רכיב במחשב הקוונטי של גוגל./ צילום: רויטרס
שבועיים לאחר שנחשף כי הממשלה עשויה להשקיע 1-2 מיליארד שקל בקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית, נחשף כי הממשלה כבר אישרה השקעה בקידום פרויקט לאומי טכנולוגי אחר - הפרויקט הקוונטי. על פי דוח הוועדה שדנה בנושא וסיימה את עבודתה כבר לפני חודשים ארוכים, המדינה תשקיע בקידום טכנולוגיות קוונטיות סכום של 1.25 מיליארד שקל על פני תקופה של חמש שנים, זאת לאחר שבעת תחילת עבודת הוועדה דובר על השקעה של 300 מיליון שקל בלבד.
השינוי בתקצוב נבע מכך שבעוד שתקציב ה-300 מיליון נועד עבור האקדמיה בלבד, לבסוף הוועדה פעלה לניסוח תוכנית לאומית שאמורה לסייע לקידום טכנולוגיות קוונטיות עבור כל חלקי האקוסיסטם המקומי, כך מסרו ל"גלובס" גורמים בכירים המקורבים לנושא. עד כה עוכב פרסום התוכנית בשל ההמתנה לאישורה בממשלה החדשה.
הפרויקט הלאומי הקוונטי נועד להכין את ישראל למהפכה הבאה בעולם המחשוב. אין מדובר בפיתוח מחשב קוונטי - סדרי הגודל של ההשקעה בפיתוח מחשב קוונטי נאמדים במיליארדי דולרים והגופים הבודדים שפועלים בתחום הo מדינות כמו סין וארה"ב וחברות ענק כמו עליבאבא הסינית, גוגל ו-IBM. לאחרונה התעוררה מחלוקת סביב פרסום של גוגל שלפיו החברה הצליחה להציג מה שמכונה "עליונות קוונטית", שמשמעותה היא שהמחשב הקוונטי שפיתחה הצליח לבצע משימת חישוב ששום מחשב רגיל לא מסוגל לבצע. בישראל מתכננים להתמקד בהשקעה בהתקדמות במדעים הקוונטיים וביישומים טכנולוגיים חדשניים המבוססים עליהם.
בין היכולות הבולטות שיתאפשרו בזכות המדע הקוונטי קיימות יכולות הצפנה מתקדמות, לצד יכולת שבירת ההצפנה שנעשית בטכנולוגיות הקיימות וביצוע סימולציות מורכבות אשר כיום אינן אפשריות - אפילו במחשבי העל המהירים ביותר. סימולציות אלה יכולות לשמש בחיזוי מדעי ופיננסי, ובהנדסת חומרים חדשים. תחום נוסף הוא חיישנים קוונטיים, למשל פיתוח חיישנים שאמורים להציע ביצועים מהירים ומדויקים יותר מאשר טכנולוגיית ה-GPS.
בדוח הוועדה נכתב כי "בתום העבודה הנרחבת שהתבצעה, מסקנת הוועדה בנושא זה הינה חד-משמעית: קיים צורך קריטי בייזום תכנית לאומית למחקר ופיתוח בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים. למדינת ישראל. האפשרות וההזדמנות להיות מדינה מובילה בתחומי עיסוק מסוימים, ובעלת יתרון יחסי באחרים. קיומה של תכנית לאומית בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ויתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות".
הדוח מזהיר כי "לחילופין, אם לא יבוצעו השקעות משמעותיות ברמת תכנית לאומית, שיביאו את ישראל ליכולת מובילה בתחומים מסוימים למול מדינות אחרות, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקדם טכנולוגית, הן כמדינה למימוש צרכיה ויעדיה, הן למחויבותה לאיכות חיי אזרחיה והן לפיתוח משק ותעשייה מתקדמת".
בחזרה למסקנות הוועדה, זו ממליצה על קידום ומיקוד הון אנושי על-ידי קליטת אנשי סגל, בניית תכניות לימודים אקדמיות, הקמת מעבדות מחקר, משיכת חוקרים מחו"ל, מתן מלגות ועוד; רכישת "זמן ענן" לשימוש במעבדים הקוונטיים; פיתוח תשתיות חומרה לאומיות למחשוב קוונטי, הן באקדמיה והן במרכז מו"פ יישומי ייעודי שיוקם לשם כך.
עוד הוועדה ממליצה על הרחבת הפיתוח המערכתי והמחקר בתחום התקשורת הקוונטית והאצת פרויקטים מרכזיים בתעשייה ובביטחון בתחום החישה הקוונטית; עידוד כניסת תעשיות חדשות לתחומי החישה, התקשורת, החומרים, החישוב הקוונטי ותמיכה בהקמת תשתית רכיבים קוונטים אשר תשרת את התעשייה; הקמת תשתית חומרה משותפת באקדמיה שתשרת מספר תחומים וקבוצות מחקר שונות; השקעה בביסוס שיתופי פעולה בינלאומיים.
באשר לגופים שיובילו את קידום הפרויקט הלאומי הקוונטי, ממליצה הוועדה, להקים ועדת היגוי שתהיה האחראית לראייה מערכתית של הנושא הלאומי ואשר תורכב מהגופים השותפים בתל"מ. לצד ועדת ההיגוי תפעל מועצה מדעית מייעצת שתהיה מורכבת מ"מומחים בעלי שם בתחום המדעי והטכנולוגי באקדמיה ובתעשייה", ושמתפקידה יהיה להמליץ על נושאי וכיווני המחקר. בנוסף הומלץ על הקמת "גוף אופרטיבי קטן ובראשו מנהל התוכנית העוקב ומבקר באופן שוטף אחר פעילויות התוכנית בגופים השונים".
במדינה מבינים שקיימת דחיפות
עם אישור התוכנית תצטרף ישראל אל שורה מצומצמת של מדינות שמפעילות תוכניות לאומיות בתחום. דוח הוועדה כלל סקירה של מדינות שיזמו פרויקטים לאומיים בתחום, ועל פיו צפויות המדינות הבאות להשקיע בשנים הקרובות מיליארדי דולרים בתחום באופן הבא: סין צפויה להשקיע 2.4 מיליארד דולר, ארה"ב תשקיע 1.6 מיליארד דולר, האיחוד האירופי ישקיע 1.1. מיליארד דולר (השקעה שעשויה לזנק פי שלושה), קנדה תשקיע מיליארד דולר, גרמניה תשקיע 780 מיליון דולר, אנגליה תשקיע כ-358 מיליון דולר, יפן תשקיע 300 מיליון דולר, אוסטרליה תשקיע 280 מיליון דולר ואילו סינגפור תשקיע 78 מיליון דולר. הדוח מציין עוד כי "לצד התוכניות הלאומיות הגלויות, קיימים בעולם מספר מאמצים מקבילים ומסווגים לפיתוח יישומים שנוגעים לביטחון לאומי". כמו ישראל, רוב המדינות הללו ישקיעו את הסכומים האמורים בתוכניות לחמש שנים.
המאמץ למנף את יכולותיה הקיימות של ישראל בתחום, בכדי להפכה למדינה מובילה, החל באמצע השנה שעברה עם הקמת שני גופים. הגוף המרכזי שפעל בנושא הוא פורום תל"מ - פורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח שפועל במסגרת האקדמיה הלאומית למדעים. זו הקימה ועדה מיוחדת לבחינת הנושא בראשות המדענית הראשית לשעבר ארנה ברי, שבה היו נציגים גם של רשות החדשנות, משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת), והמינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון.
הגוף השני היה תת ועדה שפעלה במסגרת הוועדות הממשלתיות לקידום תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל. במסגרת ועדות ממשלתיות אלה פעלה גם ועדה קוונטית, גם בראשות ברי, שהיתה אחראית ספציפית על נושא התשתיות הטכנולוגיות.
החלו לצאת לדרך יוזמות בתחום
במקביל, בשל החשיבות שמייחסים לנושא והדחיפות לקדמו, כבר החלו לצאת לדרך יוזמות הקשורות בקידום טכנולוגיות קוונטיות. בתחילת ספטמבר השיקו רשות החדשנות ומפא"ת "מאגד" ראשון מסוגו בישראל שבו שותפים חברות וגופים אקדמיים במטרה לעודד שיתופי פעולה בתחום. שיתופי הפעולה הללו נועדו לאפשר פיתוח תשתיות ידע בתחום, אשר יובילו ליכולות טכנולוגיות חדשניות. בפעילות המאגד שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון, האוניברסיטאות אריאל, בן-גוריון, בר-אילן והעברית, התעשייה האווירית, רפאל והחברה הבת שלה שעוסקת בפיתוח של שעונים אטומיים, אקיוביט.
"כל העתיד הטכנולוגי פונה לכיוון של קוונטים - תחום שעד כה כל חברה פעלה בו באופן עצמאי. עם הקמת המאגד החדש תהיה לכולנו יד מכוונת מצד המדינה. כל חברה וכל גוף ישמרו על הפעילות הייחודית שלהם ועל פיתוחיהם בתחום הקוונטים, אך המאגד יאפשר לצלוח מחסור אדיר בידע גנרי שקשור לנושא", אמר אז בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל החדשנות במפעל היבשה רמתא של התעשייה האווירית, יניב לייב.