גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאב ראש חדש לנגיד: שבעה חודשים לפני תום הכהונה, חדוה בר הודיעה על פרישה

אחרי קדנציה רצופה במאבקים וניצחון שהשיגה בסוף השבוע עם המיזוג של בנק מזרחי טפחות ואגוד, המפקחת על הבנקים הודיעה על החלטתה לעזוב: "אני מסיימת בתחושת סיפוק" • מצטרפת אליה עירית מנדלסון, בכירה נוספת בבנק ישראל, שהודיעה על פרישה

 ד”ר חדוה בר / צילום: יונתן בלום
ד”ר חדוה בר / צילום: יונתן בלום

שבעה חודשים וחצי בטרם תסתיים הכהונה בת החמש שנים של המפקחת על הבנקים, הודיע היום בנק ישראל על החלטתה של המפקחת ד"ר חדוה בר לסיים את כהונתה באמצע אפריל הקרוב - שלושה חודשים לפני המועד.

במקביל הודיע הבנק המרכזי על פרישה נוספת של בעלת תפקיד מרכזי בבנק המרכזי: עירית מנדלסון, המכהנת שנים רבות כמנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים וסליקה (חות"ם) תחת הנהלת הבנק המרכזי, ובנפרד מהפיקוח על הבנקים.

העזיבות הללו תופסות את הנגיד פרופ’ אמיר ירון גם ללא משנה, וזאת בצל הקושי במינוי שכזה בהיעדרה של ממשלה קבועה. בכל מקרה, הנגיד הוא זה שיחליט על זהות המחליפים לשתי הבכירות, כשהוא צפוי להקים שתי ועדות איתור נפרדות לצורך כך.

"הפיקוח על הבנקים - חלום שהתגשם"

חדוה בר נכנסה לתפקיד המפקחת באמצע יולי 2015, והיא חוותה שתי תקופות שונות בכהונתה - בתחילה תחת מי שמינתה אותה, הנגידה הקודמת פרופ’ קרנית פלוג, ולאחר מכן תחת הנגיד החדש שנכנס לתפקידו בשלהי 2018. בין לבין חוותה בר התקפות מצד המערכת הפרלמנטרית, שריכזה ועדות וחקיקות שנעשו שלא על דעת הפיקוח ושנועדו לשנות סדרי עולם בענף הבנקאות שעליו היא מפקחת.

בראיון ל"גלובס" לפני חודש וחצי, התייחסה בר בהרחבה לזווית האישית בתפקידה, כשסיפרה כי תפקיד המפקח על הבנקים אולי אינו חלומם של רבים, אבל במקרה שלה היה מדובר היה בסגירת מעגל ובהישג שאליו שאפה במשך שנים.

היא החלה לעבוד בפיקוח על הבנקים לאחר שסיימה לימודי כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, כשהצטרפה ליחידת המחקר של הפיקוח על הבנקים, כדוקטורנטית לכלכלה. "כבר בשלב ההוא התאהבתי בתחום הפיננסי ובפיקוח על הבנקים, והתגבש אצלי החלום להיות המפקחת על הבנקים", אמרה בראיון האמור מלפני חודש וחצי. עוד אמרה בר באותו ראיון כי, "היום אני יכולה לומר שהחלום היה מוצדק. מדובר בתפקיד עם משמעות, שכרוך בהובלה של גוף עם השפעה על כל פרט ופרט במשק הישראלי, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא".

ברבות השנים היא עבדה במחלקת המחקר של הבנק, והייתה נציגת מדינת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. לאחר מכן הצטרפה בר לסקטור הפרטי, שאליו היא צפויה גם לשוב בתום שנת הצינון שאליה היא נדרשת. זה קרה עם מינויה למנהלת הסיכונים הראשית בלאומי.

במהלך כהונתה הובילה בר את קידום הטכנולוגיה בענף הבנקאות - הן לתוך הבנקים פנימה והן בממשקים בין הבנקים ויתר הגופים המפוקחים לבין הציבור הרחב. בנוסף, היא נתנה גב רב להנהלות הבנקים בניסיון לשבור את המציאות הוותיקה בין ההנהלות לוועדי העובדים המאוגדים, כשתמכה בהתייעלות של הבנקים.

עם זאת, מוקדם לראות שינוי של ממש ביחסי העבודה בענף, גם אם ישנה התייעלות ניכרת בתחומים אחרים. בר הובילה, יחד עם הנגידים, הסרה של חסמים ומוקשים שעומדים בפני הצטרפות שחקנים חדשים לתחום הבנקאות - היא הקלה את הוראות הרגולציה ואפשרה לבנק הדיגיטלי של מריוס נכט ושל אמנון שעשוע לקבל אישור לפעול, מהלך שצפוי לקרות לכל המוקדם רק במהלך 2021.

בר אפשרה את הפרדתן של שתי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהפועלים ולאומי ששלטו בהן, ובכך הפכה אותן למתחרות בבנקים. לצד זאת היא הייתה מעורבת בהנפקת שבא, הפלטפורמה לתשלומים בכרטיסי אשראי במשק, והוצאתה משליטת המערכת הבנקאית. בין לבין היא הצטרפה לרשות שוק ההון שמפקחת על השוק המוסדי והחלה לפרסם מדדי שירות לבנקים, דבר שאולי ישפיע על השירות בענף זה בעתיד.

בהקשרים אלה מסרה בר, כי "אני מסיימת את תפקידי בתחושת סיפוק לאור העובדה שקידמנו שינויים תשתיתים רבים שאת פירותיהם משקי הבית והעסקים כבר התחילו להרגיש, וחלקם יבשילו ויורגשו בהדרגה בשנים הקרובות. במקביל, חיזקנו את היכולות של הפיקוח על הבנקים והבנקים עצמם בניהול הסיכונים החדשים המתפתחים, ובראשם סיכוני סייבר וטכנולוגיה. המערכת הבנקאית עברה בשנים האחרונות תהליכי שינוי גדולים לטובת ציבור הלקוחות, תוך שהיא שמרה על היציבות ותמכה בצמיחת המשק".

בשבוע שעבר בר נהנתה בר גם מההחלטה של בית הדין לתחרות בירושלים, שקיבל את עמדתה כשביטל את האיסור שרשות התחרות הטילה על מיזוג בנק אגוד לתוך בנק מזרחי טפחות.

בדרך לסבב מינויים: המרוץ של אמיר ירון

העזיבה של בר אינה היחידה, כאמור. בכהונתו עד כה, שם הנגיד ירון דגש רב על מערכות התשלומים, ובהקשר זה לקח לעצמו תפקיד מרכזי מזה שלקחה על עצמה הנגידה שקדמה לו, בכל הקשור לאימוץ הטכנולוגיה הכי חדשה במערכות התשלומים בישראל.

לסוגיה זו קשר גם לחשיבות התפקיד השני שמתפנה עתה בצמרת הבנק המרכזי, עם פרישתה של מנדלסון שלפי הודעת הבנק "מונתה להקים ולנהל את מחלקת חות"ם בשנת 2012". עוד מפרטים בבנק המרכזי, כי "תחת ניהולה של מנדלסון הונחה התשתית להובלת מהפיכה בתחום התשלומים בישראל, וננקטו צעדים לקידום התחרות, היעילות, החדשנות והנוחות בשימוש באמצעי התשלום לטובת כלל הציבור והגופים במשק, תוך חיזוק היציבות של תשתיות התשלומים והסליקה".

בהקשר זה מסר היום הנגיד, כי "התחומים שעירית מנדלסון אחראית עליהם בבנק ישראל הם חשובים ביותר. מערכות התשלומים ושירותי הבנקאות לממשלה ולבנקים הם צומת קריטי לתפקוד חלק של המערכות הפיננסיות במשק הישראלי".

תחומים אלה צפויים לקבל משנה תוקף בשנים הקרובות, עם האפשרות להגעתם לארץ של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, שאולי ישנו סדרי עולם בעולמות התשלומים בישראל.

עוד כתבות

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

מטוס של EasyJet / צילום: Shutterstock

איזיג'ט מבטלת טיסות עד סוף אוקטובר: איזה קווים יושפעו במיוחד?

ענקית הלואו קוסט רק החזירה פעילות לישראל, ותוך שבועיים ביטלה את כל הטיסות לארץ עד סוף אוקטובר ● המהלך צפוי להשפיע על כ־100 אלף נוסעים, שלדברי החברה יקבלו החזר כספי ● בשוק מעריכים כי הנפגעים העיקריים יהיו הקווים למערב אירופה

בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

קרן המטבע חותכת בחצי את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024

בעוד בנק ישראל צופה צמיחה שנתית של 2%, תחזית הצמיחה של קרן המטבע לכלכלת ישראל היא 1.6% בלבד ● לפי הקרן, התחזיות של ישראל נמצאות בסיכון בשל המלחמה בעזה ● בניגוד לכלכלנים רבים, רואה הקרן כי האינפלציה בישראל תתמתן ותגיע ל-2.4% בלבד ● הצמיחה העולמית צפויה לעמוד על 3.2% בשנה הנוכחית

''מרמה במיליארדי אירו''. כרזת מבוקש של משטרת גרמניה בעניינו של יאן מרסלק / צילומים: (AP(Alexander Zemlianichenko, ויקיפדיה

האם האחראי לפשיטת הרגל הגדולה בתולדות גרמניה היה גם סוכן מודיעין רוסי?

התכתבויות שנחשפו בין יאן מרסלק, לשעבר סמנכ"ל חברת הפינטק הגרמנית וויירקארד שקרסה ואיבדה עשרות מיליארדים מכספי המשקיעים, לבין מרגלים רוסים, מראות כי פעל למען הקרמלין כבר מ־2014 ● מרסלק נמלט מהדין, אך עדויות חדשות מראות כי ארגן פריצות לבתי מתנגדי משטר, תיאם הברחת מחשבים מוצפנים לרוסיה וסייע לגנוב טלפונים של בכירים אוסטרים

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"