גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיכוני ההשקעה גדלים לא רק בגלל המכפילים והכלכלה

הריבית האפסית והמורכבות הגדלה של הבנקים המרכזיים עלולים להפר את האיזון. 2020 עשויה להיות שנת מבחן ברגולציה על חברות הטכנולוגיה הגדולות

כרישים / צילום: shutterstock
כרישים / צילום: shutterstock

כרישים הם יפים, מרשימים! כל מי שנוסעת לצלול במלדיביים, בקריביים, באוסטרליה מחפשת לראות כמה שיותר כרישים. כל עוד אין חתך עצבני או דם במים שמפר את האיזון, המחזה יפה, מרשים ולא מסוכן.

חברות הטכנולוגיה המובילות כיום את המדדים בבורסות האמריקאיות הן יפות, מרשימות! כל מי שצולל במחשב או בטלפון נעזר בשירותים של 3-4 מהן בכל פעם. אפל , גוגל , פייסבוק , אמזון  אלו פלטפורמות מועילות, חיוניות שתורמות רבות לחיינו ולסביבתנו אבל יש בהן פן מסוכן. אולי בגלל זה דבק בהן הכינוי FAANG (ראשי התיבות לפייסבוק, אפל, אמזון, נטסקייפ וגוגל)

בעבר הוטרדנו כשהפרסום הפר את האיזון, כיום אנחנו מוטרדים מהשימוש בדטה האישי שלנו כמפר איזון אבל באנלוגיה של כרישים ליד חתך עצבני או דם במים מה שנראה שעומד להפר את האיזון בכלכלה, שיטריף את הכרישים ויהפוך את הסביבה למסוכנת, זה שילוב של מטבעות וירטואלים והריבית האפסית או במילים אחרות אובדן השליטה של הבנקים המרכזיים.

הטכנולוגיה כבר שם מזה כמה שנים. מחיר הביטקווין כבר נגע ב-10,000, חזר ל-1,000 ומשייט לו בתווך כשלצדו מטבעות שונים ומשונים. הכרישים בזמן הזה שחו במעגלים גדולים. פיתחו מערכות סליקה, התנסו במתן הלוואות צרכניות, פלירטטו עם תשלומים מיידים והעברות כספים תוך שהם מרגילים את הרגולציה הפיננסית לנוכחותם.

במאה השנים האחרונות התפתחו הבנקים המרכזיים בעולם כזרוע של השלטון המרכזי המסייעת בוויסות יציבות כלכלית במדינות שונות. במשבר הפיננסי האחרון היה לשיתוף-הפעולה בינהם תפקיד מרכזי בייצוב כלכלת העולם. הבנק המרכזי אחראי על יציבות המערכת הבנקאית, על ויסות כמות הכסף ועל הריבית המסייעת בקביעת מחירו.

בישראל, כמו בכל מקום אחר יש לנו הרבה ביקורת על הבנק המרכזי. היצואנים כועסים כשהשקל חזק כי הם מיצרים במטבע יקר ומוכרים במטבעות זולים יחסית. היבואנים כועסים כשהשקל חלש כי הם קונים במטבעות יקרים ומוכרים במטבע זול. כשהריבית נמוכה הנדל"ן מתנפח וכשהריבית גבוהה התעשיינים מפסיקים להשקיע ולפתח את המפעלים. כשהצרכים שונים ובמקרים רבים הפוכים, בנקודות האיזון כולם מקטרים קצת אבל מתקיימים בהרמוניה זה לצד זו.

ביקורת כשאין אלטרנטיבה זה דבר אחד. ביקורת כשנדמה שאפשר אחרת, כשיש תחרות, יכולה להיות דבר בונה, מאתגר, מקדם. יש תחרות בין מטבעות אבל מאז המצאת הכסף לפני אלפי שנים אין תחרות על הרעיון שכסף הוא אמצעי תשלום המגובה ומנוהל על ידי הריבון. הריבון יכול היה להיות הקיסר הרומי, ממשלת ישראל, ממשלת סין או ממשלת ארה"ב אבל כל ריבון אחראי על הכסף שלו והתחרות בין המטבעות מבטאת את התחרות בין הכלכלות.

מספר תהליכים מיצרים חתך עמוק ומדמם ביכולת של מדינות לנהל את הכלכלה המקומית והכרישים מריחים את הדם. מלחמת הסחר שטראמפ מחרחר, הפליפ-פלופ במגמת הריבית בארה"ב לצד ריבית שלילית בשוויץ, גרמניה, יפן וכו' לצד התבססות הטכנולוגיות המאפשרות ניהול סחר מתקדם באמצעות מטבעות דיגיטליים גורמים לכרישים לשחות יותר מהר במעגלים יותר קטנים.

לא כל הכרישים מסוכנים באותה המידה. הנועזת מכולם היא פייסבוק. היא אמנם בנתה קונסורציום של חברות שישיקו יחדיו את הליברה אם וכאשר הרגולציה תחלש מספיק לתת להם אישור, אבל בתוך הלהקה הזו אין ספק מי מובילה. נדמה כי גוגל לעומתה מגלה אחריות. בנובמבר היא הודיעה כי החל מ- 2020 היא תציע חשבונות עו"ש בשיתוף-פעולה עם בנקים מובילים כמו סיטיבנק. הרגולציה תפקח על הבנק כפי שהיא יודעת, גוגל תוכל לעזור לבנקים להגיע רחוק יותר מהר יותר תוך שהיא יודעת עלינו יותר ויותר ומייצרת עוד מקורות הכנסה ורווח.

כרישים מווסתים את המערכת האקולוגית בים הם חשובים כפי שתחרות חשובה לוויסות הכלכלה, הפיתוח וקידמה. כפי שגילינו מימי דרווין ועד היום יש בעיה כשמין אחד שמשגשג יותר מאחרים בתנאים הסביבתיים שנוצרו. בהעדר רגולציה אפקטיבית קשה לספור את מספר המינים שהאדם הכחיד או הביא לסכנת הכחדה (כולל כרישים). אין רגולציה אפקטיבית על חברות הטכנולוגיה. הן גדלות, מתפשטות ומתרחבות כמעט ללא מגבלה. בהרבה תחומים הן מייצרות ערך רב והתחרות שהן יצרו תרמה רבות לאיכות חיינו אבל כשיש דם במים עדיף לא לשחות ליד כרישים.

למערכת הפיננסית הגלובלית יש לא מעט בעיות ובנוסף לכך מערכות הרגולציה והוויסות לא ממש יודעות איך להתמודד עם הטכנולוגיות החדשות המשבשות את ההגמוניה הישנה. מחד לכולנו ברור שאי אפשר לעצור את הקדמה. מאידך לכולנו ברור שאם כל החסרונות של דמוקרטיה, לאפשר לחברות הטכנולוגיה השולטות בחיינו החברתיים, במידע שמגיע אלינו, בפרסום, בחדשות, בקניות לשלוט גם במערכת הפיננסית העולמית לא יכול להוביל לשום מקום טוב. התסריט שפייסבוק הופכת למדינה עם 1.5 מיליארד אזרחים עם מטבע ומערכות סחר פנימיות נשמע מטריד. התסריט שבו מדינות מאבדות את סט הכלים הפיננסי שעמד לרשותן לווסת את כלכלתן נשמע עוד יותר מטריד.

חברות הטכנולוגיה יפות, מרשימות, משפרות את איכות חיינו ומי שהשקיעה בהן בעבר הרוויחה הרבה כסף. כמשקיעים אולי נדמה לנו שטוב שהן תמשכנה לצמוח ולהתפתח אבל כדאי לשים לב שכיווני הצמיחה ומסלולי ההתפתחות הללו צריכים להדיר שינה מעיני הרגולטורים, והמנהיגים במרבית המדינות בעולם. המשמעות ההשקעתית היא שצריך לתת משקל גדל להסתברות שנתחיל לראות רשתות נגד כרישים מגנות על חופי הרחצה או במילים אחרות שצמיחתן של חברות הטכנולוגיה המובילות תוגבל. מערכת הבחירות בארה"ב ב-2020 לצד מצב האיחוד האירופי ישפיעו מן הסתם על הכיוון והקצב שבו התהליך הזה יקרה. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות

עוד כתבות

דוכן עיתונים של ''ידיעות אחרונות'' בתל אביב / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51

ידיעות אחרונות סוגרת את רשת המקומונים mynet – עשרות עובדים יפוטרו

הנהלת "ידיעות אחרונות" הודיעה על סגירת פעילות רשת המקומונים שלה, mynet, עד סוף השנה ● מהלך זה צפוי להביא לפיטוריהם של עשרות עובדים, בהם כ-30 עיתונאים ● בשוק מזהירים מפגיעה קשה בסיקור הפריפריה, שנשען עד כה כמעט בלעדית על רשת המקומונים של הקבוצה ● ארגון העיתונאים הכריז על סכסוך עבודה ונערך למו"מ עם ההנהלה

אורן זאב / צילום: תמר גרין

מהפגישה עם ת׳יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

אורן זאב, המוביל לבדו את קרן זאב ונצ'רס, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר הרחק בקליפורניה ● לאחרונה הונפקה נאבן שבה השקיע, ובינתיים מאכזבת בנאסד"ק, אבל זאב משוכנע: "רק הביזנס קובע" ● וגם: איך זה להחליט ולנהל לבד נכסים ב–2.5 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת; ג'י סיטי צללה בכ-10%, נקסט ויז'ן זינקה

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● המניות הדואליות הכבידו על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף

הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy

היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

שיחה עם מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-Remepy ● על הסיכויים של תרופות היברידיות, התקווה של חולי הפרקינסון והעבודה הקרובה עם נפתלי בנט

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

טסט לרכב / צילום: Shutterstock

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים

חוק ההסדרים מציע לבטל את חובת הטסט השנתי לרכבים שיובאו לישראל החל משנת 2023 ● במקום זאת, מוצע לקיים טסט רק בשנה הרביעית, השישית והשמינית שחלפו ממתן רישיון הרכב, כלומר כל שנתיים ● הסיבה: המציעים תולים את הגורמים לתאונות דרכים ב"גורם האנושי", ולא בתקלות ברכב

תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס

היזמים מרוצים, אך הרחבת הממ"דים עלולה לעכב פרויקטים חדשים

תיקון לחוק מאפשר להרחיב ממ"דים ל־18 מ"ר, ולהוסיף להם גם שירותים ומקלחת, עם פטור מסוים מהיטל השבחה ● אלא שלצד היתרונות לדיירים, עולים גם חששות מהשפעת השינוי על עיצוב הדירות ומדחיית פרויקטים בגלל צורך להחזיר אותם לאישורי הוועדות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

הישראלית שצללה משווי של מעל מיליארד דולר לפחות מ־70 מיליון

חברת אאוטבריין רכשה בקיץ שעבר את Teads במיליארד דולר, על מנת להרחיב את פעילותה ולהציע פתרון מלא ללקוחותיה ● ביום חמישי האחרון, פרסמו דוחות חלשים לחברה לרבעון השלישי של השנה, ובתגובה מנייתה צנחה ביותר מ־50% ● אחד המפסידים "על הנייר" מהירידה בשוויה של החברה הוא המיליארדר פטריק דרהי, בעלי אלטיס - קבוצת התקשורת שמכרה את Teads לאאוטבריין

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

ישראל נערכת להשבת חלל חטוף, משפחת גולדין: "זה לא נגמר"

מקור בחמאס טען כי גולדין אותר באזור רפיח, יותר מ-11 שנים אחרי שנפל • לא ברור אם הגופה תועבר עוד היום לישראל ● מוקדם יותר היום הושלם הליך הזיהוי של החלל החטוף ליאור רודאיף ז"ל, שגופתו הושבה אתמול לישראל ● חמישה חטופים חללים עדיין מוחזקים ברצועת עזה ● דיווח: ארה"ב תחליף את ישראל כגורם המפקח על כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ● עדכונים שוטפים

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

טיל רמפייג' ששימש את הודו במלחמה האחרונה. טילי האייר לורה ישפרו עוד יותר את היכולות / צילום: אלביט מערכות

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט ● מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?

שגריר ארה''ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר חדש ל-NSO: שגריר ארה"ב לשעבר דיוויד פרידמן

חברת הסייבר ההתקפי מינתה ליו"ר את שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן ● האתגר המרכזי שלו: לחלץ את החברה מהרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי ולהקל עליה למכור מערכות לרשויות פדרליות ● "חרף הביקורת השלילית, אתם ניצבים בגאווה כדי לספק טכנולוגיות להגנה על הביטחון", אמר פרידמן בשיחתו הראשונה עם העובדים

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

סוף עידן התמיכה המובנת מאליה? וושינגטון / צילום: Shutterstock

הקונצנזוס נסדק: עתיד התמיכה האמריקאית בישראל בסכנה משמאל ומימין

במשך עשרות שנים הייתה התמיכה בישראל אחת מנקודות ההסכמה הבודדות בפוליטיקה האמריקאית ● כעת, נתוני סקרים מצביעים על תפנית חדה: בשמאל גוברת הזדהות עם הפלסטינים, בימין צומחת בדלנות ואנטישמיות ישנה - ובתווך, ברית שעמדה על ערכים משותפים נעשית שברירית מתמיד

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

המדריך לפורש לפנסיה / צילום: Shutterstock

הטיפים שיכולים לחסוך לכם מיליון שקל ויותר: מה צריך לדעת כשפורשים לפנסיה?

יציאה לגמלאות כרוכה באינספור תכנוני והטבות מס, סנכרון בין מוצרי השקעה וחיסכון שונים שנצברו לאורך השנים, ודילמות שיכולות לעלות לכם הון ● גלובס עונה על כמה מהשאלות המרכזיות עבור הפורשים לפנסיה: האם כדאי למשוך את הכסף כקצבה או בבת אחת, ואיך דואגים שהחיסכון יעבור לדור הבא?

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו