עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
התפתחות דרמטית בפרשת מין תמורת מינוי: ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, יועמד לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בעוד שופטת בית משפט השלום בנתניה, אסתר כרייף, תועמד לדין בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, והכול בכפוף לשימוע.
כתבי החשדות שנשלחו לסנגורי החשודים חשפו, לראשונה, את מסכת האירועים המפורטת שהובילה את המשטרה לפתוח בחקירה, להמליץ על העמדתם של השניים לדין, ובהמשך גם שכנעה את פרקליטת מחוז מרכז ופרקליט המדינה שי ניצן כי קיימת בתיק תשתית ראייתית המצדיקה העמדה לדין בגין עבירות שוחד, בניגוד לחלק מההערכות שהפרקליטות תסתפק בעבירת מרמה והפרת אמונים "בלבד".
כתבי החשדות מתארים לפרטי פרטים כיצד לנוה הייתה השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל. על אף שבתקופה שבה נבחרה כרייף לתפקיד שופטת בית המשפט השלום בנתניה, יוני 2016, לא שימש נוה כחבר בוועדה לבחירת שופטים, כתב החשדות מעלה כי נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן, כך לפי כתב החשדות, "באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה", כמו למשל באמצעות ח"כ לשעבר נורית קורן שהייתה חברה בוועדה. באותה תקופה, נזכיר, גם פורסם תחקיר התוכנית "עובדה", שחשף את הברית שכרתו נוה ושרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, המשמשת בתפקיד יו"רית הוועדה. עוד עולה מכתב החשדות, כי נוה השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, שבה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט. וכך היה גם בעניינה של כרייף, מבלי שנוה הזכיר את הקשר הארוך והאינטימי שניהל עמה, "וכשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף".
כרייף כשלה במבחן המיון לשופטים
לפי כתב החשדות, מאז אוגוסט 2013, עת נפגשו לראשונה, שמרו נוה וכרייף על קשר טלפוני, החליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה. לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה ביוני 2015, הבינה כרייף כי יש ביכולתו "לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא". לפיכך, נטען, היא טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עמו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, נטען בכתב החשדות, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים. גם נוה ידע לפי כתב החשדות כי היחס המיוחד והאינטימי, שכלל כאמור מפגש אינטימי בביתה בהזדמנות נוספת, ניתן והוצע לו גם כדי לקדם את מינויה במסגרת תפקידו.
כך, למשל, לאחר שחלפו כשנתיים מהמועד שבו הגישה כרייף את מועמדותה לשיפוט, ושבמהלכן כרייף לא זומנה לוועדת המיון הראשונה לתפקיד, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה "לזרז" את הנושא, ובמקביל פנה לעו"ד אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המיון.
בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לעו"ד סקר, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור בכל זאת את שלב המיון הבא, שבמסגרתו עמדה כרייף בפני ועדה שהורכבה מסקר, ח"כ לשעבר נורית קורן והשופט לשעבר אליקים רובינשטיין. נוה פנה בעניין זה גם לקורן, וסיכם עימה כי היא ועו"ד סקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדה. סקר וקורן לא ידעו על הקשר ההדוק שנרקם בין נוה לכרייף. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את הוועדה, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של סקר וקורן, מול דעת המיעוט של רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף.
לאחר מכן, לבקשת כרייף, הורה נוה לעו"ד סקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016, בזמן שהמשיך לקיים יחסים אינטימיים עמה. במאי 2016 לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. גם במקרה הזה, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עימה.
נוה נחקר בעניינה של עו"ד נוספת
כמו כן, על פי כתבי החשדות, בינואר 2019 נחקרה השופטת כרייף לראשונה במשטרה, וניצלה את האמון שניתן בה על ידי החוקרים שהשאירו אותה עם הטלפון הנייד שלה לבקשתה. היא חשודה כי מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בווטסאפ בינה ובין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים, ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה המתנהלת נגדה. בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר מיומן, שוחזרו ההודעות שמחקה.
במקביל, נוה נחקר באזהרה גם בעניינה של עורכת דין נוספת, שגם עימה קיים מערכת יחסים, בחשד שניסה לקדם את מינויו של מקורב אליה לכהונה בבית המשפט המחוזי, אך לבסוף החליטה הפרקליטות כי "הגם שנוה פעל לכאורה באורח לא תקין", אין מקום להעמידו לדין פלילי בגין מעשים אלו.
"תפיסה לקויה של סיטואציות אנושיות"
עורכי דינו של נוה, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה מסרו בתגובה: "עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה 'חסינות' לפורצים - עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט. לאחר הפגיעה החריפה בזכויותיו של מר נוה, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין מר נוה. לגופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי 'שוחדי' מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין גב' כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון".
עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן-סטרשנוב, ב"כ של השופטת כרייף מסר: "השופטת מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. בחירתה לשופטת הייתה בתמיכת שמונה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר".
*** חזקת החפות: אפי נוה ואסתר כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.
הפרקליטות מודה: "ניתנה לשטייף הבטחה לבחון את אי-העמדתה לדין"
פרשת "מין תמורת מינוי" התפוצצה בעקבות פנייתה למשטרה של עיתונאית גל"צ הדס שטייף, שהחזיקה בידה תכתובות מתוך טלפונים סלולריים של נוה. בעקבות זאת, הגיש נוה תלונה על פגיעה בפרטיותו, בטענה כי שטייף וגורמים נוספים חדרו לטלפונים שלו שלא כדין.
במקביל להודעה על כתבי החשדות, הודיעה הפרקליטות אף שמצאה שפרטיותו של נוה "נפגעה קשות" בפעולות אלה, "אין מקום להעמיד לדין מי מהמעורבים בגין החדירה לטלפונים אלה". הנימוק המרכזי ששימש את הפרקליטות בהחלטתו לגנוז את התלונה, נוגע ל"אינטרס הציבורי המובהק בבחינת חשדות לפגיעה חמורה בטוהר המידות בהליך מינוי שופטים בישראל".
נימוק נוסף שהוביל לסגירת התלונה נגד שטייף ואחרים התבסס על כך כי החומרים שהשיגה שטייף לא פורסמו ברבים, אלא הועברו לגורמי אכיפת החוק במלואם.
בהודעת הפרקליטות צוין כי עם מסירת החומרים למשטרה ביקשה שטייף "הגנה" לה ולנוספים שהיו מעורבים בהשגת הטלפונים והפקת החומר מתוכם. הפרקליטות הסבירה בהודעתה כי אמנם לא ניתנה לשטייף הבטחה לחסינות, אך הודתה כי ניתנה לה "הבטחה לבחון את אי העמדתה לדין בהמשך", וכן כי שטייף שיתפה פעולה ומסרה את החומרים והטלפונים בכפוף להבטחה שלא ייעשה נגדה שימוש בדברים שיימסרו על ידיה בעדותה.
הפרקליטות הסבירה כי לו היו דוחים על הסף את בקשתה של שטייף בראשית ההליך, עלול היה הדבר להוביל לאחת משתי תוצאות: קיום תחקיר עיתונאי במקום חקירה משטרתית ופרסום ברבים של המידע הרלוונטי בסופו של תהליך התחקיר, תוך פגיעה קשה בפרטיות; או אי קיום חקירה או תחקיר כלשהם, והותרת החשד הכבד שהתעורר, בדבר פגיעה חמורה בטוהר המידות, לא מבורר. "אף אחת מתוצאות אלה לא היתה משרתת את האינטרס הציבורי", הסבירה הפרקליטות בהודעתה.
עוד הסבירה הפרקליטות כי היא חיפשה בטלפונים של נוה רק לאחר שקיבלה לכך אישור מבית המשפט, וכי החיפוש נעשה באישורו באופן ממוקד ומצומצם, והוגבל "אך ורק לחשדות הממוקדים שעלו".