נטע שריג / צילום: כרמל גרניט
מי אני?
"נטע שריג, בת 39, גרושה בלי ילדים מרחובות ואני עצמאית זה כשש שנים".
מה אני עושה?
"אני מלמדת מחול ופילאטיס בקבוצות. לרוב, אני מעבירה בשעות הבוקר שיעורי פילאטיס ובערב אני מלמדת מחול. אני עובדת בין השאר עם קבוצות של בני הגיל השלישי, ועושה הדרכות שיקומיות והדרכות לשימור ולשיפור יכולות תנועה".
איך הגעתי לתחום הזה?
"בשנת 2009 הקמתי ברחובות בית ספר למחול במסגרת מרכז קהילתי של העירייה וניהלתי אותו במשך מספר שנים כשכירה. זה היה תהליך מרתק, מלמד, מעשיר ומעצים. הגמול על העבודה לא היה מספיק עבורי, רציתי לעבוד בלי הגבלות והחלטתי לצאת החוצה, לדרך עצמאית".
מה הקשיים שאני מתמודדת איתם?
"ישנו 'השילוש הקדוש': התשלומים למע"מ, למס ההכנסה ולביטוח הלאומי. התשלום לביטוח הלאומי מופרע לגמרי: אני משלמת לו בכל חודש מעל 1,000 שקל, אבל כשנזקקתי לניתוח רציני ולא יכולתי לזוז במשך שלושה חודשים לא קיבלתי מהם שקל בגלל שאני עצמאית ולא הייתי זכאית. בעבודה שלי אני רוקדת, מזיזה את הגוף כל הזמן, מרימה אנשים ומסייעת להם בשיפור התנועה - כך שזאת לא עבודה שאני יכולה לעשות מהבית".
באחרונה הפכתי לעוסק מורשה, כי מבחינת המדינה אני מרוויחה כעסק - וגם המסים שאני משלמת גדלו באופן משמעותי. יש לזה השלכות אדירות על מצבי הכלכלי".
מה הבעיה שהכי מטרידה אותי כעצמאית?
"התחושה שאני לבד והדאגה מה יהיה בעתיד, משום שאני מסתמכת על הגוף שלי בעבודה הזאת. אני יודעת שיש המון מבוגרים שהגיעו לפנסיה ומצבם הכלכלי בכי רע, לא יודעים אם לקנות אוכל או תרופות והם עבדו לא פחות קשה ממני. אני מרגישה שאני לא יכולה להיות רגועה ובטוחה לגבי העתיד".
מה הממשלה צריכה לעשות?
"יש לי פנטזיה שהמדינה סוף סוף תתמוך בעצמאים בזמן שהם חולים או יוצאים לחופשת לידה. התנאים הסוציאליים של העצמאים אפסיים וזה מחייב שינוי".
עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il