פיטורים / צילום: Shutterstock
מכון הנרייטה סאלד, הפועל לקידום החינוך והחברה בישראל, פיטר עובד ללא עריכת שימוע כדין - כך נטען בכתב תביעה שהוגש לאחרונה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
לפי התביעה, המכון סירב לדחות את מועד השימוע, ובכך סיכל את האפשרות שהתובע יספיק להתכונן ולהיוועץ בעורך דין; ולקראת השימוע החוזר, אחרי שביטל את הפיטורים הלא חוקיים בדרישת בא-כוחו של התובע, תוך מצג-שווא של ביטול פיטורים והחזרת מצב לקדמותו, הורה המכון לתובע להישאר בביתו ולא לשוב לעבודתו. כמו כן, נטען, המכון סירב להחזיר לתובע את הגישה לכתובת הדואר האלקטרוני שלו, ויצר מצג כלפי כולי עלמא כי התובע לא יחזור לעבודה, ואין להשיג אותו בכתובת הדוא"ל המזוהה עמו בעבודה, וכל זאת אחרי ביטול הפיטורים.
על-פי התביעה, אלי רוזנטל, בן 36, בעל תואר מהאוניברסיטה העברית בבלשנות, עבד במכון הנרייטה סאלד במשך שלוש וחצי שנים בתפקיד מרכז ועדות שאלונים בתחום השפה העברית.
על-פי הנטען, את הזימון לשימוע קיבל התובע יום וחצי לפני קיום השימוע, ובקשתו לדחות את מועד השימוע על-מנת להתכונן כראוי ולהתייעץ עם עורך דין, נענתה בשלילה. כמו כן, הזימון לשימוע לא כלל פירוט של הטענות, וכך התובע לא יכול היה להגיע מוכן לשימוע. לפיכך התייצב התובע ביום 02.05.2019 לשימוע ללא הכנה, ללא אפשרות להיוועץ בעורך דין וללא ייצוג הולם כלשהו.
בעקבות מכתב התראה ששלחה עורך דינו מיכאל דבורין, ביטל המכון את הפיטורים, ונערך לו שימוע נוסף "לפנים משורת הדין ומבלי להודות בכל טענה מהטענות המועלות".
כתב התביעה ממשיך וטוען להתנהלות תמוהה של המכון: "ביטול הפיטורים, בלי קשר לתיאום/קביעת מועד לשימוע חוזר - משמעות הדבר היא החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני הפיטורים, לפחות עד לקבלת ההחלטה על-ידי הנתבע אחרי השימוע החוזר. אך ביטול הפיטורים על-ידי הנתבע היה למראית-עין בלבד: הנתבע הורה לתובע להישאר בבית ולא לשוב לעבודה, הנתבע חסם לתובע גישה לכתובת הדוא"ל שלו ואף יצר מצג כלפי כולי עלמא כי התובע לא חוזר לעבודה, ואין דרך להשיגו בכתובת הדוא"ל המזוהה עמו בעבודה.
"עם קביעת מועד לשימוע החוזר ביקש התובע לעיין בדוא"ל שלו כחלק מההכנה לשימוע החוזר, ונענה בחיוב ובתנאי שבזמן העיון בדוא"ל יתלווה לתובע איש מטעם הנתבע, אשר ישגיח על פעולותיו של התובע בדוא"ל שלו. שוב - כל זאת אחרי שהנתבע ביטל את פיטוריו של התובע! בלית-ברירה וחרף מחאות נמרצות, נאלץ התובע להגיע למקום העבודה, מושפל עד עפר מליווי 'שוטר' מטעם הנתבע כמצורע ומנודה תחת מבטיהן של קולגות. 'השוטר' התיישב ליד התובע, וברגע שהתובע פתח את הדוא"ל שלו, כיוון 'השוטר' לתובע את הטלפון הסלולרי שלו ומטווח אפס התחיל לצלם את התובע ואת מה שהוא עומד לעשות בדוא"ל". בתביעה נטען כי התובע לא עמד בבושה וברח באמצע העיון.
בשימוע החוזר נטען כי התובע נהג לאחר פעמים רבות למקום העבודה, בניגוד לנוהל. בשימוע שלל התובע את הטענות, אך מכון הנרייטה סאלד לא התרשם מטיעוניו והחליט לפטרו בשנית.
לאור האמור דורש רוזנטל דורש פיצויים של מאות אלפי שקלים וביטול הפיטורים, אשר לטענתו כאמור היו בלתי חוקיים.
מטעמו של המכון נמסר בתגובה לטענות כי "התביעה מתבררת בימים אלה בבית הדין לעבודה בירושלים".