גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלה אלקלעי

דעה: סיכוני ההשקעה גדלים לא רק בגלל המכפילים והכלכלה

הריבית האפסית והמורכבות הגדלה של הבנקים המרכזיים עלולים להפר את האיזון. 2020 עשויה להיות שנת מבחן ברגולציה על חברות הטכנולוגיה הגדולות

כרישים / צילום: shutterstock
כרישים / צילום: shutterstock

כרישים הם יפים, מרשימים! כל מי שנוסעת לצלול במלדיביים, בקריביים, באוסטרליה מחפשת לראות כמה שיותר כרישים. כל עוד אין חתך עצבני או דם במים שמפר את האיזון, המחזה יפה, מרשים ולא מסוכן.

חברות הטכנולוגיה המובילות כיום את המדדים בבורסות האמריקאיות הן יפות, מרשימות! כל מי שצולל במחשב או בטלפון נעזר בשירותים של 3-4 מהן בכל פעם. אפל , גוגל , פייסבוק , אמזון  אלו פלטפורמות מועילות, חיוניות שתורמות רבות לחיינו ולסביבתנו אבל יש בהן פן מסוכן. אולי בגלל זה דבק בהן הכינוי FAANG (ראשי התיבות לפייסבוק, אפל, אמזון, נטסקייפ וגוגל)

בעבר הוטרדנו כשהפרסום הפר את האיזון, כיום אנחנו מוטרדים מהשימוש בדטה האישי שלנו כמפר איזון אבל באנלוגיה של כרישים ליד חתך עצבני או דם במים מה שנראה שעומד להפר את האיזון בכלכלה, שיטריף את הכרישים ויהפוך את הסביבה למסוכנת, זה שילוב של מטבעות וירטואלים והריבית האפסית או במילים אחרות אובדן השליטה של הבנקים המרכזיים.

הטכנולוגיה כבר שם מזה כמה שנים. מחיר הביטקווין כבר נגע ב-10,000, חזר ל-1,000 ומשייט לו בתווך כשלצדו מטבעות שונים ומשונים. הכרישים בזמן הזה שחו במעגלים גדולים. פיתחו מערכות סליקה, התנסו במתן הלוואות צרכניות, פלירטטו עם תשלומים מיידים והעברות כספים תוך שהם מרגילים את הרגולציה הפיננסית לנוכחותם.

במאה השנים האחרונות התפתחו הבנקים המרכזיים בעולם כזרוע של השלטון המרכזי המסייעת בוויסות יציבות כלכלית במדינות שונות. במשבר הפיננסי האחרון היה לשיתוף-הפעולה בינהם תפקיד מרכזי בייצוב כלכלת העולם. הבנק המרכזי אחראי על יציבות המערכת הבנקאית, על ויסות כמות הכסף ועל הריבית המסייעת בקביעת מחירו.

בישראל, כמו בכל מקום אחר יש לנו הרבה ביקורת על הבנק המרכזי. היצואנים כועסים כשהשקל חזק כי הם מיצרים במטבע יקר ומוכרים במטבעות זולים יחסית. היבואנים כועסים כשהשקל חלש כי הם קונים במטבעות יקרים ומוכרים במטבע זול. כשהריבית נמוכה הנדל"ן מתנפח וכשהריבית גבוהה התעשיינים מפסיקים להשקיע ולפתח את המפעלים. כשהצרכים שונים ובמקרים רבים הפוכים, בנקודות האיזון כולם מקטרים קצת אבל מתקיימים בהרמוניה זה לצד זו.

ביקורת כשאין אלטרנטיבה זה דבר אחד. ביקורת כשנדמה שאפשר אחרת, כשיש תחרות, יכולה להיות דבר בונה, מאתגר, מקדם. יש תחרות בין מטבעות אבל מאז המצאת הכסף לפני אלפי שנים אין תחרות על הרעיון שכסף הוא אמצעי תשלום המגובה ומנוהל על ידי הריבון. הריבון יכול היה להיות הקיסר הרומי, ממשלת ישראל, ממשלת סין או ממשלת ארה"ב אבל כל ריבון אחראי על הכסף שלו והתחרות בין המטבעות מבטאת את התחרות בין הכלכלות.

מספר תהליכים מיצרים חתך עמוק ומדמם ביכולת של מדינות לנהל את הכלכלה המקומית והכרישים מריחים את הדם. מלחמת הסחר שטראמפ מחרחר, הפליפ-פלופ במגמת הריבית בארה"ב לצד ריבית שלילית בשוויץ, גרמניה, יפן וכו' לצד התבססות הטכנולוגיות המאפשרות ניהול סחר מתקדם באמצעות מטבעות דיגיטליים גורמים לכרישים לשחות יותר מהר במעגלים יותר קטנים.

לא כל הכרישים מסוכנים באותה המידה. הנועזת מכולם היא פייסבוק. היא אמנם בנתה קונסורציום של חברות שישיקו יחדיו את הליברה אם וכאשר הרגולציה תחלש מספיק לתת להם אישור, אבל בתוך הלהקה הזו אין ספק מי מובילה. נדמה כי גוגל לעומתה מגלה אחריות. בנובמבר היא הודיעה כי החל מ- 2020 היא תציע חשבונות עו"ש בשיתוף-פעולה עם בנקים מובילים כמו סיטיבנק. הרגולציה תפקח על הבנק כפי שהיא יודעת, גוגל תוכל לעזור לבנקים להגיע רחוק יותר מהר יותר תוך שהיא יודעת עלינו יותר ויותר ומייצרת עוד מקורות הכנסה ורווח.

כרישים מווסתים את המערכת האקולוגית בים הם חשובים כפי שתחרות חשובה לוויסות הכלכלה, הפיתוח וקידמה. כפי שגילינו מימי דרווין ועד היום יש בעיה כשמין אחד שמשגשג יותר מאחרים בתנאים הסביבתיים שנוצרו. בהעדר רגולציה אפקטיבית קשה לספור את מספר המינים שהאדם הכחיד או הביא לסכנת הכחדה (כולל כרישים). אין רגולציה אפקטיבית על חברות הטכנולוגיה. הן גדלות, מתפשטות ומתרחבות כמעט ללא מגבלה. בהרבה תחומים הן מייצרות ערך רב והתחרות שהן יצרו תרמה רבות לאיכות חיינו אבל כשיש דם במים עדיף לא לשחות ליד כרישים.

למערכת הפיננסית הגלובלית יש לא מעט בעיות ובנוסף לכך מערכות הרגולציה והוויסות לא ממש יודעות איך להתמודד עם הטכנולוגיות החדשות המשבשות את ההגמוניה הישנה. מחד לכולנו ברור שאי אפשר לעצור את הקדמה. מאידך לכולנו ברור שאם כל החסרונות של דמוקרטיה, לאפשר לחברות הטכנולוגיה השולטות בחיינו החברתיים, במידע שמגיע אלינו, בפרסום, בחדשות, בקניות לשלוט גם במערכת הפיננסית העולמית לא יכול להוביל לשום מקום טוב. התסריט שפייסבוק הופכת למדינה עם 1.5 מיליארד אזרחים עם מטבע ומערכות סחר פנימיות נשמע מטריד. התסריט שבו מדינות מאבדות את סט הכלים הפיננסי שעמד לרשותן לווסת את כלכלתן נשמע עוד יותר מטריד.

חברות הטכנולוגיה יפות, מרשימות, משפרות את איכות חיינו ומי שהשקיעה בהן בעבר הרוויחה הרבה כסף. כמשקיעים אולי נדמה לנו שטוב שהן תמשכנה לצמוח ולהתפתח אבל כדאי לשים לב שכיווני הצמיחה ומסלולי ההתפתחות הללו צריכים להדיר שינה מעיני הרגולטורים, והמנהיגים במרבית המדינות בעולם. המשמעות ההשקעתית היא שצריך לתת משקל גדל להסתברות שנתחיל לראות רשתות נגד כרישים מגנות על חופי הרחצה או במילים אחרות שצמיחתן של חברות הטכנולוגיה המובילות תוגבל. מערכת הבחירות בארה"ב ב-2020 לצד מצב האיחוד האירופי ישפיעו מן הסתם על הכיוון והקצב שבו התהליך הזה יקרה. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות

עוד כתבות

בתי זיקוק בשנגחאי, סין / צילום: Shutterstock

המומחה שמזהיר: "אנחנו בדרך לשינוי סדרי עולם"

"כל מערכת הסחר העולמית נבנתה על המחשבה שהאמריקאים יודעים לאבטח כל נתיב ימי עולמי, ובעצם כך לשמור עליה מתפקדת. הכרה בזכות של מדינה לגבות מכסים בנקודה כל כך אסטרטגית זה שינוי סדרי עולם", אומר ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס ● לדבריו, הסיבה שמחירי הנפט לא קפצו ליותר מ-120 דולר במהלך המלחמה - היא סין

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

מאמר חדש בודק: האם הזיכרונות שלנו אמיתיים?

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

נבחן ביטול הקלות המס לרכב ירוק: מ-2027 ייפגעו גם רכבי פלאג-אין

באוצר בוחנים בימים אלו אפשרות לבטל או לצמצם משמעותית את הטבות המס על כלי רכב "ירוקים" בשנים הקרובות ● חברת XPENG נערכת להרחבת היצע הדגמים שלה בישראל, במקביל להתרחבות האירופית שתתחיל בשבועות הקרובים ● חברת סמלת השיקה השבוע בישראל את הדור החדש של הקרוס-אובר ג'יפ COMPASS ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מניות השבבים קפצו, מניות הבנקים והביטחוניות נפלו

מדד ת"א 35 נחלש בכ-0.8%, ת"א 90 נפל בכ-2% ● נובה, טאואר וקמטק הובילו את העליות ● המסחר בת"א התנהל כשברקע ההסלמה הביטחונית בין ארה"ב לאיראן ● השקל הפגין חוסן מול הדולר, הנפט נסחר ביציבות ● מניית ארי נדל"ן של צחי אבו איבדה כרבע משווייה מתחילת השבוע לאחר שהודיעה שתרכוש את השליטה בג'י סיטי

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות השבבים זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% בערב בו וול סטריט חזרה להתמקד בסיפור ה־AI, תעודת הסל על השבבים זינקה ● שבע המופלאות בתמחור הזול ביותר מזה יותר מעשור ● פפסיקו ירדה לאחר תוצאות מעורבות לרבעון ● ההימור של אריק טראמפ על הביטקוין מחק יותר מ־600 מיליון דולר מהונו ● חברת השבבים SK הייניקס תתמחר הלילה את הההנפקה הגדולה ביותר של חברה זרה בארה"ב

עו''ד שי גרנות / צילום: תמונה פרטית

משרד עורכי הדין סלומון ליפשיץ ממזג לתוכו את משרד הביטוח שי גרנות

משרד סלומון ליפשיץ, המונה כ־65 עורכי דין, מרחיב את פעילותו בתחום הביטוח והליטיגציה באמצעות מיזוג עם משרד שי גרנות ● גרנות, המייצג חברות ביטוח ותאגידים בישראל ובעולם, יעמוד בראש התחום במשרד

זום גלובלי / צילומים: AP, רויטרס-Jason Lee

המסר של סין לאוסטרליה: לא נעבור על זה בשתיקה

ארה"ב מבטיחה להסיר את סוריה מרשימת "המדינות התומכות בטרור" אחרי ארבעה עשורים ● סין ביצעה ניסוי טילים באוקיינוס השקט – שעות אחרי שאוסטרליה ופיג'י חתמו על ברית הגנה • והבריטית שקיבלה חנינה - 70 שנה אחרי מותה ● זום גלובלי

אילוסטרציה: איל יצהר

בעקבות חריגות בנייה: חברת נדל"ן הגישה תביעה לביטול חוזי מכר של זוכי מחיר למשתכן

החברה תובעת 180 רוכשי דירות, כמחצית מהן מחיר למשתכן, בטענה ש"יצרו שכונת סלאמס" בפרויקט גדול שהיא בונה ומשווקת בבית שמש ● לטענת הדיירים, החברה מנסה לקבל בחזרה חלק מהפיצוי שהיא נדרשה לשלם עקב איחורים במסירה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

רשות ניירות ערך ת''א / צילום: שלומי יוסף

עוד קריסה בדרך? חשד חמור בחברה אמריקאית נוספת; האג"ח צללו

הסתבכות נוספת לחברות הנדל"ן האמריקאיות בתל אביב: בעקבות דרישת רשות ני"ע, נחשפה בדיקה פנימית חמורה נגד בעל השליטה והמנכ"ל מייק קוהאן ● החשד: עשה שימוש פרטי של כ-9.6 מיליון דולר מכספי הנפקת האג"ח לפרעון חובותיו האישיים, והסתיר הלוואה מקרן שמיוצגת על ידי אורי אייזנברג ● זכויות החתימה של קוהאן נשללו, וקצין הציות, ערן קנטי, מונה כמורשה חתימה כפוי

יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ

המשבר החוקתי: השופטים שלפו סעיף מפתיע - ושלחו מסר חד לכל עובדי המדינה

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת ● בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה ● המשרוקית של גלובס מסבירה

''אואזיס''. הקשרים מאפשרים לחמוק מהחוק / צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה החדשה של נטפליקס רוצה להיות "הלוטוס הלבן" לצעירים - ויוצאת חיקוי חיוור

על פני השטח, בסדרה הספרדית החדשה של נטפליקס יש כל מה שצריך: אתר נופש יוקרתי, צעירים עשירים ותעלומת היעלמות שמציפה שחיתות ופערים חברתיים ● אלא שלמרות טוויסטים תכופים ולוקיישנים מרשימים, "אואזיס" מתקשה לייצר אמירה מקורית ונשארת בצל הסדרות שעליהן היא מבקשת להתחרות

מפעל חברת רפא בהר חוצבים בירושלים / צילום: באדיבות חברת רפא

למרות המגמה: קרן פימי דוחפת את רפא לבורסה אך מפחיתה את שוויה ב-30%

לאחר מספר ביטולי הנפקות בשוק, פימי עדיין מאמינה בחברת התרופות והיא מביאה את החברה בדרך של הצעת מכר ● פימי מפחיתה את השווי לכ-1.6 מיליארד שקל מול תכנון מקורי של מעל ל-2 מיליארד שקל ● היקף הגיוס יקטן ל-910 מיליון שקל

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

ביקושי יתר של פי 7: ההנפקה הזו הולכת להתפוצץ

גורמים המעורים בהנפקת הענק הצפויה של SK Hynix אמרו לבלומברג כי היא זכתה לביקושי־יתר של פי 7 לעומת כמות המניות שהיא מתכננת למכור ● אם העסקה תתבצע בהתאם לשער הנעילה של המניה בבורסה בסיאול היום, ההנפקה צפויה להיות אחת הגדולות אי פעם, שנייה רק ל-SpaceX

פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מענק לכל אזרח וסבסוד משכנתאות: כך נשחק מעמדה של המועצה הלאומית לכלכלה

המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה כגוף אסטרטגי שאמור לנווט את מדיניות הממשלה, אך תחת כהונתו של פרופ' אבי שמחון היא ניצבת בלב מחלוקות מקצועיות ופוליטיות ● בעוד בכירי עבר מזהירים מפני שחיקת מעמדה, שמחון הודף את הביקורת ומדגיש: "אני מביא מומחיות יוצאת דופן"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

עזריאלי רוצה להכניס שותף לחברת חוות השרתים גרין מאונטיין לפי שווי של עד 5 מיליארד אירו

חברת הנדל"ן המניב שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות גולדמן זאקס כדי להכניס שותפים לגרין מאונטיין ● לפי הערכות, עזריאלי מבקשת לגייס כמיליארד אירו, בסכום שישקף לגרין מאונטיין שווי של 4 עד 5 מיליארד אירו

ביל אקמן / צילום: Reuters, Brendan McDermid

לא מודאג ממפולת ושופע מחמאות לישראל: משקיע העל ביל אקמן בראיון פתוח

מייסד קרן פרשינג סקוור השלים השנה הנפקת ענק ומוביל מהלך לבניית אימפריית השקעות חדשה במודל של וורן באפט ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע רמות המחירים הנוכחיות בוול סטריט מוצדקות ("למעשה, ענקיות הטכנולוגיה זולות"), עומד על כך שהבינה המלאכותית רחוקה מלהיות בועה, ומדבר כפי שלא נחשף מעולם, כולל על המחלה הקשה של בתו

שלט שאומר ''להשמיד את ישראל'' נפרש בפסטיבל סאן פרמין בספרד / צילום: Reuters, Ruben Albarran / Anadolu

"להשמיד את ישראל": השלט האנטישמי בפסטיבל האירופי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הממשל האיראני שולט בתמונות שיוצאות ממסע ההלוויה של חמינאי, שלט אנטישמי בפסטיבל סן-פרמין מעורר סערה בספרד, ובאוסטרליה קוראים לפקח על הסיקור של ישראל ברשת השידור הציבורי ● כותרות העיתונים בעולם