליפין שול הדולר נפל מתחת לקו הסמלי של 3.50 שקלים. הבנק לא התערב אז - ורבים פירשו זאת כהודאה בכך שהבנק לא מתכוון באמת לרכוש מט"ח כפי שעשה בתקופת הנגידים הקודמים סטנלי פישר וקרנית פלוג.
בנק ישראל התחיל לרכוש אתמול דולרים כששער הדולר צנח ל-3.46, אבל כמה ימים קודם לכן הדולר כבר ירד ל-3.45 ובנק ישראל עמד מנגד. העניין הוא, כפי שמדגיש הנגיד, שמסגרת החלון היא דינמית כלומר זזה מיום ליום. לכן אין שער חליפין מסוים שמעליו הבנק ירכוש מט"ח ומתחתיו הבנק יפסיק להתערב.
■ למה רכישת המט"ח בעייתית?
הטענה הכלכלית הטהורה נגד הבנק היא שהתערבות בשער החליפין יוצרת עיוותים בכלכלה. מפעלים שאין להם זכות קיום ממשיכים לפעול בזכות השער המלאכותי, והמשקיעים מקבלים החלטות היכן לשים את הכסף על סמך נתונים לא נכונים.