הצבעה בבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס
המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים מפרסמת היום (ד') תחשיב בנוגע לתשלומי שכר יום שבתון לשכירים במגזר הפרטי בארבעה ימי שבתון. העלות עומדת על סך של 6 מיליארד שקל. מדובר ביום השבתון לבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו ב-30 באוקטובר 2018, שני ימי שבתון של הבחירות הכלליות באפריל 2019 וספטמבר 2019 ויום השבתון הצפוי הבא, בבחירות לכנסת ה-23, העשויות להתרחש בסוף פברואר 2019.
התחשיב לוקח בחשבון גם את השכירים שמימשו את זכותם להצביע וגם את האנשים שלא הלכו להצביע. בנוסף, בתחשיב נכנסים גם עובדים זרים שאין להם כלל זכות הצבעה.
לדברי התאחדות התעשיינים, ההערכה מבוססת על נתוני עלות שכר לשכירים, תוך הבחנה בין המגזר הציבורי והעסקי. בנוסף, התחשיב מניח כי כל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא, וכי שכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. העלות הכוללת למעסיקים במשק מחושבת על בסיס סך השכירים במשק, בין אם לקחו יום חופש או עבדו, אומרים בהתאחדות.
בהתאחדות התעשיינים טוענים מזה זמן רב, שימי השבתון בבחירות הנם פוגעניים למשק הישראלי. יום השבתון קבוע בחוק יסוד הכנסת והוא קיים מאז הבחירות בשנת 1949. באשר לבחירות המקומיות, יום השבתון הוכנס לראשונה בשנת 2018 מתוך ניסיון להעלות את שיעורי ההצבעה.
שינוי חוק היסוד מחייב הליך הצבעה עם רוב של 61 ח"כים, דבר שכמעט בלתי אפשרי להשיג בשלב הזה. בנוסף, שינוי השיטה זמן קצר לפני הבחירות עשויה לפגוע בהרגלי ההצבעה של הציבור הישראלי.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש: "המגזר העסקי בישראל אינו פרה חולבת של המערכת הפוליטית. אנו דורשים לתקן את החוק באופן מיידי כך שעלות יום הבחירות הרביעי, בגובה 1.5 מיליארד ש"ח, לא תחול על המגזר העסקי".