גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פנאי פלוס: רכבי הכביש שטח נוהרים לכאן בהמוניהם

כמעט כל רכב שני שנמכר בישראל הוא בתצורת כביש–שטח, קרוס–אובר, פנאי - או כל שם אחר שבתעשיית הרכב מדביקים לו. וזו רק ההקדמה למתקפה שצפויה ב–2020. הנה כמה דוגמאות

מאזדה CX-30: פיצוי על ה-3?

הנהירה ההמונית של הלקוחות הישראלים לפלח ה-SUV גובה מחיר גם מסמלים ותיקים של שוק הרכב כמו מאזדה 3, שהדור החדש שלה הושק בישראל זה עתה. את הלקוחות המשפחתיים האבודים תנסה החברה להחזיר לחיקה באמצעות CX-30, שמבוסס על הפלטפורמה של ה-3.

הרכב חולק את העיצוב העגלגל-מלוטש של משפחת הדגמים הנוכחית של מאזדה וניצב על בסיס גלגלים קצר בכ-4 סנטימטרים מזה של ה-3 המשפחתית. ממדיו החיצוניים - אורך של 4.4 מ’ - ממקמים אותו בין ה-CX3 ל-CX5 וזה לא מפתיע לאור המרווח השיווקי הדי-צפוף בין השתיים הללו.

עמדת הפיקוד ועיצוב התא משוכפלים כמעט מה-3 החדשה, כולל מערך הבטיחות והסיוע המתקדם, ותא המטען מציע נפח של 430 ליטר. מאזדה טוענת גם שכיול השלדה נועד להעניק תחושה ספורטיבית ולתגמל נהגים נמרצים ממש כמו האחות המשפחתית.

באירופה, מאזדה מציבה במרכז הבמה את מנוע ה-2 ליטרים עם תגבור של מערכת הנעה היברידית "קלה" ואת מנוע הסקייאקטיב X המתקדם והספורטיבי, שמשלב חיסכון של דיזל וביצועים של טורבו-בנזין. המנוע העתידני הזה, שדילג על מאזדה 3 החדשה בישראל, יעשה את השקת הבכורה המקומית שלו ב-CX-30 לצד מנוע ה-2 ליטרים המסורתי ויהיה גם מנוע דיזל וגם אופציה להנעה כפולה.

באירופה, עולה ה-CX-30 רק בסביבות 7% פחות מה-CX5 הגדולה יותר משמעותית. בארץ, המחירים יתחילו בכ-150 אלף שקל. בהתחשב בעובדה ש-CX5 היא מובילת המכירות המסורתית של מאזדה בישראל, היבואנית תצטרך לחולל ניסים כדי להימנע מקניבליזציה אגרסיבית בין שני הדגמים.

שברולט טרייל-בלייזר: שם גדול לרכב קומפקטי

גם ג’נרל מוטורס מאמצת את הטקטיקה של "כיסוי כל נישה" בפלח רכבי הפנאי, והטרייבלייזר החדש, למרות שמו הקרבי, נועד להשתחל ברווח השיווקי הצר שבין ה-TRAX לבין ה"אקווינוקס". לרכב יש עיצוב "גם אני" טיפוסי, שמזכיר קצת את וולוו XC40 וקצת את הבלייזר הגדול, והוא לא מחמיץ שום סממן אופנתי של הפלח, החל מגג "צף" עם אופציה לצביעה דו-גונית, עבור דרך פגושים וקשתות גלגלים מודגשים ומושחרים לטובת מראה קשוח וכלה בפנסי LED צרים.

עיצוב הפנים עדכני ונראה כמו גרסה מוקטנת של התא ב"בלייזר" עם מסך מולטימדיה גדול וחד במרכז, לוח מחוונים שמשלב תצוגה אנלוגית קלאסית עם צג נתונים גדול ושילוב של חומרים רכים איכותיים עם מגוון אפשרויות להתאמה אישית של גוונים.

כמקובל כיום, מגיע הרכב עם מערכת מקיפה מאוד של עזרי נהיגה מתקדמים כולל בלימה אוטונומית משוכללת, סיוע להיגוי, חיישנים היקפיים ועוד. אופציה די חריגה בפלח היא "חבילת שטח" המכונה ACTIV, שכוללת מרווח גחון מוגבה, הנעה כפולה, צמיגים רב תכליתיים ובולמי זעזועים, שמכוילים במיוחד לנסיעה על דרכי עפר.

באגף המנועים יוצעו מנועי 1.2 או 1.3 טורבו בנזין עם הספק של עד 155 כ"ס כאשר משום מה בחרו האמריקנים לשדך אותו לתיבה רציפה (CVT). טווח המחירים בארה"ב ינוע בין כ-20 ל-27 אלף דולר, מה שאומר מחיר פוטנציאלי של 140-130 אלף שקל בארץ הקודש, עם אופציה להפתעות.

יונדאי VENUE: סוגרים כל פער

יונדאי עושה חיל בשיווק רכבי פנאי מכל הסוגים, במיוחד בארצות הברית, והיא ממשיכה להרחיב את ההיצע שלה במרץ - הפעם כלפי מטה. ה-VENUE החדש, שיגיע אלינו בתחילת השנה הבאה, מיועד להציע אלטרנטיבה אופנתית לרכבי סופר-מיני והוא מוצב מעט מתחת לקונה מול האחות קיה סטוניק ומתחרות דוגמת סיאט ארונה ושות’.

לרכב יש פרופורציות פנאי קלאסיות ועיצוב "כביש-שטח" מוקצן יחסית, ולמרות הממדים החיצוניים הקומפקטיים, תא הנוסעים אמור להיות מרווח ברמה משפחתית ולהציע תא מטען גדול מזה של דגמי סופר-מיני נפוצים.

הרכב הושק בארצות הברית עם מנוע ה-1.6 ליטר המוכר, אבל יחידת ההנעה העיקרית בישראל תהיה ככל הנראה מנוע 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר בספק של כ-115 כ"ס, עם שידוך לתיבה כפולת מצמדים כמו ב-I20, סטוניק וכו’.

כמקובל אצל יונדאי, אבזור בטיחותי מקיף נכלל כסטנדרט והחבילה כוללת בין השאר סיוע אקטיבי לשמירה על הנתיב ובלימה אוטונומית. גם כאן קיים סימן שאלה סביב המחיר ואפשר להניח שהיעד יהיה בין סיאט ארונה לקצה הנמוך של סוזוקי ויטארה.

ניסאן ג’וק: פחות מהפכנית

לג’וק של ניסאן שמורה זכות ראשונים כמי שהוביל את פריצת הדרך של רכבי הפנאי-שטח הקומפקטיים בעשור האחרון. הוא עשה זאת באמצעות עיצוב אופנתי שובר-שגרה ופרופורציות "נכונות" שמקיפות ממדים ומכללים של מכוניות סופר-מיני נפוצות. מאז, עבר הרכב כמה מתיחות פנים, אך ניסאן הקפידה שלא לבצע בו שינויים מהותיים.

גם הדור החדש, שיגיע בשנה הבאה, שומר על המראה הייחודי של קודמו, אבל מציע קווים יותר יוקרתיים ובוגרים, שמושפעים לא מעט מהלהיט המתחרה CH-R של טויוטה. הכלי ארוך ורחב מקודמו, מעט גבוה יותר וניצב על בסיס גלגלים מוארך. הוא מציע תוספת משמעותית למרחב הברכיים והראש מאחור - בעיה מוכרת של הדגם היוצא - ותא המטען שלו גדול יותר ב-20%.

גם עמדת הפיקוד מאמצת מראה יותר בוגר ופחות "ילדותי" מהדגם היוצא עם קווי דמיון בולטים לטויוטה CH-R. חידוש מרכזי אחד הוא אימוץ מנוע טורבו-בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1 ליטר, שמייצר 117 כ"ס ומשודך לתיבה כפולת מצמדים בת 7 מהירויות - מקביל לזה של סיאט ארונה, שתהיה אחת המתחרות המרכזיות של הג’וק בארץ.

באירופה לפחות, הרכב יגיע עם חבילה מתקדמת של מערכות סיוע לנהיגה כולל התערבות בשמירה על הנתיב, בלימה אוטונומית ומערכת להתערבות אוטומטית בהיגוי במקרה של ניסיון לסטות לתוך "נקודה מתה". עדיין לא ברור מה תהיה רמת המחיר בישראל.

קיה סלטוס

התחרות הפנימית בין המותגים האחים יונדאי וקיה תלך ותחריף בשנה הבאה כאשר תושק כאן ה-SELTOS, שתוצב בין ה"סטוניק" ההתחלתית לבין הספורטאג' הגדול יותר. היא מיועדת להחליף את ה"סול" בליין הדגמים ותתחרה ישירות מול יונדאי קונה.

הממדים - 4.38 מ' לאורך, 1.8 לרוחב, 1.65 מ' לגובה ובסיס גלגלים של 2.61 מ' - מציבים אותה בערך מול מיצובישי ASX ומעל הקונה והעיצוב נראה יותר קשוח ופחות "אורבאני" מזה של הסטוניק אם כי עדיין מצויד בשלל קישוטים ואופציות אופנתיות. עמדת הפיקוד די מזכירה את הקונה, כולל מערך עדכני של מערכות בטיחות ומערכת מולטימדיה בעלת מסך מרכזי גדול וגם באגף ההנעה אין הרבה חדש.

האופציות כוללות את מנוע ה-1.6 ליטר טורבו-בנזין בהספק 177 כ"ס של קבוצת יונדאי מוטורס, את מנוע ה-2 ליטר בנזין המוכר ואת הטורבו-דיזל 1.6 ליטר. לא פחות משלוש תיבות אוטומטיות יוצעו בגרסאות השונות, כולל אוטומטית 6 מהירויות רגילה, תיבה כפולת מצמדים (עם הטורבו-בנזין) וגם תיבה רציפה. המכונית תיוצר במקביל בהודו ובקוריאה והמחירים עדיין לא ידועים אבל בהודו היא עולה קצת יותר מסוזוקי ויטארה בגרסאות הבכירות. משהו כמו 130-135 אלף בישראל.

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב

דרמר ושר החוץ הסורי נפגשו בפעם השלישית: הושגה התקדמות לקראת הסכם אפשרי ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● מטה משפחות החטופים: עשרות העבירו את הלילה במאהל בסמוך למעון רה"מ בירושלים ● ענת אנגרסט, אימו של מתן: "מטרת המלחמה היא כרגע כיבוש עזה ולא הצלת החטופים כמו שהוגדר" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז